באפט
צילום: טוויטר

בפעם הראשונה אחרי שישה עשורים: בנו של וורן באפט לא פוסל חלוקת דיבידנד

בעוד הווארד באפט לא שולל חלוקת דיבידנד ראשונה מזה 57 שנים, החברה מתמודדת עם אתגר חסר תקדים של קופת מזומנים תפוחה בהיקף 325 מיליארד דולר והיעדר הזדמנויות השקעה, כשהיורש המיועד גרג אבל יוביל את ההחלטה על עתיד החברה

אדיר בן עמי | (5)

מה שנחשב לקו אדום מוחלט בברקשייר הת'וויי במשך יותר מחצי מאה, עשוי להפוך לאפשרות ממשית בעתיד. הווארד באפט, בנו של המשקיע האגדי וורן באפט, לא שולל את האפשרות שהקונגלומרט יחלק דיבידנד לאחר עידן אביו – מהלך שהאחרון הגדיר בעבר כ"טעות נוראית".


זה כבר 57 שנים, כמעט שישה עשורים, שברקשייר הת'וויי לא חילקה דיבידנד, מאז אותו תשלום אחרון ב-1967, שנתיים לאחר שבאפט השתלט על יצרנית הבגדים הכושלת והפך אותה לאימפריית השקעות. מאז, המשקיע בן ה-94 ובעלי המניות שלו דבקו באמונה שישנן דרכים טובות יותר להשקיע את ההון.


במקום דיבידנדים, באפט העדיף תמיד רכישה עצמית של מניות. "דיבידנדים נושאים הבטחה משתמעת של תשלום נצחי ללא הפחתה", הסביר ב-2018 בראיון. לדבריו, רכישת מניות עצמית מיטיבה לעיתים קרובות יותר עם בעלי המניות.


הווארד באפט לא פוסל

בראיון מפתיע לוול סטריט ג'ורנל, הווארד באפט, שעתיד להתמנות ליו"ר לא-ניהולי של ברקשייר, זרע ספק בהמשך המדיניות. כששאלו אותו על עתיד מדיניות הדיבידנד, הוא צחק והשיב: "זו שאלת מלכודת... אין לי דרך לענות עליה כי אני פשוט לא יודע".


ייתכן שהספקות הללו קשורים לקופת המזומנים העצומה של החברה, שהגיעה לשיא חסר תקדים של 325 מיליארד דולר – כ-30% מסך נכסי הקונגלומרט. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז 1990, והוא מעורר שאלות לגבי יכולת החברה להשקיע את הכסף באופן אפקטיבי.


הקונגלומרט מאומהה לא ביצע רכישות משמעותיות בשנים האחרונות. העסקה האחרונה הייתה רכישת חברת הביטוח Alleghany תמורת 11.6 מיליארד דולר ב-2022, ולפני כן – רכישת Precision Castparts ב-2016 תמורת 37 מיליארד דולר. בינתיים, באפט מסתפק בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות, תוך שהוא מביע תסכול מהמחירים המנופחים בשוק המניות. "אם באמת נחשוב שלעולם לא נוכל להשתמש בכסף ביעילות בעסק, נצטרך להוציא אותו בדרך כלשהי", אמר באסיפה השנתית האחרונה.



גרג אבל יקבל את ההחלטה הסופית

המשקיע האגדי כבר הודה שעדכן את תפיסתו לגבי תוכנית הירושה, בעיקר לאור הגידול העצום בנכסי החברה. הוא הבהיר שיורשו המיועד, גרג אבל, יקבל את ההחלטה הסופית בנוגע להשקעות ברקשייר.

קיראו עוד ב"גלובל"


"חשבתי אחרת בעבר על איך זה יתנהל", הודה באפט, "אבל אני מאמין שהאחריות הזו צריכה להיות של המנכ"ל". הוא הסביר שהסכומים גדלו כל כך, עד שאי אפשר לפזר את ניהול ההשקעות בין מאות מנהלים.


המציאות החדשה של ברקשייר – עם הר מזומנים חסר תקדים מחד, והיעדר הזדמנויות השקעה אטרקטיביות מאידך – מעמידה את היורשים בפני דילמה מעניינת: האם לדבוק בדרכו של באפט, או להתאים את החברה למציאות המשתנה? השאלה הזו מקבלת משנה תוקף לנוכח הירידה בקצב הרכישות של החברה. בעוד שבעבר באפט היה ידוע כ"צייד הדילים" שלא מחמיץ הזדמנויות, כיום החברה מתקשה למצוא יעדי השקעה ראויים בסביבת המחירים הנוכחית.


העובדה שהווארד באפט לא שלל את אפשרות חלוקת הדיבידנד מסמנת אולי שינוי עמוק יותר בתרבות החברה. זו עשויה להיות הכרה בכך שהעקרונות שהנחו את ברקשייר במשך עשורים צריכים להתאים עצמם לעידן חדש.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב ברנשטיין 20/01/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    טעות גדולה תלמד מאבא שלך
  • 4.
    שאולוב 20/01/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    ונותנים תשואה של כ 4 אחוז.לא נורא כל עוד זה זמני עד אשר יהיו הזדמנויות השקעה.
  • 3.
    לרון 19/01/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
    שהחלטותיו של וורן אחריו תהיינה מאוד מוריותלא זכור לי מקרה של מישהו שמתמנה לראש לא ניהולימוזר מאוד עד לא מובןיחד עם זאת מקורי ומאוד חכם! כנראה!
  • 2.
    לרון 19/01/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    מחשיד מאוד כי הרי הנהלה זה העיקר! במילים אחרות שם אותו על הכסף אך לא בתפקיד ביצועי של החלטה המשכית מה לעשות באותו כסף
  • 1.
    לרון 19/01/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    תיק של מס חברות לא קטן סהכ שבכל חברה מושקעים סכומים אדירים יביאו להימלטות מחברות פחות מרוויחות כמו KHC וזה יכול להתפתח לכדור שלג פסיכולוגי שאין באפט המקורי שיוכל לשים את האצבע בסכראני בכל אופן לא שם עד שיתברר שהצוות החדש פשוט עולה על יוצרולאהמלצה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.