KSP
צילום: רוי שיינמן

מדירת חדר לגיוס לפי 2 מיליארד שקל

KSP שהפכה לרשת המובילה בארץ עומדת לגייס מהמוסדיים כשרוב הכסף יזרום לכיסי המייסדים ההנפקה בדרך?
רונן קרסו | (7)

רשת KSP, המתמחה בשיווק מחשבים ומוצרי סלולר, מנהלת בימים אלו מגעים למכירת 25% ממניותיה לגופים מוסדיים לפי שווי של כ-1.8-2 מיליארד שקל.  על פניו נראה שרוב הסכום יהיה מימוש מניות של המייסדים ובעלי השליטה והמייסדים, יעקב פרילוק וזאב סורקין. הערכנו לפני כשנה שהנפקה בדרך, אז ההערכות דיברו על שווי של כ-1.5 מיליארד שקל. 

אלא ש-KSP מציגה שיפור מתמיד בתוצאות, כשהרווח מגיע למעל 120 מיליון שקל בשנה. עלייה ממוצעת של 10% בשנה ב-3-4 שנים האחרונות. המלחמה בשנה האחרונה דווקא עזרה לה כי הסגמנט של רכישות בחו"ל תוך כדי טיסות לחו"ל, ירד דרמטית. 

שווי של 2 מיליארד שקל?

זאב סורקין ויעקב פרילוק פתחו את החנות הראשונה ב־1994 בדירת חדר בחיפה. שם החברה הורכב מראשי התיבות של שמותיהם. ל-KSP עד היום אין שום סלוגן מיוחד, והם ממשיכים עם אותו לוגו מיושן. מחברה קטנה בחדר בחיפה לפני שלושים שנה שמכרה בעיקר כבלי חשמל למחשבים, הפכה KSP  לאימפריה עצומה, הכוללת אתר מכירות מאוד חזק, כ-60 סניפים, וכ-60,000 מוצרים במגוון עצום של תחומים.

 מוכרים הכל - אתר החברה

כיצד הצליחו שני אנשים להגיע לאימפריה ועל הדרך לרמוס גופים כלכלים גדולים וחזקים? התפתחות החברה היתה איטית ומדודה. בתחילה, כאמור, עסקה החברה במכירת כבלים וציוד למחשב, אחר כך התרחבה למחשבים עצמם ולמוצרים נילווים, אבל אז הבינו סורקין ופרילוק שאם כבר יש להם עמדות מכירה, הם יכולים להרחיב את סל המוצרים. הם גם הבינו שלא צריך לאחסן בחנויות את כל המוצרים, אלא רק את המוצרים הפופולריים ביותר, שאותם מצפה הלקוח לקבל באופן מיידי. כל השאר – מצויים בקטלוג באינטרנט והלקוח רק מגיע לחנות לצורך איסוף המוצר, או  מקבל אותו במשלוח ישיר לביתו. 

בניגוד לחברות העוסקות במכירת מוצרי חשמל, החנויות של KSP הן מאד ספרטניות במיקומן ובעיצובן. המטרה אינה שהלקוח יבלה זמן רב בחנות, אלא ההיפך מכך – בחנויות קשה למצוא כיסא או פינת ישיבה, השירות מבוצע בעמידה, והמטרה היא שהלקוח יאסוף את המוצרים שהזמין או יבצע הזמנה בזמן קצר, ויפנה את השטח לבא אחריו. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעדיף לשלם יותר ולא לקנות מהם (ל"ת)
    שוקי 09/12/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    כי אתה דיביל
  • 4.
    dw 04/12/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
    איך לאמר בעדינות? אין שירות. הם גם די אומרים את זה און דה רקורד. לכן למי שרוצה לקבל שירות עם המוצר שהוא קונה? עדיף לגשת לספק אחר, גם אם עולה קצת יותר. לכן בהחלפת הסלולר האחרונה שעשיתי לא קניתי אצלם, אבל למי שרק רוצה לקנות ברזלים ומסתדר לבד? הם ספק טוב.
  • 3.
    אמיר 03/12/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא מצדיק בכלל שווי כזה
  • 2.
    הערכה גסה 03/12/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    המחירים לא הכי זולים, המשלוח ממושך לא מה שהיה פעם. גם באיסוף הזמנה מחכים ומתייבשים....ימשיכו בכיוון הזה הם יאבדו את השוק
  • תל אביבי 03/12/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    המחירים הם נמוכים והשבוע המתנתי לאיסוף הזמנה 15 דק' מבלי להזמין תור מראש.
  • 1.
    אבי 03/12/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים הם יותר זולים גם מאמזון
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.