Grab מתפוצצת ברשתות - האם ההייפ מוצדק?
גולשים רבים העידו שהפיד שלהם ברשת X הוצף במהלך סוף השבוע האחרון בפוסטים על חברת המשלוחים וההסעות הסינגפורית Grab שקופצת במסחר המוקדם בוול סטריט; מה החברה עושה, האם יש סיבה להייפ, ואיך ביל אקמן קשור אליה?
חברת Grab Grab 0.39% מתפוצצת ברשתות החברתיות בימים האחרונים כאשר משתמשים רבים, בעיקר ברשת X, מעידים כי הפיד שלהם מוצף בפוסטים של משתמשים שמדברים בחיוב על החברה או על המניה. Grab נוסדה ב-2012 בסינגפור והפעילות העיקרית שלה הייתה שירותי הסעות, אלא שעד מהרה היא התרחבה גם לתחום המשלוחים ואפילו תשלומים. החברה הונפקה בנאסד"ק דרך מיזוג לספאק בתחילת 2021 והיא גייסה 4.5 מיליארד דולר לפי שווי עצום של מעל ל-40 מיליארד דולר, אלא שמאז המניה ירדה ב-59% והיא נסחרת היום לפי שווי של פחות מ-20 מיליארד דולר עם 2.9 מיליארד דולר בקופה.
יש הרבה הייפ כאמור סביב החברה ברשתות החברתיות בימים האחרונים אבל ללא סיבה קונקרטית. בשנה האחרונה המניה זינקה ב-44% וברבעון האחרון (רבעון 3 של 2024) החברה חזרה לרווח אחרי 2 רבעונים רצופים של הפסד, כאשר את הדוחות שלה לרבעון הרביעי היא צפויה לפרסם מחר. לצד זאת בשבועות האחרונים גם היו דיווחים על ניסיון נוסף למיזוג בינה לבין ענקית אסייאתית אחרת, ואפילו ביל אקמן מחזיק בעקיפין בחברה.
מהזמנת מוניות במלזיה למלכת ההסעות והמשלוחים של דרום מזרח אסיה
Grab כאמור מספקת מספר שירותים שונים, והכל דרך האפליקציה שלה. אתם יכולים להזמין דרכה הסעה כמו באובר Uber 0.14% , להזמין משלוח כמו בוול, ואפילו לשלם בבתי עסק. החברה התחילה את פעילותה בסינגפור אבל כיום היא נותנת שירותים ליותר מ-35 מיליון משתמשים על פני 8 מדינות - סינגפור, קמבודיה, אינדונזיה, מלזיה, מיאנמר, הפיליפינים, תאילנד וויאטנאם.
בתחילת הדרך נקראה
החברה MyTeksi, והתמקדה בהזמנת מוניות במלזיה דרך אפליקציה. כבר בשלבים הראשונים גייסו המייסדים השקעה ראשונית אחרי שזכו בתחרות הסטארטאפים של בית הספר לעסקים בהרווארד, מה שאיפשר להם לבנות את הפלטפורמה ולפתח את המוצר. בהמשך הדרך החברה נאלצה להתמודד עם חסמים רגולטוריים
במדינות שונות, תחרות מול ענקיות כמו Uber, וקושי בבניית רשת הנהגים.
למרות הקשיים, החברה צמחה מהר, בין היתר בזכות התנאים הטכנולוגיים שהתפתחו בדרום מזרח אסיה. בשנת 2012 שיעור החדירה של האינטרנט באזור עמד על 25%, אך החדירה הסלולרית
הייתה גבוהה בהרבה, לעיתים מעל 100% במדינות מסוימות בשל שימוש נרחב בכרטיסי SIM. התנאים האלו אפשרו לאפליקציה להגיע למיליוני משתמשים במהירות, מה שהוביל לצמיחה מהירה. ככל שהמודל העסקי שלה הוכיח את עצמו, היא החלה למשוך עניין מצד קרנות הון סיכון בולטות כמו Vertex
Ventures ו-GGV Capital.
ב-2016 עברה Grab שינוי משמעותי, היא שינתה את שמה והחלה להתרחב אל מעבר לשירותי המוניות, עם הוספת שירותים כמו השכרת רכב פרטי, אופנועים, ואפשרויות נסיעה שיתופיות. המהלך הזה האיץ את הצמיחה, ועד סוף אותה שנה רשמה
Grab למעלה מ-21 מיליון הורדות לאפליקציה והתרחבה ל-30 ערים בשש מדינות ברחבי דרום מזרח אסיה. האזור חווה באותן שנים צמיחה כלכלית חזקה, עם עלייה בעוצמה הכלכלית של מעמד הביניים ושיעור חדירה הולך וגובר של סמארטפונים.
כדי להאיץ את הצמיחה, החברה גם נכנסה לשיתופי פעולה עם ענקיות כמו טויוטה, שהשקיעה בה מיליארד דולר. שותפויות עם מוסדות פיננסיים מקומיים, כולל OVO באינדונזיה, אפשרו ל-Grab להרחיב את שירותי התשלומים שלה ולהציע גם שירותים פיננסיים.
המיזוג הגדול עם אובר ב-2018
אחד המהלכים הגדולים בהתפתחות החברה הוא המיזוג שלה עם פעילות אובר בדרום מזרח אסיה ב-2018. אובר כאמור היא השחקנית הגדולה בתחום ההסעות ויש לה גם פעילות בתחום המשלוחים, וב-2018 שתי החברות החליטו לאחד כוחות - אובר העבירה את הפעילות שלה בדרום מזרוח אסיה לידיה של Grab, ובתמורה היא קבילה 27.5% ממניות החברה.
Grab מצדה נהנתה מהיעדר התחרות שאפשר לה לצמוח עוד יותר, ואובר נהנתה מהאחזקה בכוכבת העולה של דרום מזרח אסיה. אובר אומנם לא מימשה אחזקות ב-Grab והיא עדיין מחזיקה את אותו נתח, אבל העלייה במניה ייצרה לה רק ב-2024 רווח על הנייר של כ-723 מיליון דולר.
למעשה, אחזקותיה של אובר ב-Grab עשויות להוות מנוע צמיחה בעצמן מלבד פעילות הליבה שלה בתחום ההסעות והמשלוחים, ויכול להיות שגם המיליארדר ביל אקמן רואה את זה. אקמן חשף לאחרונה כי הקרן שהוא מנהל, Pershing Square, רכשה נתח משמעותי במניות אובר מאז ינואר, והגיעה לאחזקה של 30.3 מיליון מניות, בשווי של 2.3 מיליארד דולר. אקמן ציין כי מניות החברה נסחרות בהנחה גדולה ביחס לערכן, וכיוצא מזאת ייתכן שהוא גם מאמין שהאחזקות של אובר ב-Grab מוערכות בחסר.
גורם נוסף שדוחף את המניה בשבועות האחרונים הוא הדיווחים על כך ש-Grab חידשה את המגעים בנוגע לרכישת המתחרה הקטנה יותר שלה, GoTo. השיחות בין החברות החלו כבר שנה שעברה אך הסתיימו ללא הצלחה. GoTo מוערכת לפי שווי של כ-5.5 מיליארד דולר, כך שבמידה ותצא לפועל, מדובר יהיה בעסקה גדולה במיוחד, אם כי כרגע אף אחד מהצדדים לא התייחס לדיווחים באופן רשמי.
האם כדאי להשקיע במניה?
המניה קופצת במסחר המוקדם בוול סטריט אבל כאמור אין דיווח או גורם קונקרטי שמסביר את הקפיצה וההייפ. Grab ממשיכה לצמוח ומחר היא צפויה לדווח על הכנסות של 2.81 מיליארד דולר ב-2024, עלייה של 19%, זאת לצד הפסד של 3 סנט למניה, שיפור לעומת הפסד של 11 סנט למניה ב-2023. החברה צפויה לייצר החברה מזומנים בסך של כ-800 מיליון דולר כאשר נכון לסוף הרבעון השלישי היו לה בקופה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-2.9 מיליארד דולר.
ב-2025 האנליסטים צופים ש-Grab תרוויח 4 סנט למניה, כך שהמניה נסחרת היום במכפיל חזוי של מעל 120, אם כי בהתחשב המזומנים שיש לה בקופה המכפיל יורד לאזור ה-100. זה עדיין מכפיל גבוה שמראה שהציפיות מ-Grab גבוהות, גם אחרי ירידה של כמעט 60% כאמור מאז ההנפקה. קשה לדעת אם Grab היא השקעה לטווח ארוך וייתכן שהמניה תמשיך לזוז על בסיס הייפ ברשתות גם בימים הקרובים. זה מסוכן, אבל כבר ראינו מניות "טרנדיות" כאלה שיכולות לעלות גם תקופה ארוכה.
כולנו זוכרים את גיימסטופ שזינקה בתקופת הקורונה בזכות משפיעני רשת וללא קשר לתוצאות הפיננסיות שלה. בתחילת החודש גם ראינו את מניית Quantum BioPharma מזנקת, החברה לא קשורה לתחום המחשוב הקוונטי שמושך הרבה תשומת לב לאחרונה, אבל היא זינקה בתחילת החודש עם מחזור שגדול פי 20 משווי השוק שלה על רקע הודעה שקשורה לסל התרופות שלה.
יכול להיות שהזינוק היה מוצדק אבל קשה לדעת. מניות טרנדיות כאלו הן הימור. אפשר להרוויח בגדול אם נכנסים ויוצאים בזמן אבל גם אפשר בקלות להפסיד סכומים משמעותיים. קשה להגיד עם גם הקפיצה ב-Grab היום נובעת מהסיבות האלה, אבל חשוב לזכור את הדברים האלה כשמקבלים החלטה אם להשקיע או לא.
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
