השורטיסט שזעזע את השוק והקשר הישראלי
ניית'ן אנדרסון, המייסד של חברת השורט הינדנבורג ריסרץ', הודיע על סגירת החברה שהפכה לשם דבר בזכות חשיפת שחיתויות ותחקירים מטלטלים על תאגידים ענקיים - ארבע חשיפות גדולות ועל ההחלטה שהתקבלה בתדהמה
תחילת הדרך: נהג אמבולנס שהפך לאימת התאגידים
ניית'ן אנדרסון, בן 40, גדל בקונטיקט והחל את דרכו בתור אנליסט פיננסי פשוט. לפני שהקים את הינדנבורג ריסרץ' ב-2017, אנדרסון שימש כנהג אמבולנס בישראל, חוויה שלדבריו הקנתה לו יכולות חשיבה מהירה תחת לחץ. למרות היעדר קשרים בעולם הפיננסים או רקע אקדמי יוקרתי, הוא הצליח לבנות חברה שהפכה לאחד הכלים החזקים ביותר לחשיפת אי-סדרים בשוק ההון.
שם החברה, "הינדנבורג", נבחר מתוך השראה מאסון ספינת האוויר המפורסם מ-1937 – אסון שניתן היה למנוע. זה היה המסר המרכזי של החברה: למצוא "אסונות מעשי ידי אדם" בשוק ההון ולחשוף אותם לפני שהמשקיעים נפגעים.
הכוח של הינדנבורג: השפעה שמעבר לכל דמיון
הינדנבורג ריסרץ' התמחתה בזיהוי חולשות בתאגידים גדולים – החל באי-סדרים חשבונאיים, דרך בעיות ניהול, ועד עסקאות לא מדווחות בין בעלי עניין. כל תחקיר לווה בפוזיציית שורט (הימור על ירידת ערך) שבוצעה על המניה, כך שהחברה הרוויחה מהירידות שנגרמו בעקבות פרסום הדוחות שלה.
בין ההצלחות הגדולות: אדאני גרופ (2023): דוח שהאשים את התאגיד ההודי במניפולציות במניות ובאי-סדרים פיננסיים. התוצאה: קריסה של מעל 100 מיליארד דולר בשווי השוק של אדאני ואובדן חצי מהונו האישי של המיליארדר גאוטם אדאני. מקרה נוסף - ניקולה מוטורס (2020): חשיפת שקרים מצד המייסד, טרבור מילטון, שהובילו להרשעה פלילית ולפגיעה משמעותית בתדמית החברה.
- מייקל ברי מבהיר: אין שורט על טסלה, למרות ירידה במסירות - ומה עם אנבידיה?
- השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט 100 אנשים, ביניהם מיליארדרים ואוליגרכים, הועמדו לדין – אזרחי או פלילי – בעקבות תחקירים של הינדנבורג. אנדרסון עצמו ציין שהשפעת החברה חרגה מכל מה שדמיין: "טלטלנו אימפריות שהיו זקוקות לניעור".
למה לסגור חברה מצליחה?
ההחלטה של אנדרסון לסגור את החברה עוררה סימני שאלה רבים. הוא עצמו טוען כי ההחלטה נובעת ממניעים אישיים, כמו רצון להקדיש יותר זמן למשפחתו ולחיים האישיים. אך ישנם גורמים נוספים שייתכן והשפיעו:לחץ אישי ופיננסי: אנדרסון חשף שבשנותיו הראשונות נאבק בתביעות משפטיות ובקשיים כלכליים. גם כשהחברה התייצבה, העבודה האינטנסיבית גבתה מחיר אישי כבד. מעבר לכך, שינויי מדיניות בתקופת טראמפ: הממשל החדש צפוי להיות פרו-עסקי, מה שיקשה על שורטיסטים לפעול. בנוסף, טראמפ הביע בעבר ביקורת כלפי שורטיסטים, במיוחד אחרי שמועות שנגעו למניית Truth Social.
המורשת של הינדנבורג: שינוי פני השוק
מעבר להצלחות הפיננסיות, הינדנבורג שינתה באופן מסוים את שוק המניות: חברות רבות נאלצו לשפר את תהליכי הדיווח והניהול שלהן מחשש להיחשף בתחקירים.
- האם טרנד ה-Wellness ירים ב-2026 את מניות המזון הבריא?
- מהרילס של פעם למנוע הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
מה הלאה?
בהודעתו, אנדרסון אמר שבחצי השנה הקרובה הוא מתכנן לפרסם מדריכים פתוחים שיחשפו את שיטות העבודה של הינדנבורג. חלק מעובדיו מתכננים להקים חברות חדשות, בעוד אחרים יחפשו הזדמנויות בשוק.
למרות ההצלחות, סגירת הינדנבורג מותירה חלל מסוים בשוק השורט. מומחים מזהירים שאם לא יקומו חברות שיחשפו אי-סדרים, השוק עשוי להיות פגיע יותר להונאות. כשאין מי שיחשוף את האמת, הונאות משתוללות.
ארבע פרשות שהינדנבורג חשפה
פרשת אדאני גרופ (2023): קריסה של אימפריה הודית
אחד המקרים המפורסמים ביותר של הינדנבורג הוא החשיפה של קבוצת אדאני, אחת מקבוצות העסקים הגדולות בהודו. בינואר 2023, פרסמה הינדנבורג דוח שבו האשימה את אדאני גרופ במניפולציות מניות ובשחיתות פיננסית. הדוח חשף:
- שימוש בחברות קש זרות להעלמת כספים ולניפוח ערך מניות הקבוצה.
- ניהול לא שקוף של הקבוצה ושל עסקאות בעלי עניין.
התוצאות:
- מניות אדאני גרופ צנחו בלמעלה מ-50%, מה שגרם לאובדן של מעל 100 מיליארד דולר בשווי השוק.
- גאוטם אדאני, יו"ר הקבוצה, איבד חצי מהונו האישי.
- הרשויות בהודו ובמדינות נוספות החלו בחקירות נרחבות בעקבות הממצאים של הינדנבורג.
ניתוח האירוע: הינדנבורג הצליחה לחשוף חולשות שנראו לעין רק לאחר ניתוח מעמיק של הדיווחים הכספיים ומבנה הבעלות. המקרה הזה הדגים את השפעתה העצומה של החברה ואת יכולתה לשנות את השיח הציבורי והמשקיעים.
ניקולה מוטורס (2020): תחקיר שהפיל מנכ"ל
ניקולה מוטורס, סטארט-אפ בתחום הרכבים החשמליים, הוצגה כאחת מהחברות המבטיחות ביותר בתחום. עם זאת, דוח של הינדנבורג חשף שהחברה הציגה מצגי שווא משמעותיים:
- פרסמה סרטון של משאית "חשמלית" שכביכול פועלת – אך בפועל, היא פשוט התגלגלה בירידה.
- מידע כוזב על טכנולוגיה פורצת דרך שלא הייתה קיימת בפועל.
התוצאות:
- מנכ"ל החברה, טרבור מילטון, התפטר לאחר הפרסום.
- מילטון הורשע ב-2022 בשלוש עבירות הונאה ונידון לארבע שנות מאסר.
- ערך המניה צנח בעשרות אחוזים, ומשקיעים רבים ספגו הפסדים כבדים.
ניתוח האירוע: המקרה של ניקולה מוטורס הציג כיצד תחקיר מקצועי יכול לחשוף הונאות מתוחכמות ביותר. הינדנבורג השתמשה במידע שחשפה מהנדסים לשעבר ומהלקוחות של ניקולה כדי לבנות דוח אמין ומבוסס.
סופר מיקרו: אי-סדרים חשבונאיים במרכז העניינים
חברת סופר מיקרו, העוסקת בפתרונות שרתים וטכנולוגיה מתקדמת, עמדה תחת אור הזרקורים בעקבות דוח של הינדנבורג. החברה הואשמה באי-סדרים חשבונאיים חמורים:
- ניפוח רווחים מדווחים במשך שנים.
- דיווחים כוזבים על עסקאות עם לקוחות וחברות קש.
התוצאות:
- מניות החברה ירדו בכ-30%.
- הרשויות בארה"ב פתחו בחקירה מעמיקה בעקבות הממצאים בדוח.
- המוניטין של סופר מיקרו ספג מכה קשה, והחברה נאלצה לבצע שינויים מבניים.
ניתוח האירוע: המקרה של סופר מיקרו מדגים את היכולת של הינדנבורג לחשוף פרטים סמויים בעזרת ניתוח מעמיק של הדיווחים הפיננסיים והעדויות בשטח.
אורמת (2019): המכה הישראלית
אורמת טכנולוגיות, חברה ישראלית בתחום האנרגיה המתחדשת, הייתה אחת מהמטרות של הינדנבורג. הדוח האשים את אורמת בניהול לא תקין ובעסקאות בעלי עניין בעייתיות, שהשפיעו על השקיפות הפיננסית שלה.
התוצאות:
- מניית אורמת ירדה בכ-15% מיד לאחר פרסום הדוח.
- החברה נאלצה להתמודד עם שאלות קשות מצד משקיעים ורשויות.
- אורמת החלה בתהליך שיפור שקיפות הדיווחים שלה, בעקבות הלחץ הציבורי.
ניתוח האירוע: המקרה של אורמת מדגים את הכוח של הינדנבורג להשפיע גם על חברות שפועלות בשווקים קטנים יותר, כמו ישראל, ולגרום לשינויים משמעותיים בתהליכי העבודה שלהן.
- 2.עמי 26/01/2025 03:11הגב לתגובה זוטוב שנסגרה גרמה לי הפסדים כבדים
- 1.yuvi 25/01/2025 21:05הגב לתגובה זובאם הוא מגלה שחיתויות בחברות מגיע לו כל הכבוד על כך....
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותבולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות
בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו
תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא
בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה
את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.
כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר
חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות
שחסכונותיהם נעלמו.
מעבר לא חלק מהקומוניזם
שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות.
במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.
כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.
מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה
מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה
חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.
