גובש מבנה הנפקת דלק נדל"ן: תגייס כ-650 מיליון שקל

שווי החברה ע"פ הערכת החתמים נקבע על 2.3 מיליארד שקל לפני הגיוס, כשלאחר השלמת ההנפקה צפוי לעמוד על כ-2.5 מיליארד שקל. שווי זה צפוי להכניס את החברה באופן מיידי אל רשימת תל-אביב 100
דרור איטח |

חברת דלק נדל"ן צפויה להשלים בתחילת יוני הנפקת ענק בהיקף של 650 מיליון שקל. הנפקת דלק נדל"ן צפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר שתתקיים בבורסת תל-אביב בשנה הקרובה. שווי חברת דלק נדל"ן לצורך ההנפקה נקבע ל-520 מיליון דולר (כ-2.3 מיליארד שקל) לפני הגיוס, כשלאחר השלמת ההנפקה צפוי שווי החברה לעמוד על כ-565 מיליון דולר (כ-2.5 מיליארד שקל).

שווי זה צפוי להכניס את דלק נדל"ן באופן מיידי אל רשימת תל-אביב 100. את הנפקת דלק נדל"ן יובילו החתמים פועלים אי.בי.אי, כלל פיננסים חיתום, גמול-סהר והראל חיתום.

דלק נדל"ן צפויה להנפיק לציבור מניות ולהפוך בכך לראשונה לחברה בורסאית, ובמקביל להנפיק שתי סדרות אג"חים, האחת להמרה והשניה מסוג "סטרייט". כמו כן, תנפיק החברה למשקיעים אופציות הניתנות למימוש לאג"חים של החברה. היקף המניות שיוצע לציבור יעמוד על כ-200 מיליון שקל, ואילו היקף האג"חים שיונפקו יסתכם בכ-450 מיליון שקל.

איגרות החוב שמנפיקה דלק נדל"ן דורגו על ידי חברת מעלות בדירוג השקעה A+. מדובר בשתי סדרות אג"ח. הראשונה היא סדרה של אג"חים להמרה, שצפוים לעמוד לפדיון ב-4 תשלומים שווים בין השנים 2008 ל-2011. הסדרה השניה היא של אג"ח "סטרייט" שיעמדו לפדיון בין השנים 2007 ל-2012 בשישה תשלומים שווים. הריבית שיישאו שתי סדרות האג"ח צפויה לנוע בין 5.36% ל-6%.

דלק נדל"ן מרכזת את מרבית עסקי הנדל"ן בישראל ובחו"ל של קבוצת דלק. החברה מנוהלת על ידי איליק רוז'נסקי, המחזיק ערב ההנפקה בכ-2% ממניות דלק נדל"ן, ששוויין לאחר ההנפקה צפויה לעמוד על כ-45 מיליון שקל. כמו כן, מחזיקה קרן הפנסיה מבטחים בכ-7.5% ממניות דלק נדל"ן, אותן רכשה בשנת 2000.

דלק נדל"ן היא הבעלים של החברות הבנות, דלק בלרון בינלאומי ודנקנר השקעות. לחברה סל נכסים מניבים בבריטניה, קנדה, גרמניה ושוודיה, וכן שורה של פרוייקטים ועתודות קרקע בישראל. לחברה נכסים הרשומים בספרים בשווי העולה על 4 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".