בנק ישראל תוקף: ריבית על העו"ש באישור האוצר- "פגיעה חמורה בעצמאות הבנק, חציית קו אדום ויש חשש ממשי מתגובת חברות הדירוג"
ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם הצעת חוק לפיה הבנקים יחויבו לתת ריבית מינימאלית על הכסף של הציבור ששוכב בחשבונות העו"ש של הציבור - אבל גם שקביעת גובה הריבית הזו אמנם תיקבע ע"י בנק ישראל ושזו תהיה כפופה לאישור של שר האוצר. ההצעה אמורה לעלות בכנסת בקריאה טרומית מחר.
בבנק ישראל כועסים, דורשים מנתניהו להסיר את ההצעה מסדר היום ותוקפים: "ההצעה מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטארית" כותב פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, "ניתנת לשר האוצר הסמכות להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטארית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג.
ירון גם מסביר מהן הבעיות שעלולות לקרות בעקבות פיקוח המחירים החדש "ככלל, אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד". הוא מסביר כי "קביעת מחיר (מינימום. נ"א) פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק, גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות ומעוררת קשיים משמעותיים בכל הנוגע לאופן חישוב המחיר".
הנגיד גם מוסיף ואומר כי מהלכים מהסוג הזה "נתפסים בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות. אני חושש כי התערבות בוטה מעין זו בחקיקה עלולה להשפיע לא רק על גופים פיננסיים בינלאומיים השוקלים לפעול בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים בתחומי הכלכלה האחרים. מיקוד הדיון בצעד בודד בתחום העו"ש, וודאי כאשר הוא מבוצע תוך התערבות בתימחור, אינו אופטימאלי עבור הלקוחות.
עוד הוא טוען במכתב כי בעקבות הפגישה שלו עם מנכ"לי הבנקים הם כבר "בוחנים כעת את היעדים שהוצגו, כאשר כל בנק מגבש חבילה משלו" ומציין שחלקם כבר פרסמו בימים האחרונים הצעות ערך משמעותיות ללקוחות בתחום הריביות על יתרות הזכות". זה דווקא לא ממש נכון. ירון מתכוון למהלך של בנק לאומי להציע ריבית של 1% על יתרת העו"ש - אבל לאומי יצא במהלך הזה לפני הפגישה עם הנגיד. ואם הוא מתכוון למהלך של בנק ירושלים או של וואן זירו - מדובר בשני הבנקים הקטנים ביותר במערכת שלא מהווים איום ותחרות על הבנקים הגדולים. מעבר אליהם שאר הבנקים לא יצאו בינתיים עם הודעות משלהם ומדובר בלעג לרש - לאומי ייתן עד 100 שקלים בשנה על הכסף שמעלה אבק בעו"ש, וזו כמובן בדיחה על חשבון הציבור.
- קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
- מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בפגישה עם ראשי הבנקים, ביקש מהם ירון לשקול ארבעה צעדים - תמסורת ריבית נאותה על יתרות זכות של משקי בית (כלומר לתת ריבית על העו"ש) וכן עידוד אקטיבי של הציבור שיש לו הרבה כסף בעו"ש להעביר את הכסף לפיקדונות או קרנות כספיות (אלה אמנם לא נותנים תשואה ריאלית, אבל לפחות מסייעים לכסף להישחק פחות בעקבות האינפלציה). ירון גם ביקש מהבנקים לסייע באופן אקטיבי לבעלי משכנתאות "המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר" וגם להקל על מי שנמצא ב"אוברדראפט".
ירון אמנם מודה שאין מספיק תחרות במערכת הבנקאית אבל סבור שהפתרון הוא עידוד תחרות ולא התערבות בפעילות הבנקים הקיימים: "יש מקום להמשיך ולשפר את התחרות בסקטור הבנקאי בעיקר במקטע האשראי הצרכני המשמש את משקי הבית והאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. דרך המלך לשיפור רווחת הלקוחות היא באמצעות המשך הסרת החסמים המונעים תחרות בין השחקנים הקיימים וכאלו המונעים כניסת שחקנים חדשים".
- 13.נגיד מטומטם שלא מבין כלום מהחיים שלו (ל"ת)27/06/2023 23:20הגב לתגובה זו
- 12.בני 27/06/2023 22:52הגב לתגובה זומי שלמד כלכלה מכיר את המונח "כשל שוק" וכאשר קורה מצב של כשל שוק כמו אצל הבנקים על המדינה להתערב בכדי להחזירו למצב של שוק חופשי. הפחד שהבנקים יצמדו לריבית מינימום הוא בדיוק זהה למצב היום שבו הם כולם נותנים את המינימום האפשרי ללקוח. חייבת כאן התערבות למען כולנו
- 11.יס מן של הבנקים (ל"ת)Bill Hwang 27/06/2023 21:19הגב לתגובה זו
- 10.אבסורד 27/06/2023 20:14הגב לתגובה זוהנגיד: "אני מתנגד לקביעת מחיר אחיד", אבל הוא קובע את הריבית במשק, שזה האבא והאמא של ה"מחיר האחיד".
- 9.יודע בקרוב עף בבעיטה 27/06/2023 19:40הגב לתגובה זונראה ממש היסטרי..יצא המרצע מן השק . טוב שיתחפף לנו כבר בקרוב הבנקים גזלנים מה שמציעים לא ראוי כלל זה לעג לרש פה במדינת הקרטלים צריך יד חזקה וזרוע נטויה נגד הבנקים וחברות המזון והעיריות
- 8.חבקוק 27/06/2023 18:27הגב לתגובה זוהוא כנראה חושב על הגוב הבא שלו. נותן הרשאה לעושק עם ישראל.
- 7.תקנו דולר, הימור ודאי... ממשלה של מחבלים. (ל"ת)דוד 27/06/2023 18:15הגב לתגובה זו
- 6.שילך 27/06/2023 18:08הגב לתגובה זואז הרוח תורגש פחות
- 5.כל הכבוד 27/06/2023 18:06הגב לתגובה זוהנגיד התעורר
- 4.רוני 27/06/2023 17:55הגב לתגובה זוריבית על עו"ש הייתה בעבר ובנוסף הייתה גם בחברות שעוסקים בבורסה כגון מיטב דש. אני זוכר לקיבל משניהם. לכן הנגיד מפחיד ואפילו משקר . בנוסף לא יקרה דבר עם הבנק ירווח פחות .
- 3.אתה עושה מה שהאמריקאים עושים (ל"ת)יאיר 27/06/2023 16:58הגב לתגובה זו
- 2.שלומי 27/06/2023 16:56הגב לתגובה זושהוא 0 וכל הבנקים מתכנסים סביבו
- 1.ככה זה ששכר ממוצע בבנק ישראל זה 60000 שח ומנותקים מהעם (ל"ת)אורית 27/06/2023 16:38הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.