הדולר נחלש קלות בארץ וחזר גם להחלש מול העיקריים
המסחר במטבעות נחתם בשערים יציגים ללא דראמה היום. הדולר היציג נחלש ב-0.16% למחיר של 4.357 שקל, האירו הוסיף 0.27% למחיר של 5.7756 שקל, וסל המטבעות כולו נחלש ב-0.05% למחיר של 5.0161 שקל.
בעולם מציין האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק כי לקראת שעות אחר הצהריים חוזר הדולר למגמת ההיחלשות אל מול האירו והשטרלינג, בעוד אל מול היין הוא נותר חזק. נתוני תביעות מחוסרי האבטלה הראו על עלייה ל-312 אלף אל מול צפי ל-305 אלף, כמו כן נרשמה ירידה משמעותית במוצרים ברי קיימא במשק האמריקאי, אשר ירדו ב-0.9% בינואר אל מול צפי לעלייה של 0.1%.
נתונים אלו משפיעים בצורה מעורבת על השוק למרות שהם מהווים אינדיקציה שלילית נוספת למטבע האמריקאי. הסיבה העיקרית להמשך היחלשותו של המטבע האמריקאי עד כה נובעת מכך שפרוטוקלי ה-FED שפורסמו אתמול לא הצליחו לחזק את הדולר באופן משמעותי, ולכן חזרו הסוחרים לפוזיציות השורט נגדו.
"נראה כי הגברת קצב העלאות הריבית בארה"ב כבר הייתה מגולמת במחירי השוק, ולכן פרוטוקלי ה-FED מאתמול לא יצרו כיוון ברור במסחר", אומר היום אסטרטג בכיר בבנק אירופאי. חשוב לציין כי חלק מפרסומי ה-FED מאתמול כללו הבהרה בנושא החששות מאינפלציה בארה"ב, אשר עלולה להגביר את קצב העלאת הריבית.
נתון נוסף שאמור לתמוך בהתאוששות הדולר הוא פרסום דבריו של ראש הבנק המרכזי בדרום קוריאה, שטען הבוקר כי אין בכוונת הבנק למכור יתרות מט"ח דולריות, וכי ברצונו להתעניין במטבע הקנדי והבריטי למען השקעה עתידית נוספת. סוחרים בכירים בתחום המט"ח נשמעו היום באומרם כי תשומת הלב בשווקים הוסתה מנושאים כגון העלאות ריבית, אל עניינים של הטווח הארוך יותר, אשר כוללים את בעיית הגרעונות האמריקאיים וכן את נושא גיוון יתרות המט"ח בבנקים מרכזיים באסיה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
