המלחמה והגירעון שממשיך לתפוח הביאו את בנק ישראל להחליט שוב להשאיר את הריבית על כנה, זאת למרות תחילת מחזור הורדות הריבית במדינות רבות בעולם וגם בארה"ב, שם הפד' הוריד את הריבית ב-0.5% בהחלטה האחרונה. נגיד בנק ישראל אמיר ירון; קרדיט: דוברות בנק ישראל  

יציבות לפני הכל - נימוקי הועדה המוניטרית

הועדה המוניטרית של בנק ישראל מסרה את נימוקיה להשארת הריבית על כנה פעם נוספת: "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. מדינת ישראל מצויה בעיצומו של תהליך לחימה מתמשך ולאחרונה אף גברה עצימות הלחימה בגזרה הצפונית, לצד מתיחות גוברת מול איראן. אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת התבטאה בהורדות דירוג האשראי של ישראל, ובפרמיית הסיכון של המשק שהוסיפה לעלות. על פי האינדיקטורים השוטפים לרבעון השלישי נמשך הקצב המתון של ההתאוששות, כך שרמת הפעילות במשק עודנה נמוכה מקו המגמה", מסרה הועדה. הועדה גם ציינה את העלייה במדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט: " מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.9% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.6% ומצויה מעל הגבול העליון של היעד. בניכוי אנרגיה ופו"י האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 3.1%. העלייה של קצב האינפלציה רוחבית ומתבטאת הן ברכיב הבלתי סחיר והן ברכיב הסחיר. עפ"י הערכות החזאים האינפלציה תמשיך לעלות בתחילת שנת ,2025 גם על רקע עליית המע"מ הצפויה, ולאחר מכן תתמתן אל עבר הגבול העליון של היעד במחצית השניה". בבנק ישראל התייחסו גם לפיחות בשקל: "מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות של כ-2.8% בערכו של השקל מול הדולר ו-1.5% מול האירו ובמונחים נומינליים אפקטיביים ב-2.3%. שע"ח נע בתנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות השונות במלחמה ובסביבה הגיאו- פוליטית".  

התחזית להמשך

לצד החלטת הריבית, חטיבת המחקר פרסמה את העדכון לתחזיות המאקרו כלכליות שלה. לפי התחזית המעודכנת התוצר צפוי לצמוח השנה ב-0.5% וב-3.8% ב-2025, זאת לעומת תחזית צמיחה של 1% ו-4.2% בהתאמה לפי התחזית הקודמת. שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד בממוצע ברבעון האחרון של 2024 על 3.8% שיעור גבוה מהתחזית הקודמת ביולי, ועל 2.8% בממוצע ברבעון האחרון של 2025. בנוסף, התחזית לגרעון בתקציב הממשלה לשנת 2024 עודכנה כלפי מעלה ל-7.2 אחוזי תוצר, על רקע הגידול בהוצאות הלחימה והסטת תקבולים של הסיוע האמריקאי המיוחד לשנים הבאות. בבנק ישראל ציינו כי תחזית הגירעון ל-2025 נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות בעלות אופי פרמננטי שיסתכמו בכ-30 מיליארד שקל והוא צפוי לעמוד על 4.9% מהתוצר. בנוסף, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-68% בסוף 2024 ולעלות ל-69% ב-2025. לאור המפלס הגבוה של אי הוודאות שנובעת מהמלחמה, בבנק ישראל צופים שהריבית בעוד שנה מהיום תעמוד על 4.5% - שיעור זהה לריבית כיום, כאשר בבנק ישראל ציינו כי הריבית הגבוהה נועדה לייצב את האינפלציה.  

דברי הנגיד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מסר לאחר החלטת הריבית: "בניגוד למגמה העולמית, סביבת האינפלציה בישראל נמצאת במגמת עלייה בחודשים האחרונים. האינפלציה שוהה מעל הגבול העליון של היעד ושיעור האינפלציה השנתי הוסיף לעלות בחודש אוגוסט. עליית האינפלציה רוחבית וניכרת במגוון סעיפים, הן ברכיב הבלתי סחיר והן ברכיב הסחיר. הציפיות לאינפלציה, המהוות מרכיב חשוב בניתוח שאנו עורכים לבחינת התהליך המוניטרי, משקפות עלייה צפויה נוספת בקצב האינפלציה בתחילת שנת 2025 והתמתנות אל עבר היעד רק במחצית השנייה של השנה. הציפיות לטווחים ארוכים יותר מצויות בתוך טווח היעד. להערכת הוועדה, בין הגורמים העלולים להביא לעלייה נוספת בסביבת האינפלציה נמנים: המשך המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק: ובכללן הפיחות בשקל, הפעילות בשוק הדיור והמגבלות בו, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם", מסר פרופ' ירון. "ארצה להתייחס להורדה הנוספת של דירוג האשראי של ישראל והמשך אופק דירוג שלילי על ידי סוכנויות הדירוג "מודי'ס" ו-S&P. חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת. סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגיאופוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי", אמר פרופ' ירון.  "ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירו סוכנויות הדירוג, בשל מגוון סיבות. בראש ובראשונה, אי הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בעצימות המלחמה בחזית הצפונית, וירידת הסיכויים להפסקת אש בעזה. בנוסף סוכנות "מודי'ס" הדגישה גם את: תהליך העברת התקציב והיכולת לבצע התאמות פיסקליות דרושות, קושי בגיוס החרדים והמהלכים לשינויים במערכת המשפט. חשוב להדגיש, כפי שגם הדגישו הסוכנויות, מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים, גם בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל", מסר פרופ' ירון. "המשק הישראלי ניצב בפני תקופה מורכבת. תקופה בה תהליכים משמעותיים מעידים על התאוששות מתונה לצד אתגרים מתמשכים כמו מגבלות היצע בחלק מענפי המשק, אי-ודאות גיאופוליטית ופרמיית סיכון גבוהה. כלכלת ישראל הוכיחה חוסן בעבר. הוא נבע, בין היתר, מיישום מדיניות כלכלית מושכלת וקידום רפורמות מבניות חיוניות. חשוב לציין כי דווקא בתקופות מאתגרות, נוצרות לעיתים הזדמנויות לביצוע שינויים משמעותיים ונחוצים.   

תגובות האנליסטים

"בהתאם לציפיות, ולקונצנזוס בשוק, בנק ישראל מותיר את הריבית ברמת 4.5%. בהתאם לציפיות השוק המהודקות, מהימים האחרונים, הצהרת הבנק עודכנה משמעותית, ועכשיו היא מתארת עלייה בסביבת האינפלציה שהיא 'רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד'". מסר יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות. "על אלה מתווספים כהסבר שוק העבודה ההדוק, ואי הוודאות הגיאופוליטי. כנ"ל, בדומה לעדכון כלפי מטה של סוכנויות הדירוג העולמיות, תחזית חטיבת המחקר כוללת עדכון כלפי מטה של הצפי לצמיחת התוצר ב-2024, ל-0.5%. דומה ל-0.5% של מודי'ס. אבל אופטימי ביחס להיעדר הצמיחה כלל, של S&P. לכאורה זו הייתה סיבה להוריד ריביות. אבל ברור שזה נובע מאותן מגבלות צד היצע אינפלציוניות, אשר מחייבות את הבנק להדק את החגורה". הוסיף פנינג. "להערכתנו, היחלשות השקל, הייתה גורם משמעותי, אולי המשמעותי ביותר בעליית הציפיות מתוואי הריבית של בנק ישראל", הוסיף פנינג. "להיחלשות כזו יש כמובן השלכות על תפיסת היציבות של המשק המקומי, וכבודן במקומן מונח. אבל מעבר לזה, אותה ההיחלשות השפיעה כמובן גם על הציפיות האינפלציוניות, בדגש על מדדי המחירים לצרכן של ספטמבר ונובמבר. אותו מדד נובמבר יפורסם כמובן רק באמצע דצמבר. וזה לכשעצמו כבר קרוב ממש להעלאת המע"מ הצפויה בינואר – כזו אשר תביא אותנו, כנראה, דיי רחוק מטווח יעד האינפלציה של בנק ישראל. ואם כל זה לא מספיק, על כל אלה כמובן נוספו התמוססות הציפיות להורדה נוספת של הפד' ב-7.11". "ולמרות זאת, אנו רואים את העדכון של חטיבת המחקר לתחזית הריבית, מהערכה קודמת של 4.25% ברבעון השני של 2025, ל-4.5% ברבעון השלישי של 2025 כיונית יחסית למה שהיא הייתה יכולה להיות. אחרי הכל, בנקים מרכזיים נוטים להיות שמרניים יותר מציפיות השוק. ואכן התחזית הזו מתונה בהתחשב בציפיות השוק לאחרונה. ועדיין, במבט קדימה, שנה קדימה מעכשיו כוללת לא מעט דברים שיכולים לקרות, ובכלל זה, היא תסכם קרוב לשלוש וחצי שנים מאז תחילת גל העלאות הריבית של בנק ישראל, וכמובן שנתיים לתחילת מלחמת חרבות ברזל", הוסיף פנינג. "את השפעת הריבית על הצריכה הפרטית בינתיים, עדיין לא ראינו כמו שחשבנו שנראה. ובהרבה מובנים, גם המלחמה הסיטה את הכלכלה הישראלית רחוק משמעותית מהתוואי שהתרגלנו אליו. זה בא לדוג' לידי ביטוי בהתרחקות התוצר מהמגמה ארוכת הטווח. אבל גם בתופעות 'מקומיות' יותר כמו מחירי הטיסות הגבוהים של החודשים האחרונים, או העלייה האחרונה הזכורה במחירי הפירות והירקות, או המזון בכלל. האם נראה איזה שהוא תיקון לכל אלה עד אז. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שכנראה שכן", סיכם פנינג. "העלאת ריבית בתקופה הנוכחית לא רק שלא תעזור, אלא היא אף עשויה להחמיר חלק מהקשיים איתם מתמודד המשק בתקופה הנוכחית", אמר שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים ראשי בדיסקונט לפני החלטת הריבית. "המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל הינה הגורם המהותי לעלייה באינפלציה ובגירעון, לחולשת הכלכלה והתנודתיות הגבוהה בדולר-שקל. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס לפני כשנה הביאה להרג של אזרחים בשיעור הגבוה ביותר בעולם (כאחוז מסך האוכלוסייה) לאירוע טרור בעידן המודרני. לאחר שנים ממושכות של מבצעים מוגבלים מול החמאס מדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמה ארוכה, מורכבת ויקרה בכדי לשנות מהיסוד את תמונת המצב הביטחונית מול עזה".