ביל אקמן
צילום: טוויטר

ביל אקמן חושף השקעה משמעותית באובר: רואה פוטנציאל נסתר במניה

קרן הגידור של אקמן רכשה מניות אובר בשווי 2.3 מיליארד דולר ומעריכה שהן נסחרות בהנחה משמעותית
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ביל אקמן אובר

ביל אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור, חשף כי קרנו רכשה נתח משמעותי במניות אובר מאז ינואר, והגיעה לאחזקה של 30.3 מיליון מניות, בשווי של 2.3 מיליארד דולר. אקמן מציין כי מניות החברה נסחרות בהנחה גדולה ביחס לערכן הפנימי, מה שמספק לדעתו הזדמנות השקעה נדירה, במיוחד עבור חברה גדולה כמו אובר.


אקמן מזהה פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך 


בהודעה שפרסם ברשת X, אמר אקמן: "אובר היא אחת החברות המנוהלות בצורה הטובה ביותר בעולם. באופן מפתיע, ניתן עדיין לרכוש את המניה בהנחה משמעותית מערכה האמיתי – שילוב מאפיינים שהוא נדיר במיוחד, במיוחד עבור חברה בעלת שווי שוק גבוה".  לאחר הודעתו של אקמן, מניית אובר זינקה בכ-8% ביום שישי. עם זאת, מוקדם יותר השבוע ירדה המניה בכ-7.5% לאחר שהחברה פרסמה תוצאות מאכזבות לרבעון האחרון והנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה. למרות התנודתיות, מניית אובר רשמה עלייה של 25% מתחילת 2025, לאחר שנת 2024 מאכזבת בה איבדה כ-2% מערכה.


אקמן מחזיק בגישה ארוכת טווח כלפי אובר, ואף הזכיר כי היה משקיע מוקדם בחברה דרך קרן הון סיכון. הוא גם הדגיש את תפקידו של המנכ"ל, דארה קוסרשאהי, בהפיכת החברה למכונת רווח וצמיחה: "מאז שקוסרשאהי הצטרף ב-2017, הוא ביצע עבודה יוצאת דופן בהפיכת אובר לחברה רווחית שיוצרת תזרים מזומנים משמעותי." אך מעבר להערכתו הכללית לגבי איכות הניהול והצמיחה של אובר, ייתכן שאקמן מזהה נכס נסתר בתוך החברה – בדומה להשקעתו המוקדמת בוונדי’ס וטים הורטנס.


במהלך שנות ה-2000, אקמן השקיע ברשת המזון המהיר וונדי’ס, אך גילה בתוך החברה נכס נסתר – רשת בתי הקפה הקנדית טים הורטנס, שהכניסה כמעט 500 מיליון דולר בשנה. בזמן ששוויה של וונדי’ס כולה הוערך בכ-5 מיליארד דולר, אקמן טען כי טים הורטנס לבדה שווה סכום דומה. הוא דחף להפרדת הרשת, מהלך שאכן קרה ב-2006, ושחרר ערך לבעלי המניות. ייתכן שאקמן מזהה כעת תרחיש דומה באובר – חברה עם פעילות מרכזית מוכרת, אך גם עם נכסים משמעותיים שהשוק אינו מעריך במלואם.


רוב המשקיעים רואים באובר בעיקר חברת תחבורה והסעות, אך פעילותה כוללת גם שירותי משלוחים (Uber Eats) והשקעות בעסקי טכנולוגיה אחרים. אחד הנכסים הללו הוא החזקתה באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab, אשר פועלת בתחומי התחבורה, המשלוחים והשירותים הפיננסיים.

החזקותיה של אובר ב-Grab עשויות להוות מנוע צמיחה מלבד פעילות הליבה שלה בתחום ההסעות והמשלוחים, אובר מחזיקה אחוזים משמעותיים באפליקציית התחבורה הדרום-אסייתית Grab. בחודשים האחרונים עלו דיווחים על אפשרות למיזוג בין Grab לבין המתחרה GoTo, מהלך שעשוי להשפיע על שווי החזקותיה של אובר. במהלך השנה האחרונה, מניות Grab רשמו עלייה של 39%, בעוד שמניית אובר עלתה רק ב-8% – נתון שמעורר תהיות, במיוחד לאור העובדה שאובר מציגה תזרים מזומנים חזק וצמיחה יציבה. ייתכן שאקמן מזהה באחזקותיה של אובר ב-Grab נכס מוערך בחסר, כפי שקרה בעבר עם טים הורטנס. אם החברה תבחר למכור את החזקותיה ב-Grab ולמנף את ההון לשיפור עסקי הליבה שלה – למשל בהשקעה בטכנולוגיות נהיגה אוטונומית – הדבר עשוי להוביל לשחרור ערך משמעותי עבור בעלי המניות.


ההשקעה באובר היא חלק מפורטפוליו מצומצם יחסית של קרן פרשינג סקוור, הכולל רק 10 מניות. נכון לסוף 2024, ההחזקות הגדולות ביותר של הקרן היו בגוגל (Alphabet), ברוקפילד, הילטון צ'יפוטלה, וכעת – גם באובר. אקמן ידוע כמשקיע שמאתר הזדמנויות נסתרות בתוך חברות גדולות, ורבים מנסים להבין אם הוא רואה פוטנציאל ארוך-טווח באובר כשלעצמה, או שמא מדובר שוב בזיהוי של נכס חבוי שטרם הוערך כראוי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיות

תוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה

19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה

רן קידר |
נושאים בכתבה שיאומי טסלה

שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.

כוחו של הרגל 

הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.

האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני

שיאומי אימצה גישה שונה לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.

ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות

כמעט בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.

לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.