מדירת חדר לגיוס לפי 2 מיליארד שקל
רשת KSP, המתמחה בשיווק מחשבים ומוצרי סלולר, מנהלת בימים אלו מגעים למכירת 25% ממניותיה לגופים מוסדיים לפי שווי של כ-1.8-2 מיליארד שקל. על פניו נראה שרוב הסכום יהיה מימוש מניות של המייסדים ובעלי השליטה והמייסדים, יעקב פרילוק וזאב סורקין. הערכנו לפני כשנה שהנפקה בדרך, אז ההערכות דיברו על שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.
אלא ש-KSP מציגה שיפור מתמיד בתוצאות, כשהרווח מגיע למעל 120 מיליון שקל בשנה. עלייה ממוצעת של 10% בשנה ב-3-4 שנים האחרונות. המלחמה בשנה האחרונה דווקא עזרה לה כי הסגמנט של רכישות בחו"ל תוך כדי טיסות לחו"ל, ירד דרמטית.
שווי של 2 מיליארד שקל?זאב סורקין ויעקב פרילוק פתחו את החנות הראשונה ב־1994 בדירת חדר בחיפה. שם החברה הורכב מראשי התיבות של שמותיהם. ל-KSP עד היום אין שום סלוגן מיוחד, והם ממשיכים עם אותו לוגו מיושן. מחברה קטנה בחדר בחיפה לפני שלושים שנה שמכרה בעיקר כבלי חשמל למחשבים, הפכה KSP לאימפריה עצומה, הכוללת אתר מכירות מאוד חזק, כ-60 סניפים, וכ-60,000 מוצרים במגוון עצום של תחומים.
- לפני הנפקה: KSP מכניסה את אלטשולר שחם לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל
- מדירת חדר בחיפה לאימפריה שמוערכת ב-1.5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוכרים הכל - אתר החברה
כיצד הצליחו שני אנשים להגיע לאימפריה ועל הדרך לרמוס גופים כלכלים גדולים וחזקים? התפתחות החברה היתה איטית ומדודה. בתחילה, כאמור, עסקה החברה במכירת כבלים וציוד למחשב, אחר כך התרחבה למחשבים עצמם ולמוצרים נילווים, אבל אז הבינו סורקין ופרילוק שאם כבר יש להם עמדות מכירה, הם יכולים להרחיב את סל המוצרים. הם גם הבינו שלא צריך לאחסן בחנויות את כל המוצרים, אלא רק את המוצרים הפופולריים ביותר, שאותם מצפה הלקוח לקבל באופן מיידי. כל השאר – מצויים בקטלוג באינטרנט והלקוח רק מגיע לחנות לצורך איסוף המוצר, או מקבל אותו במשלוח ישיר לביתו.
בניגוד לחברות העוסקות במכירת מוצרי חשמל, החנויות של KSP הן מאד ספרטניות במיקומן ובעיצובן. המטרה אינה שהלקוח יבלה זמן רב בחנות, אלא ההיפך מכך – בחנויות קשה למצוא כיסא או פינת ישיבה, השירות מבוצע בעמידה, והמטרה היא שהלקוח יאסוף את המוצרים שהזמין או יבצע הזמנה בזמן קצר, ויפנה את השטח לבא אחריו.
- 5.מעדיף לשלם יותר ולא לקנות מהם (ל"ת)שוקי 09/12/2024 19:48הגב לתגובה זו
- אנונימי 05/02/2025 12:20הגב לתגובה זוכי אתה דיביל
- 4.dw 04/12/2024 16:03הגב לתגובה זואיך לאמר בעדינות? אין שירות. הם גם די אומרים את זה און דה רקורד. לכן למי שרוצה לקבל שירות עם המוצר שהוא קונה? עדיף לגשת לספק אחר, גם אם עולה קצת יותר. לכן בהחלפת הסלולר האחרונה שעשיתי לא קניתי אצלם, אבל למי שרק רוצה לקנות ברזלים ומסתדר לבד? הם ספק טוב.
- 3.אמיר 03/12/2024 13:27הגב לתגובה זולא מצדיק בכלל שווי כזה
- 2.הערכה גסה 03/12/2024 09:47הגב לתגובה זוהמחירים לא הכי זולים, המשלוח ממושך לא מה שהיה פעם. גם באיסוף הזמנה מחכים ומתייבשים....ימשיכו בכיוון הזה הם יאבדו את השוק
- תל אביבי 03/12/2024 11:40הגב לתגובה זוהמחירים הם נמוכים והשבוע המתנתי לאיסוף הזמנה 15 דק' מבלי להזמין תור מראש.
- 1.אבי 03/12/2024 09:28הגב לתגובה זוהרבה פעמים הם יותר זולים גם מאמזון
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
