KSP
צילום: רוי שיינמן

מדירת חדר לגיוס לפי 2 מיליארד שקל

KSP שהפכה לרשת המובילה בארץ עומדת לגייס מהמוסדיים כשרוב הכסף יזרום לכיסי המייסדים ההנפקה בדרך?
רונן קרסו | (7)

רשת KSP, המתמחה בשיווק מחשבים ומוצרי סלולר, מנהלת בימים אלו מגעים למכירת 25% ממניותיה לגופים מוסדיים לפי שווי של כ-1.8-2 מיליארד שקל.  על פניו נראה שרוב הסכום יהיה מימוש מניות של המייסדים ובעלי השליטה והמייסדים, יעקב פרילוק וזאב סורקין. הערכנו לפני כשנה שהנפקה בדרך, אז ההערכות דיברו על שווי של כ-1.5 מיליארד שקל. 

אלא ש-KSP מציגה שיפור מתמיד בתוצאות, כשהרווח מגיע למעל 120 מיליון שקל בשנה. עלייה ממוצעת של 10% בשנה ב-3-4 שנים האחרונות. המלחמה בשנה האחרונה דווקא עזרה לה כי הסגמנט של רכישות בחו"ל תוך כדי טיסות לחו"ל, ירד דרמטית. 

שווי של 2 מיליארד שקל?

זאב סורקין ויעקב פרילוק פתחו את החנות הראשונה ב־1994 בדירת חדר בחיפה. שם החברה הורכב מראשי התיבות של שמותיהם. ל-KSP עד היום אין שום סלוגן מיוחד, והם ממשיכים עם אותו לוגו מיושן. מחברה קטנה בחדר בחיפה לפני שלושים שנה שמכרה בעיקר כבלי חשמל למחשבים, הפכה KSP  לאימפריה עצומה, הכוללת אתר מכירות מאוד חזק, כ-60 סניפים, וכ-60,000 מוצרים במגוון עצום של תחומים.

 מוכרים הכל - אתר החברה

כיצד הצליחו שני אנשים להגיע לאימפריה ועל הדרך לרמוס גופים כלכלים גדולים וחזקים? התפתחות החברה היתה איטית ומדודה. בתחילה, כאמור, עסקה החברה במכירת כבלים וציוד למחשב, אחר כך התרחבה למחשבים עצמם ולמוצרים נילווים, אבל אז הבינו סורקין ופרילוק שאם כבר יש להם עמדות מכירה, הם יכולים להרחיב את סל המוצרים. הם גם הבינו שלא צריך לאחסן בחנויות את כל המוצרים, אלא רק את המוצרים הפופולריים ביותר, שאותם מצפה הלקוח לקבל באופן מיידי. כל השאר – מצויים בקטלוג באינטרנט והלקוח רק מגיע לחנות לצורך איסוף המוצר, או  מקבל אותו במשלוח ישיר לביתו. 

בניגוד לחברות העוסקות במכירת מוצרי חשמל, החנויות של KSP הן מאד ספרטניות במיקומן ובעיצובן. המטרה אינה שהלקוח יבלה זמן רב בחנות, אלא ההיפך מכך – בחנויות קשה למצוא כיסא או פינת ישיבה, השירות מבוצע בעמידה, והמטרה היא שהלקוח יאסוף את המוצרים שהזמין או יבצע הזמנה בזמן קצר, ויפנה את השטח לבא אחריו. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעדיף לשלם יותר ולא לקנות מהם (ל"ת)
    שוקי 09/12/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    כי אתה דיביל
  • 4.
    dw 04/12/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
    איך לאמר בעדינות? אין שירות. הם גם די אומרים את זה און דה רקורד. לכן למי שרוצה לקבל שירות עם המוצר שהוא קונה? עדיף לגשת לספק אחר, גם אם עולה קצת יותר. לכן בהחלפת הסלולר האחרונה שעשיתי לא קניתי אצלם, אבל למי שרק רוצה לקנות ברזלים ומסתדר לבד? הם ספק טוב.
  • 3.
    אמיר 03/12/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא מצדיק בכלל שווי כזה
  • 2.
    הערכה גסה 03/12/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    המחירים לא הכי זולים, המשלוח ממושך לא מה שהיה פעם. גם באיסוף הזמנה מחכים ומתייבשים....ימשיכו בכיוון הזה הם יאבדו את השוק
  • תל אביבי 03/12/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    המחירים הם נמוכים והשבוע המתנתי לאיסוף הזמנה 15 דק' מבלי להזמין תור מראש.
  • 1.
    אבי 03/12/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים הם יותר זולים גם מאמזון
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.