עיריית ת"א תעלה את תעריפי החניה למבקרים - הפתרון למצוקת החניה?

חניית "כחול לבן" עבור מי שאינו תושב תל אביב תעלה בשבוע הבא בכ-80% למחיר של 12 שקל לשעה, צעד הכרחי לטענתה של העירייה, אך יכול להיות שמעבר ליותר כסף שזו תקבל, אין באמת בשורה במהלך
מתן קובי | (2)

עיריית תל אביב החליטה כי מיום ראשון הקרוב המחיר לחנייה ב"כחול לבן" תעלה מ-6.7 שקל לשעה לכדי 12 שקל, עניין שלא ישפיע על בעלי תו חניה עירוני, אלא רק על תושבי חוץ. המהלך, בתגובה למחסור החמור בחנייה בעיר, אמור להמעיט את כמות הרכבים בעיר בזמן נתון ולהקל על תושבי תל אביב. במקביל למהלך הוחלפו בהדרגה בשבועות האחרונים כל תמרור החניה במרכז העיר (כ-2,000 תמרורים) לתמרורים ברורים, הכוללים טבלה המפרטת את הסדרי החניה החדשים.

לדברי העירייה, "העלאת תעריפי החניה היא צעד הכרחי במצב הנוכחי שבו מצוקת החנייה גוברת וההיצע גדול על הביקוש. שינוי נקודת האיזון יביא לכך שלתושבים שזקוקים לחנייה ציבורית יהיה קל יותר למצוא חניה ליד ביתם.  בנוסף, מאחר וכיום מחיר החניה ברחוב זול בהרבה מהמחיר האמיתי שלו, נוצר עודף ביקוש שמכביד על עומס החנייה והתנועה בחיפוש החנייה."

ביחד עם החלפת התמרורים, העירייה החליטה להאריך את שעות התשלום היכן שהוצבו התמרורים החדשים. חניה בימי ו', אשר עד כה הייתה עד השעה 13:00, תהיה עד השעה 17:00 וחניה באמצע השבוע תוארך משעה 19:00 לשעה 21:00 (חניה עד 17:00 תישאר בלעדית לתושבי האזור כמו היום). חשוב לזכור - תושבי תל אביב-יפו שברשותם תו חניה בתוקף, ימשיכו לחנות ע"פ ההוראות שהיו נהוגות עד כה ובחינם.

המהלך של העירייה אמנם נשמע חיובי, אך לא בטוח שהוא הפתרון היעיל ביותר. תושבים רבים בתל אביב מחזיקים רכב, הבעיה שהם לא מזיזים אותו, בעיקר כי הם עובדים בעיר או כי הם יודעים עד כמה "נדיר" למצוא חניה. לרוב כל כך קשה לוותר על החנייה שאותם התושבים יעשו הכל כדי לא להזיז את הרכב, ואז עולה השאלה - לא כדאי לתמרץ את אותם התושבים לא להחזיק רכב בכלל? לא עדיף שכולנו נשתמש בתחבורה ציבורית כמה שיותר, נחסוך לעצמנו את ההוצאה של החזקת רכב ולמי שבאמת צריך אותו נחסוך את הכאב ראש של חיפוש חניה?

כרגע התחבורה הציבורית ממקומות רבים ברחבי הארץ אל תל אביב לא נוחה או יעילה בצורה מספקת כדי שהתושבים מאותם האזורים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית במקום לבקר בעיר עם האוטו. המהלך של העירייה יפגע באותם המבקרים ואלו יצטרכו לבחור  - האם להתעסק עם תחבורה ציבורית מסורבלת או לחטוף "קנס" רק על כל נסיעה לעיר שהם מבצעים.  המבקרים הללו מכניסים כסף לעירייה, גם על ידי חיזוק העסקים בתל אביב וגם בין היתר על ידי דמי החנייה. אם אותם דמי החנייה יהיו גבוהים מדי, יכול להיות שהעירייה תצא קרחת משני הצדדים - גם העסקים שלה יראו את כמות הלקוחות יורדת, וגם ההכנסות מחניות ירדו בגלל שפחות אנשים יהיו מוכנים לשלם עליהן. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צדק 25/05/2023 06:02
    הגב לתגובה זו
    לכך שהעיריות הן אירגוני פשע וטובת האזרח כלל לא מעניינת אותן.
  • 1.
    לא צריך רכב ומה נעשה בשבת? נלך לבית הכנסת, החזון הדתי (ל"ת)
    נועם 25/05/2023 00:01
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?