ביל אקמן
צילום: טוויטר

ביל אקמן חושף השקעה משמעותית באובר: רואה פוטנציאל נסתר במניה

קרן הגידור של אקמן רכשה מניות אובר בשווי 2.3 מיליארד דולר ומעריכה שהן נסחרות בהנחה משמעותית
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ביל אקמן אובר

ביל אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור, חשף כי קרנו רכשה נתח משמעותי במניות אובר מאז ינואר, והגיעה לאחזקה של 30.3 מיליון מניות, בשווי של 2.3 מיליארד דולר. אקמן מציין כי מניות החברה נסחרות בהנחה גדולה ביחס לערכן הפנימי, מה שמספק לדעתו הזדמנות השקעה נדירה, במיוחד עבור חברה גדולה כמו אובר.


אקמן מזהה פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך 


בהודעה שפרסם ברשת X, אמר אקמן: "אובר היא אחת החברות המנוהלות בצורה הטובה ביותר בעולם. באופן מפתיע, ניתן עדיין לרכוש את המניה בהנחה משמעותית מערכה האמיתי – שילוב מאפיינים שהוא נדיר במיוחד, במיוחד עבור חברה בעלת שווי שוק גבוה".  לאחר הודעתו של אקמן, מניית אובר זינקה בכ-8% ביום שישי. עם זאת, מוקדם יותר השבוע ירדה המניה בכ-7.5% לאחר שהחברה פרסמה תוצאות מאכזבות לרבעון האחרון והנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה. למרות התנודתיות, מניית אובר רשמה עלייה של 25% מתחילת 2025, לאחר שנת 2024 מאכזבת בה איבדה כ-2% מערכה.


אקמן מחזיק בגישה ארוכת טווח כלפי אובר, ואף הזכיר כי היה משקיע מוקדם בחברה דרך קרן הון סיכון. הוא גם הדגיש את תפקידו של המנכ"ל, דארה קוסרשאהי, בהפיכת החברה למכונת רווח וצמיחה: "מאז שקוסרשאהי הצטרף ב-2017, הוא ביצע עבודה יוצאת דופן בהפיכת אובר לחברה רווחית שיוצרת תזרים מזומנים משמעותי." אך מעבר להערכתו הכללית לגבי איכות הניהול והצמיחה של אובר, ייתכן שאקמן מזהה נכס נסתר בתוך החברה – בדומה להשקעתו המוקדמת בוונדי’ס וטים הורטנס.


במהלך שנות ה-2000, אקמן השקיע ברשת המזון המהיר וונדי’ס, אך גילה בתוך החברה נכס נסתר – רשת בתי הקפה הקנדית טים הורטנס, שהכניסה כמעט 500 מיליון דולר בשנה. בזמן ששוויה של וונדי’ס כולה הוערך בכ-5 מיליארד דולר, אקמן טען כי טים הורטנס לבדה שווה סכום דומה. הוא דחף להפרדת הרשת, מהלך שאכן קרה ב-2006, ושחרר ערך לבעלי המניות. ייתכן שאקמן מזהה כעת תרחיש דומה באובר – חברה עם פעילות מרכזית מוכרת, אך גם עם נכסים משמעותיים שהשוק אינו מעריך במלואם.


רוב המשקיעים רואים באובר בעיקר חברת תחבורה והסעות, אך פעילותה כוללת גם שירותי משלוחים (Uber Eats) והשקעות בעסקי טכנולוגיה אחרים. אחד הנכסים הללו הוא החזקתה באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab, אשר פועלת בתחומי התחבורה, המשלוחים והשירותים הפיננסיים.

החזקותיה של אובר ב-Grab עשויות להוות מנוע צמיחה מלבד פעילות הליבה שלה בתחום ההסעות והמשלוחים, אובר מחזיקה אחוזים משמעותיים באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab. בחודשים האחרונים עלו דיווחים על אפשרות למיזוג בין Grab לבין המתחרה GoTo, מהלך שעשוי להשפיע על שווי החזקותיה של אובר. במהלך השנה האחרונה, מניות Grab רשמו עלייה של 39%, בעוד שמניית אובר עלתה רק ב-8% – נתון שמעורר תהיות, במיוחד לאור העובדה שאובר מציגה תזרים מזומנים חזק וצמיחה יציבה. ייתכן שאקמן מזהה באחזקותיה של אובר ב-Grab נכס מוערך בחסר, כפי שקרה בעבר עם טים הורטנס. אם החברה תבחר למכור את החזקותיה ב-Grab ולמנף את ההון לשיפור עסקי הליבה שלה – למשל בהשקעה בטכנולוגיות נהיגה אוטונומית – הדבר עשוי להוביל לשחרור ערך משמעותי עבור בעלי המניות.


ההשקעה באובר היא חלק מפורטפוליו מצומצם יחסית של קרן פרשינג סקוור, הכולל רק 10 מניות. נכון לסוף 2024, ההחזקות הגדולות ביותר של הקרן היו בגוגל (Alphabet), ברוקפילד, הילטון צ'יפוטלה, וכעת – גם באובר. אקמן ידוע כמשקיע שמאתר הזדמנויות נסתרות בתוך חברות גדולות, ורבים מנסים להבין אם הוא רואה פוטנציאל ארוך-טווח באובר כשלעצמה, או שמא מדובר שוב בזיהוי של נכס חבוי שטרם הוערך כראוי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 3.7%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."