פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית נותרה ללא שינוי - 4.5%; הריבית באמצע 2025 תהיה 4.25%

חטיבת המחקר עדכנה כי היא צופה שהאינפלציה תעמוד על 3% בסוף השנה; בנוסף הצפי כעת הוא לצמיחה של 1.5% בשנת 2024 ושל 4.2%, נמוך מההערכות לצמיחה של 2% ו-5% בהתאמה שניתנו באפריל
רוי שיינמן | (12)

בנק ישראל שוב השאיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5%. נתוני המאקרו אומנם תמכו בהורדת ריבית, אך מצד שני אי הוודאות והסיכונים להמשך מקשים על הורדת הריבית. יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר אמר לפני ההחלטה כי "לא ספק, גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית בישראל: סביבת אינפלציה מאד נמוכה, כאשר אינפלציית הליבה נמצאת במרכז היעד (2.2%-1.9% ללא עונתיות הממשלה). למרות שמדד מאי הנמוך נבע מירידה חדה בסעיף בעייתי (טיסות לחו״ל) לא בהכרח צפוי תיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים".

לפי התחזית המאקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ושל 4.2% בשנת 2025, נמוך מההערכות בתחזית אפריל שעמדו על תמיחה של 2% ו-5% בהתאמה. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השני של שנת 2025) צפוי להיות 3.2%, בין השאר בשל השפעות צעדי מיסוי שבחטיבת המחקר מניחים שיאושרו בשנה הקרובה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי להיות 3% (לעומת 2.7% בתחזית אפריל), ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.8% (לעומת 2.3% בתחזית אפריל).

ברבעון השני של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.25%. לנוכח עליית ההסתברות שבחטיבת המחקר מייחסים לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר כגון עלייה בעוצמת ומשך הלחימה, הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה והסיכון לתחזיות האינפלציה והריבית נוטה כלפי מעלה.

בנוסף, לפי התחזית המעודכנת הגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים להסתכם ב-6.6% וב-4% מהתוצר, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67.5% מהתוצר ב-2024 ול-68.5% תוצר ב-2025. בהשוואה לתחזית הקודמת מאפריל, התחזית הנוכחית מגלמת עדכון כלפי מעלה של כ-0.5% בתחזית להוצאות הביטחון בגין לחימה, לאור עדכון הנחת העבודה לגבי עצימות ומשך הלחימה. בנוסף, חטיבת המחקר ציינה כי התחזית נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות להפחתת הגרעון בשנת 2025 שיסתכמו ב-30 מיליארדי שקל פרמננטיים, וכי כל הוצאה נוספת עליה תחליט הממשלה, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים.

כהנחת עבודה בחטיבת המחקר מעריכים כי 60% מההתאמות (18 מיליארד שקל) יהיו בצד ההכנסות ו-40% (12 מיליארד שקל) בצד ההוצאות. התאמות אלו ימתנו את העלייה של יחס החוב לתוצר בשנת 2025 וצפויות להוביל לצמצומו החל משנת 2026. ללא ביצוע התאמות אלה, בחטיבת המחקר מעריכים כי החוב הציבורי ימשיך לגדול בהדרגה בטווח הבינוני. בנוסף, בתרחיש סיכון שנבחן בחטיבה, ובו הלחימה מתארכת אף יותר ממה שמגולם בתחזית הבסיס, החוב הציבורי בשנת 2025 עלול להגיע לרמה של כ-72% תוצר. החמרה משמעותית בחזית הצפונית עלולה להוביל לרמות חוב גבוהות עוד יותר.

ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה כנראה נכונה - פרמיית הסיכון של ישראל עלתה ומכך התשואות באג"ח עלו, הגירעון גדל ל-14.6 מיליארד שקל ולא ברור איך הוא יתפתח בשנה הבאה. עלות המלחמה כבר מוערכת ב-130 מיליארד שקל והמשכה לתוך 2025 תוביל לעלות של 250 מיליארד שקל. בנק ישראל גם מתייחס לשווקים הפיננסים ולמרות יציבות המניות בבורסה ואפילו יציבות וירידת הדולר בשבוע האחרון, שערי האג"ח ירדו ומבטאים כאמור עלייה בתשואה המשוקללת. למעשה, הן מבטאים אפשרות של הפחתת דירוג בהמשך. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מהנדס מובילאיי 08/07/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    שרתו אותי
  • 10.
    לא לגעת במניות אצלנו השחלות אדירות (ל"ת)
    שרון 08/07/2024 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    השוק אצלנו יקרוס היום זה בקטן מחר . (ל"ת)
    שרון 08/07/2024 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איסר 08/07/2024 21:05
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת כלכלת בעזרת השם
  • 7.
    הכל קשקוש מחקר שמחקר אף אחד לא יודע מה יקרה מחר הכלנזיל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2024 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ברבעון הבא אמור לרדת או ברבעון השני של 2025 יש הבד 08/07/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
    ברבעון הבא אמור לרדת או ברבעון השני של 2025 יש הבדל?
  • עם עליות המחירים הבאות יתכן ויהיה עליות בשער הריבית (ל"ת)
    ישראל ישראלי 09/07/2024 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ככה זה שהכלכלנים העשירים לא מרגישים שהכל יקר (ל"ת)
    יוסי 08/07/2024 18:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אכן קצב האינפלציה השנתי גבוהה 4.9% מינואר 2024 (ל"ת)
    ישראל ישראלי 08/07/2024 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל 08/07/2024 16:45
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה כאן היא כמו בטורקיה הריבית כאן צריכה ליהיות עשר אחוז לכמה שנים. מחירי הדירות שעולים ירסקו כאן את הכלכלה בסוף.
  • 2.
    אכן האינפלציה כאן גבוהה 4.9% מינואר 2024 (ל"ת)
    ישראל ישראלי 08/07/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלום לא ברור במדענה הזאת. הכל - הימור. (ל"ת)
    רמי 08/07/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).