גובש מבנה הנפקת דלק נדל"ן: תגייס כ-650 מיליון שקל

שווי החברה ע"פ הערכת החתמים נקבע על 2.3 מיליארד שקל לפני הגיוס, כשלאחר השלמת ההנפקה צפוי לעמוד על כ-2.5 מיליארד שקל. שווי זה צפוי להכניס את החברה באופן מיידי אל רשימת תל-אביב 100
דרור איטח |

חברת דלק נדל"ן צפויה להשלים בתחילת יוני הנפקת ענק בהיקף של 650 מיליון שקל. הנפקת דלק נדל"ן צפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר שתתקיים בבורסת תל-אביב בשנה הקרובה. שווי חברת דלק נדל"ן לצורך ההנפקה נקבע ל-520 מיליון דולר (כ-2.3 מיליארד שקל) לפני הגיוס, כשלאחר השלמת ההנפקה צפוי שווי החברה לעמוד על כ-565 מיליון דולר (כ-2.5 מיליארד שקל).

שווי זה צפוי להכניס את דלק נדל"ן באופן מיידי אל רשימת תל-אביב 100. את הנפקת דלק נדל"ן יובילו החתמים פועלים אי.בי.אי, כלל פיננסים חיתום, גמול-סהר והראל חיתום.

דלק נדל"ן צפויה להנפיק לציבור מניות ולהפוך בכך לראשונה לחברה בורסאית, ובמקביל להנפיק שתי סדרות אג"חים, האחת להמרה והשניה מסוג "סטרייט". כמו כן, תנפיק החברה למשקיעים אופציות הניתנות למימוש לאג"חים של החברה. היקף המניות שיוצע לציבור יעמוד על כ-200 מיליון שקל, ואילו היקף האג"חים שיונפקו יסתכם בכ-450 מיליון שקל.

איגרות החוב שמנפיקה דלק נדל"ן דורגו על ידי חברת מעלות בדירוג השקעה A+. מדובר בשתי סדרות אג"ח. הראשונה היא סדרה של אג"חים להמרה, שצפוים לעמוד לפדיון ב-4 תשלומים שווים בין השנים 2008 ל-2011. הסדרה השניה היא של אג"ח "סטרייט" שיעמדו לפדיון בין השנים 2007 ל-2012 בשישה תשלומים שווים. הריבית שיישאו שתי סדרות האג"ח צפויה לנוע בין 5.36% ל-6%.

דלק נדל"ן מרכזת את מרבית עסקי הנדל"ן בישראל ובחו"ל של קבוצת דלק. החברה מנוהלת על ידי איליק רוז'נסקי, המחזיק ערב ההנפקה בכ-2% ממניות דלק נדל"ן, ששוויין לאחר ההנפקה צפויה לעמוד על כ-45 מיליון שקל. כמו כן, מחזיקה קרן הפנסיה מבטחים בכ-7.5% ממניות דלק נדל"ן, אותן רכשה בשנת 2000.

דלק נדל"ן היא הבעלים של החברות הבנות, דלק בלרון בינלאומי ודנקנר השקעות. לחברה סל נכסים מניבים בבריטניה, קנדה, גרמניה ושוודיה, וכן שורה של פרוייקטים ועתודות קרקע בישראל. לחברה נכסים הרשומים בספרים בשווי העולה על 4 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.