באפט
צילום: טוויטר

בפעם הראשונה אחרי שישה עשורים: בנו של וורן באפט לא פוסל חלוקת דיבידנד

בעוד הווארד באפט לא שולל חלוקת דיבידנד ראשונה מזה 57 שנים, החברה מתמודדת עם אתגר חסר תקדים של קופת מזומנים תפוחה בהיקף 325 מיליארד דולר והיעדר הזדמנויות השקעה, כשהיורש המיועד גרג אבל יוביל את ההחלטה על עתיד החברה

אדיר בן עמי | (5)

מה שנחשב לקו אדום מוחלט בברקשייר הת'וויי במשך יותר מחצי מאה, עשוי להפוך לאפשרות ממשית בעתיד. הווארד באפט, בנו של המשקיע האגדי וורן באפט, לא שולל את האפשרות שהקונגלומרט יחלק דיבידנד לאחר עידן אביו – מהלך שהאחרון הגדיר בעבר כ"טעות נוראית".


זה כבר 57 שנים, כמעט שישה עשורים, שברקשייר הת'וויי לא חילקה דיבידנד, מאז אותו תשלום אחרון ב-1967, שנתיים לאחר שבאפט השתלט על יצרנית הבגדים הכושלת והפך אותה לאימפריית השקעות. מאז, המשקיע בן ה-94 ובעלי המניות שלו דבקו באמונה שישנן דרכים טובות יותר להשקיע את ההון.


במקום דיבידנדים, באפט העדיף תמיד רכישה עצמית של מניות. "דיבידנדים נושאים הבטחה משתמעת של תשלום נצחי ללא הפחתה", הסביר ב-2018 בראיון. לדבריו, רכישת מניות עצמית מיטיבה לעיתים קרובות יותר עם בעלי המניות.


הווארד באפט לא פוסל

בראיון מפתיע לוול סטריט ג'ורנל, הווארד באפט, שעתיד להתמנות ליו"ר לא-ניהולי של ברקשייר, זרע ספק בהמשך המדיניות. כששאלו אותו על עתיד מדיניות הדיבידנד, הוא צחק והשיב: "זו שאלת מלכודת... אין לי דרך לענות עליה כי אני פשוט לא יודע".


ייתכן שהספקות הללו קשורים לקופת המזומנים העצומה של החברה, שהגיעה לשיא חסר תקדים של 325 מיליארד דולר – כ-30% מסך נכסי הקונגלומרט. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז 1990, והוא מעורר שאלות לגבי יכולת החברה להשקיע את הכסף באופן אפקטיבי.


הקונגלומרט מאומהה לא ביצע רכישות משמעותיות בשנים האחרונות. העסקה האחרונה הייתה רכישת חברת הביטוח Alleghany תמורת 11.6 מיליארד דולר ב-2022, ולפני כן – רכישת Precision Castparts ב-2016 תמורת 37 מיליארד דולר. בינתיים, באפט מסתפק בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות, תוך שהוא מביע תסכול מהמחירים המנופחים בשוק המניות. "אם באמת נחשוב שלעולם לא נוכל להשתמש בכסף ביעילות בעסק, נצטרך להוציא אותו בדרך כלשהי", אמר באסיפה השנתית האחרונה.



גרג אבל יקבל את ההחלטה הסופית

המשקיע האגדי כבר הודה שעדכן את תפיסתו לגבי תוכנית הירושה, בעיקר לאור הגידול העצום בנכסי החברה. הוא הבהיר שיורשו המיועד, גרג אבל, יקבל את ההחלטה הסופית בנוגע להשקעות ברקשייר.

קיראו עוד ב"גלובל"


"חשבתי אחרת בעבר על איך זה יתנהל", הודה באפט, "אבל אני מאמין שהאחריות הזו צריכה להיות של המנכ"ל". הוא הסביר שהסכומים גדלו כל כך, עד שאי אפשר לפזר את ניהול ההשקעות בין מאות מנהלים.


המציאות החדשה של ברקשייר – עם הר מזומנים חסר תקדים מחד, והיעדר הזדמנויות השקעה אטרקטיביות מאידך – מעמידה את היורשים בפני דילמה מעניינת: האם לדבוק בדרכו של באפט, או להתאים את החברה למציאות המשתנה? השאלה הזו מקבלת משנה תוקף לנוכח הירידה בקצב הרכישות של החברה. בעוד שבעבר באפט היה ידוע כ"צייד הדילים" שלא מחמיץ הזדמנויות, כיום החברה מתקשה למצוא יעדי השקעה ראויים בסביבת המחירים הנוכחית.


העובדה שהווארד באפט לא שלל את אפשרות חלוקת הדיבידנד מסמנת אולי שינוי עמוק יותר בתרבות החברה. זו עשויה להיות הכרה בכך שהעקרונות שהנחו את ברקשייר במשך עשורים צריכים להתאים עצמם לעידן חדש.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב ברנשטיין 20/01/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    טעות גדולה תלמד מאבא שלך
  • 4.
    שאולוב 20/01/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    ונותנים תשואה של כ 4 אחוז.לא נורא כל עוד זה זמני עד אשר יהיו הזדמנויות השקעה.
  • 3.
    לרון 19/01/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
    שהחלטותיו של וורן אחריו תהיינה מאוד מוריותלא זכור לי מקרה של מישהו שמתמנה לראש לא ניהולימוזר מאוד עד לא מובןיחד עם זאת מקורי ומאוד חכם! כנראה!
  • 2.
    לרון 19/01/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    מחשיד מאוד כי הרי הנהלה זה העיקר! במילים אחרות שם אותו על הכסף אך לא בתפקיד ביצועי של החלטה המשכית מה לעשות באותו כסף
  • 1.
    לרון 19/01/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    תיק של מס חברות לא קטן סהכ שבכל חברה מושקעים סכומים אדירים יביאו להימלטות מחברות פחות מרוויחות כמו KHC וזה יכול להתפתח לכדור שלג פסיכולוגי שאין באפט המקורי שיוכל לשים את האצבע בסכראני בכל אופן לא שם עד שיתברר שהצוות החדש פשוט עולה על יוצרולאהמלצה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.