הדולר נחלש קלות בארץ וחזר גם להחלש מול העיקריים
המסחר במטבעות נחתם בשערים יציגים ללא דראמה היום. הדולר היציג נחלש ב-0.16% למחיר של 4.357 שקל, האירו הוסיף 0.27% למחיר של 5.7756 שקל, וסל המטבעות כולו נחלש ב-0.05% למחיר של 5.0161 שקל.
בעולם מציין האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק כי לקראת שעות אחר הצהריים חוזר הדולר למגמת ההיחלשות אל מול האירו והשטרלינג, בעוד אל מול היין הוא נותר חזק. נתוני תביעות מחוסרי האבטלה הראו על עלייה ל-312 אלף אל מול צפי ל-305 אלף, כמו כן נרשמה ירידה משמעותית במוצרים ברי קיימא במשק האמריקאי, אשר ירדו ב-0.9% בינואר אל מול צפי לעלייה של 0.1%.
נתונים אלו משפיעים בצורה מעורבת על השוק למרות שהם מהווים אינדיקציה שלילית נוספת למטבע האמריקאי. הסיבה העיקרית להמשך היחלשותו של המטבע האמריקאי עד כה נובעת מכך שפרוטוקלי ה-FED שפורסמו אתמול לא הצליחו לחזק את הדולר באופן משמעותי, ולכן חזרו הסוחרים לפוזיציות השורט נגדו.
"נראה כי הגברת קצב העלאות הריבית בארה"ב כבר הייתה מגולמת במחירי השוק, ולכן פרוטוקלי ה-FED מאתמול לא יצרו כיוון ברור במסחר", אומר היום אסטרטג בכיר בבנק אירופאי. חשוב לציין כי חלק מפרסומי ה-FED מאתמול כללו הבהרה בנושא החששות מאינפלציה בארה"ב, אשר עלולה להגביר את קצב העלאת הריבית.
נתון נוסף שאמור לתמוך בהתאוששות הדולר הוא פרסום דבריו של ראש הבנק המרכזי בדרום קוריאה, שטען הבוקר כי אין בכוונת הבנק למכור יתרות מט"ח דולריות, וכי ברצונו להתעניין במטבע הקנדי והבריטי למען השקעה עתידית נוספת. סוחרים בכירים בתחום המט"ח נשמעו היום באומרם כי תשומת הלב בשווקים הוסתה מנושאים כגון העלאות ריבית, אל עניינים של הטווח הארוך יותר, אשר כוללים את בעיית הגרעונות האמריקאיים וכן את נושא גיוון יתרות המט"ח בבנקים מרכזיים באסיה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
