KSP
צילום: רוי שיינמן

מדירת חדר לגיוס לפי 2 מיליארד שקל

KSP שהפכה לרשת המובילה בארץ עומדת לגייס מהמוסדיים כשרוב הכסף יזרום לכיסי המייסדים ההנפקה בדרך?
רונן קרסו | (7)

רשת KSP, המתמחה בשיווק מחשבים ומוצרי סלולר, מנהלת בימים אלו מגעים למכירת 25% ממניותיה לגופים מוסדיים לפי שווי של כ-1.8-2 מיליארד שקל.  על פניו נראה שרוב הסכום יהיה מימוש מניות של המייסדים ובעלי השליטה והמייסדים, יעקב פרילוק וזאב סורקין. הערכנו לפני כשנה שהנפקה בדרך, אז ההערכות דיברו על שווי של כ-1.5 מיליארד שקל. 

אלא ש-KSP מציגה שיפור מתמיד בתוצאות, כשהרווח מגיע למעל 120 מיליון שקל בשנה. עלייה ממוצעת של 10% בשנה ב-3-4 שנים האחרונות. המלחמה בשנה האחרונה דווקא עזרה לה כי הסגמנט של רכישות בחו"ל תוך כדי טיסות לחו"ל, ירד דרמטית. 

שווי של 2 מיליארד שקל?

זאב סורקין ויעקב פרילוק פתחו את החנות הראשונה ב־1994 בדירת חדר בחיפה. שם החברה הורכב מראשי התיבות של שמותיהם. ל-KSP עד היום אין שום סלוגן מיוחד, והם ממשיכים עם אותו לוגו מיושן. מחברה קטנה בחדר בחיפה לפני שלושים שנה שמכרה בעיקר כבלי חשמל למחשבים, הפכה KSP  לאימפריה עצומה, הכוללת אתר מכירות מאוד חזק, כ-60 סניפים, וכ-60,000 מוצרים במגוון עצום של תחומים.

 מוכרים הכל - אתר החברה

כיצד הצליחו שני אנשים להגיע לאימפריה ועל הדרך לרמוס גופים כלכלים גדולים וחזקים? התפתחות החברה היתה איטית ומדודה. בתחילה, כאמור, עסקה החברה במכירת כבלים וציוד למחשב, אחר כך התרחבה למחשבים עצמם ולמוצרים נילווים, אבל אז הבינו סורקין ופרילוק שאם כבר יש להם עמדות מכירה, הם יכולים להרחיב את סל המוצרים. הם גם הבינו שלא צריך לאחסן בחנויות את כל המוצרים, אלא רק את המוצרים הפופולריים ביותר, שאותם מצפה הלקוח לקבל באופן מיידי. כל השאר – מצויים בקטלוג באינטרנט והלקוח רק מגיע לחנות לצורך איסוף המוצר, או  מקבל אותו במשלוח ישיר לביתו. 

בניגוד לחברות העוסקות במכירת מוצרי חשמל, החנויות של KSP הן מאד ספרטניות במיקומן ובעיצובן. המטרה אינה שהלקוח יבלה זמן רב בחנות, אלא ההיפך מכך – בחנויות קשה למצוא כיסא או פינת ישיבה, השירות מבוצע בעמידה, והמטרה היא שהלקוח יאסוף את המוצרים שהזמין או יבצע הזמנה בזמן קצר, ויפנה את השטח לבא אחריו. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעדיף לשלם יותר ולא לקנות מהם (ל"ת)
    שוקי 09/12/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    כי אתה דיביל
  • 4.
    dw 04/12/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
    איך לאמר בעדינות? אין שירות. הם גם די אומרים את זה און דה רקורד. לכן למי שרוצה לקבל שירות עם המוצר שהוא קונה? עדיף לגשת לספק אחר, גם אם עולה קצת יותר. לכן בהחלפת הסלולר האחרונה שעשיתי לא קניתי אצלם, אבל למי שרק רוצה לקנות ברזלים ומסתדר לבד? הם ספק טוב.
  • 3.
    אמיר 03/12/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא מצדיק בכלל שווי כזה
  • 2.
    הערכה גסה 03/12/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    המחירים לא הכי זולים, המשלוח ממושך לא מה שהיה פעם. גם באיסוף הזמנה מחכים ומתייבשים....ימשיכו בכיוון הזה הם יאבדו את השוק
  • תל אביבי 03/12/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    המחירים הם נמוכים והשבוע המתנתי לאיסוף הזמנה 15 דק' מבלי להזמין תור מראש.
  • 1.
    אבי 03/12/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים הם יותר זולים גם מאמזון
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.