ביל אקמן
צילום: טוויטר

ביל אקמן חושף השקעה משמעותית באובר: רואה פוטנציאל נסתר במניה

קרן הגידור של אקמן רכשה מניות אובר בשווי 2.3 מיליארד דולר ומעריכה שהן נסחרות בהנחה משמעותית
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ביל אקמן אובר

ביל אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור, חשף כי קרנו רכשה נתח משמעותי במניות אובר מאז ינואר, והגיעה לאחזקה של 30.3 מיליון מניות, בשווי של 2.3 מיליארד דולר. אקמן מציין כי מניות החברה נסחרות בהנחה גדולה ביחס לערכן הפנימי, מה שמספק לדעתו הזדמנות השקעה נדירה, במיוחד עבור חברה גדולה כמו אובר.


אקמן מזהה פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך 


בהודעה שפרסם ברשת X, אמר אקמן: "אובר היא אחת החברות המנוהלות בצורה הטובה ביותר בעולם. באופן מפתיע, ניתן עדיין לרכוש את המניה בהנחה משמעותית מערכה האמיתי – שילוב מאפיינים שהוא נדיר במיוחד, במיוחד עבור חברה בעלת שווי שוק גבוה".  לאחר הודעתו של אקמן, מניית אובר זינקה בכ-8% ביום שישי. עם זאת, מוקדם יותר השבוע ירדה המניה בכ-7.5% לאחר שהחברה פרסמה תוצאות מאכזבות לרבעון האחרון והנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה. למרות התנודתיות, מניית אובר רשמה עלייה של 25% מתחילת 2025, לאחר שנת 2024 מאכזבת בה איבדה כ-2% מערכה.


אקמן מחזיק בגישה ארוכת טווח כלפי אובר, ואף הזכיר כי היה משקיע מוקדם בחברה דרך קרן הון סיכון. הוא גם הדגיש את תפקידו של המנכ"ל, דארה קוסרשאהי, בהפיכת החברה למכונת רווח וצמיחה: "מאז שקוסרשאהי הצטרף ב-2017, הוא ביצע עבודה יוצאת דופן בהפיכת אובר לחברה רווחית שיוצרת תזרים מזומנים משמעותי." אך מעבר להערכתו הכללית לגבי איכות הניהול והצמיחה של אובר, ייתכן שאקמן מזהה נכס נסתר בתוך החברה – בדומה להשקעתו המוקדמת בוונדי’ס וטים הורטנס.


במהלך שנות ה-2000, אקמן השקיע ברשת המזון המהיר וונדי’ס, אך גילה בתוך החברה נכס נסתר – רשת בתי הקפה הקנדית טים הורטנס, שהכניסה כמעט 500 מיליון דולר בשנה. בזמן ששוויה של וונדי’ס כולה הוערך בכ-5 מיליארד דולר, אקמן טען כי טים הורטנס לבדה שווה סכום דומה. הוא דחף להפרדת הרשת, מהלך שאכן קרה ב-2006, ושחרר ערך לבעלי המניות. ייתכן שאקמן מזהה כעת תרחיש דומה באובר – חברה עם פעילות מרכזית מוכרת, אך גם עם נכסים משמעותיים שהשוק אינו מעריך במלואם.


רוב המשקיעים רואים באובר בעיקר חברת תחבורה והסעות, אך פעילותה כוללת גם שירותי משלוחים (Uber Eats) והשקעות בעסקי טכנולוגיה אחרים. אחד הנכסים הללו הוא החזקתה באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab, אשר פועלת בתחומי התחבורה, המשלוחים והשירותים הפיננסיים.

החזקותיה של אובר ב-Grab עשויות להוות מנוע צמיחה מלבד פעילות הליבה שלה בתחום ההסעות והמשלוחים, אובר מחזיקה אחוזים משמעותיים באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab. בחודשים האחרונים עלו דיווחים על אפשרות למיזוג בין Grab לבין המתחרה GoTo, מהלך שעשוי להשפיע על שווי החזקותיה של אובר. במהלך השנה האחרונה, מניות Grab רשמו עלייה של 39%, בעוד שמניית אובר עלתה רק ב-8% – נתון שמעורר תהיות, במיוחד לאור העובדה שאובר מציגה תזרים מזומנים חזק וצמיחה יציבה. ייתכן שאקמן מזהה באחזקותיה של אובר ב-Grab נכס מוערך בחסר, כפי שקרה בעבר עם טים הורטנס. אם החברה תבחר למכור את החזקותיה ב-Grab ולמנף את ההון לשיפור עסקי הליבה שלה – למשל בהשקעה בטכנולוגיות נהיגה אוטונומית – הדבר עשוי להוביל לשחרור ערך משמעותי עבור בעלי המניות.


ההשקעה באובר היא חלק מפורטפוליו מצומצם יחסית של קרן פרשינג סקוור, הכולל רק 10 מניות. נכון לסוף 2024, ההחזקות הגדולות ביותר של הקרן היו בגוגל (Alphabet), ברוקפילד, הילטון צ'יפוטלה, וכעת – גם באובר. אקמן ידוע כמשקיע שמאתר הזדמנויות נסתרות בתוך חברות גדולות, ורבים מנסים להבין אם הוא רואה פוטנציאל ארוך-טווח באובר כשלעצמה, או שמא מדובר שוב בזיהוי של נכס חבוי שטרם הוערך כראוי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".