Grab מתפוצצת ברשתות - האם ההייפ מוצדק?
גולשים רבים העידו שהפיד שלהם ברשת X הוצף במהלך סוף השבוע האחרון בפוסטים על חברת המשלוחים וההסעות הסינגפורית Grab שקופצת במסחר המוקדם בוול סטריט; מה החברה עושה, האם יש סיבה להייפ, ואיך ביל אקמן קשור אליה?
חברת Grab Grab 2.44% מתפוצצת ברשתות החברתיות בימים האחרונים כאשר משתמשים רבים, בעיקר ברשת X, מעידים כי הפיד שלהם מוצף בפוסטים של משתמשים שמדברים בחיוב על החברה או על המניה. Grab נוסדה ב-2012 בסינגפור והפעילות העיקרית שלה הייתה שירותי הסעות, אלא שעד מהרה היא התרחבה גם לתחום המשלוחים ואפילו תשלומים. החברה הונפקה בנאסד"ק דרך מיזוג לספאק בתחילת 2021 והיא גייסה 4.5 מיליארד דולר לפי שווי עצום של מעל ל-40 מיליארד דולר, אלא שמאז המניה ירדה ב-59% והיא נסחרת היום לפי שווי של פחות מ-20 מיליארד דולר עם 2.9 מיליארד דולר בקופה.
יש הרבה הייפ כאמור סביב החברה ברשתות החברתיות בימים האחרונים אבל ללא סיבה קונקרטית. בשנה האחרונה המניה זינקה ב-44% וברבעון האחרון (רבעון 3 של 2024) החברה חזרה לרווח אחרי 2 רבעונים רצופים של הפסד, כאשר את הדוחות שלה לרבעון הרביעי היא צפויה לפרסם מחר. לצד זאת בשבועות האחרונים גם היו דיווחים על ניסיון נוסף למיזוג בינה לבין ענקית אסייאתית אחרת, ואפילו ביל אקמן מחזיק בעקיפין בחברה.
מהזמנת מוניות במלזיה למלכת ההסעות והמשלוחים של דרום מזרח אסיה
Grab כאמור מספקת מספר שירותים שונים, והכל דרך האפליקציה שלה. אתם יכולים להזמין דרכה הסעה כמו באובר Uber 2.19% , להזמין משלוח כמו בוול, ואפילו לשלם בבתי עסק. החברה התחילה את פעילותה בסינגפור אבל כיום היא נותנת שירותים ליותר מ-35 מיליון משתמשים על פני 8 מדינות - סינגפור, קמבודיה, אינדונזיה, מלזיה, מיאנמר, הפיליפינים, תאילנד וויאטנאם.
בתחילת הדרך נקראה
החברה MyTeksi, והתמקדה בהזמנת מוניות במלזיה דרך אפליקציה. כבר בשלבים הראשונים גייסו המייסדים השקעה ראשונית אחרי שזכו בתחרות הסטארטאפים של בית הספר לעסקים בהרווארד, מה שאיפשר להם לבנות את הפלטפורמה ולפתח את המוצר. בהמשך הדרך החברה נאלצה להתמודד עם חסמים רגולטוריים
במדינות שונות, תחרות מול ענקיות כמו Uber, וקושי בבניית רשת הנהגים.
למרות הקשיים, החברה צמחה מהר, בין היתר בזכות התנאים הטכנולוגיים שהתפתחו בדרום מזרח אסיה. בשנת 2012 שיעור החדירה של האינטרנט באזור עמד על 25%, אך החדירה הסלולרית
הייתה גבוהה בהרבה, לעיתים מעל 100% במדינות מסוימות בשל שימוש נרחב בכרטיסי SIM. התנאים האלו אפשרו לאפליקציה להגיע למיליוני משתמשים במהירות, מה שהוביל לצמיחה מהירה. ככל שהמודל העסקי שלה הוכיח את עצמו, היא החלה למשוך עניין מצד קרנות הון סיכון בולטות כמו Vertex
Ventures ו-GGV Capital.
ב-2016 עברה Grab שינוי משמעותי, היא שינתה את שמה והחלה להתרחב אל מעבר לשירותי המוניות, עם הוספת שירותים כמו השכרת רכב פרטי, אופנועים, ואפשרויות נסיעה שיתופיות. המהלך הזה האיץ את הצמיחה, ועד סוף אותה שנה רשמה
Grab למעלה מ-21 מיליון הורדות לאפליקציה והתרחבה ל-30 ערים בשש מדינות ברחבי דרום מזרח אסיה. האזור חווה באותן שנים צמיחה כלכלית חזקה, עם עלייה בעוצמה הכלכלית של מעמד הביניים ושיעור חדירה הולך וגובר של סמארטפונים.
כדי להאיץ את הצמיחה, החברה גם נכנסה לשיתופי פעולה עם ענקיות כמו טויוטה, שהשקיעה בה מיליארד דולר. שותפויות עם מוסדות פיננסיים מקומיים, כולל OVO באינדונזיה, אפשרו ל-Grab להרחיב את שירותי התשלומים שלה ולהציע גם שירותים פיננסיים.
המיזוג הגדול עם אובר ב-2018
אחד המהלכים הגדולים בהתפתחות החברה הוא המיזוג שלה עם פעילות אובר בדרום מזרח אסיה ב-2018. אובר כאמור היא השחקנית הגדולה בתחום ההסעות ויש לה גם פעילות בתחום המשלוחים, וב-2018 שתי החברות החליטו לאחד כוחות - אובר העבירה את הפעילות שלה בדרום מזרוח אסיה לידיה של Grab, ובתמורה היא קבילה 27.5% ממניות החברה.
Grab מצדה נהנתה מהיעדר התחרות שאפשר לה לצמוח עוד יותר, ואובר נהנתה מהאחזקה בכוכבת העולה של דרום מזרח אסיה. אובר אומנם לא מימשה אחזקות ב-Grab והיא עדיין מחזיקה את אותו נתח, אבל העלייה במניה ייצרה לה רק ב-2024 רווח על הנייר של כ-723 מיליון דולר.
למעשה, אחזקותיה של אובר ב-Grab עשויות להוות מנוע צמיחה בעצמן מלבד פעילות הליבה שלה בתחום ההסעות והמשלוחים, ויכול להיות שגם המיליארדר ביל אקמן רואה את זה. אקמן חשף לאחרונה כי הקרן שהוא מנהל, Pershing Square, רכשה נתח משמעותי במניות אובר מאז ינואר, והגיעה לאחזקה של 30.3 מיליון מניות, בשווי של 2.3 מיליארד דולר. אקמן ציין כי מניות החברה נסחרות בהנחה גדולה ביחס לערכן, וכיוצא מזאת ייתכן שהוא גם מאמין שהאחזקות של אובר ב-Grab מוערכות בחסר.
גורם נוסף שדוחף את המניה בשבועות האחרונים הוא הדיווחים על כך ש-Grab חידשה את המגעים בנוגע לרכישת המתחרה הקטנה יותר שלה, GoTo. השיחות בין החברות החלו כבר שנה שעברה אך הסתיימו ללא הצלחה. GoTo מוערכת לפי שווי של כ-5.5 מיליארד דולר, כך שבמידה ותצא לפועל, מדובר יהיה בעסקה גדולה במיוחד, אם כי כרגע אף אחד מהצדדים לא התייחס לדיווחים באופן רשמי.
האם כדאי להשקיע במניה?
המניה קופצת במסחר המוקדם בוול סטריט אבל כאמור אין דיווח או גורם קונקרטי שמסביר את הקפיצה וההייפ. Grab ממשיכה לצמוח ומחר היא צפויה לדווח על הכנסות של 2.81 מיליארד דולר ב-2024, עלייה של 19%, זאת לצד הפסד של 3 סנט למניה, שיפור לעומת הפסד של 11 סנט למניה ב-2023. החברה צפויה לייצר החברה מזומנים בסך של כ-800 מיליון דולר כאשר נכון לסוף הרבעון השלישי היו לה בקופה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-2.9 מיליארד דולר.
ב-2025 האנליסטים צופים ש-Grab תרוויח 4 סנט למניה, כך שהמניה נסחרת היום במכפיל חזוי של מעל 120, אם כי בהתחשב המזומנים שיש לה בקופה המכפיל יורד לאזור ה-100. זה עדיין מכפיל גבוה שמראה שהציפיות מ-Grab גבוהות, גם אחרי ירידה של כמעט 60% כאמור מאז ההנפקה. קשה לדעת אם Grab היא השקעה לטווח ארוך וייתכן שהמניה תמשיך לזוז על בסיס הייפ ברשתות גם בימים הקרובים. זה מסוכן, אבל כבר ראינו מניות "טרנדיות" כאלה שיכולות לעלות גם תקופה ארוכה.
כולנו זוכרים את גיימסטופ שזינקה בתקופת הקורונה בזכות משפיעני רשת וללא קשר לתוצאות הפיננסיות שלה. בתחילת החודש גם ראינו את מניית Quantum BioPharma מזנקת, החברה לא קשורה לתחום המחשוב הקוונטי שמושך הרבה תשומת לב לאחרונה, אבל היא זינקה בתחילת החודש עם מחזור שגדול פי 20 משווי השוק שלה על רקע הודעה שקשורה לסל התרופות שלה.
יכול להיות שהזינוק היה מוצדק אבל קשה לדעת. מניות טרנדיות כאלו הן הימור. אפשר להרוויח בגדול אם נכנסים ויוצאים בזמן אבל גם אפשר בקלות להפסיד סכומים משמעותיים. קשה להגיד עם גם הקפיצה ב-Grab היום נובעת מהסיבות האלה, אבל חשוב לזכור את הדברים האלה כשמקבלים החלטה אם להשקיע או לא.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.
סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.
הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.
