מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות בקריאה לממשלה לבצע שינויים רק בהסכמה רחבה

מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות הפעילות בישראל ובעולם ותומכות בכלכלה הישראלית יוצאים בקריאה לראש הממשלה נתניהו לבצע שינויים חוקתיים משמעותיים רק על בסיס הסכמה רחבה 
נחמן שפירא | (4)

 לאור המשך קידום הליך החקיקה של צמצום עילת הסבירות יצאו היום מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות בקריאה לממשלה לבצע שינויים רק בהסכמה רחבה.

המנכ"לים כתבו "אנו, מנכ"לי חברות ציבוריות גלובליות הפעילות בישראל ובעולם ותומכות בכלכלה הישראלית, רואים בדאגה את האירועים העכשוויים בישראל וקוראים לראש הממשלה נתניהו לבצע שינויים חוקתיים משמעותיים רק על בסיס הסכמה רחבה כדי לאפשר המשך צמיחה של המשק הישראלי בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט".

 

על המכתב חתומים(לפי סדר הא׳-ב׳):

אודי מוקדי, מייסד ויו״ר פעיל סייברארק

אור עופר, מייסד ומנכ"ל סימילר ווב

ברק עילם, מנכ"ל נייס

גבי ויסמן, מנכ"ל נובה

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת

טוביה ברלב, מייסד-שותף ומנכ"ל אקטליס

יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס

מיכה קאופמן, מייסד-שותף ומנכ"ל פייבר

ניר זוהר, נשיא וויקס

ערן זינמן, מייסד ומנכ"ל משותף מאנדיי

צבי לנדו, מנכ"ל סולאראדג'

ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה

רון יקותיאל, מייסד-שותף ומנכ"ל קלטורה

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף מאנדיי

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דב 20/07/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
    בהסכמה? הם הפורעים המורדים בסיוע ובמימון שלכם לא מסכימים על דבר וחצי דבר, אלא רק בהפלת השלטון. אתם חלק מניסיון פוטש פוליטי וצבאי. נמאסתם. נמאסה הצביעות המנוולת שלכם. צברתם עושר אדיר על חשבון עושק הציבור. לפחות תסתמו.
  • 2.
    מבין2 20/07/2023 16:50
    הגב לתגובה זו
    והם מלמדים מוסר
  • 1.
    שלמה 20/07/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
    ולא הכסף העם הסכים לרפורמה 64 מנדטים ובאכולסיה היהודית רוב מוחלט תצטרכו לקבל את הכרעת הרוב
  • לעם לא היה מושג וחצי מושג על הרפורמה!אף אחד לא דיב 20/07/2023 17:12
    הגב לתגובה זו
    לעם לא היה מושג וחצי מושג על הרפורמה!אף אחד לא דיבר עליה.אתם פשוט ממשיכים לשקר!העובדה היא שגם בקרב אלו שהביאו את ה 64 מנדטים, אין הסכמה לרפורמה.תעשו משאל עם ותבדקו חבורת ליצנים שכמוכם!
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.