בנק ישראל שוב השאיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5%. נתוני המאקרו אומנם תמכו בהורדת ריבית, אך מצד שני אי הוודאות והסיכונים להמשך מקשים על הורדת הריבית. יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר אמר לפני ההחלטה כי "לא ספק, גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית בישראל: סביבת אינפלציה מאד נמוכה, כאשר אינפלציית הליבה נמצאת במרכז היעד (2.2%-1.9% ללא עונתיות הממשלה). למרות שמדד מאי הנמוך נבע מירידה חדה בסעיף בעייתי (טיסות לחו״ל) לא בהכרח צפוי תיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים".

לפי התחזית המאקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ושל 4.2% בשנת 2025, נמוך מההערכות בתחזית אפריל שעמדו על תמיחה של 2% ו-5% בהתאמה. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השני של שנת 2025) צפוי להיות 3.2%, בין השאר בשל השפעות צעדי מיסוי שבחטיבת המחקר מניחים שיאושרו בשנה הקרובה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי להיות 3% (לעומת 2.7% בתחזית אפריל), ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.8% (לעומת 2.3% בתחזית אפריל).

ברבעון השני של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.25%. לנוכח עליית ההסתברות שבחטיבת המחקר מייחסים לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר כגון עלייה בעוצמת ומשך הלחימה, הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה והסיכון לתחזיות האינפלציה והריבית נוטה כלפי מעלה.

בנוסף, לפי התחזית המעודכנת הגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים להסתכם ב-6.6% וב-4% מהתוצר, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67.5% מהתוצר ב-2024 ול-68.5% תוצר ב-2025. בהשוואה לתחזית הקודמת מאפריל, התחזית הנוכחית מגלמת עדכון כלפי מעלה של כ-0.5% בתחזית להוצאות הביטחון בגין לחימה, לאור עדכון הנחת העבודה לגבי עצימות ומשך הלחימה. בנוסף, חטיבת המחקר ציינה כי התחזית נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות להפחתת הגרעון בשנת 2025 שיסתכמו ב-30 מיליארדי שקל פרמננטיים, וכי כל הוצאה נוספת עליה תחליט הממשלה, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים.

• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כהנחת עבודה בחטיבת המחקר מעריכים כי 60% מההתאמות (18 מיליארד שקל) יהיו בצד ההכנסות ו-40% (12 מיליארד שקל) בצד ההוצאות. התאמות אלו ימתנו את העלייה של יחס החוב לתוצר בשנת 2025 וצפויות להוביל לצמצומו החל משנת 2026. ללא ביצוע התאמות אלה, בחטיבת המחקר מעריכים כי החוב הציבורי ימשיך לגדול בהדרגה בטווח הבינוני. בנוסף, בתרחיש סיכון שנבחן בחטיבה, ובו הלחימה מתארכת אף יותר ממה שמגולם בתחזית הבסיס, החוב הציבורי בשנת 2025 עלול להגיע לרמה של כ-72% תוצר. החמרה משמעותית בחזית הצפונית עלולה להוביל לרמות חוב גבוהות עוד יותר.

ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה כנראה נכונה - פרמיית הסיכון של ישראל עלתה ומכך התשואות באג"ח עלו, הגירעון גדל ל-14.6 מיליארד שקל ולא ברור איך הוא יתפתח בשנה הבאה. עלות המלחמה כבר מוערכת ב-130 מיליארד שקל והמשכה לתוך 2025 תוביל לעלות של 250 מיליארד שקל. בנק ישראל גם מתייחס לשווקים הפיננסים ולמרות יציבות המניות בבורסה ואפילו יציבות וירידת הדולר בשבוע האחרון, שערי האג"ח ירדו ומבטאים כאמור עלייה בתשואה המשוקללת. למעשה, הן מבטאים אפשרות של הפחתת דירוג בהמשך.