בדרך להצבעה: לקוחות יקבלו דיווח חודשי על עמלות וריביות מהבנקים
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בנקאות ואשראי. תיקוני החקיקה נועדו, בין היתר, להגביר את השקיפות בעמלות הבנקים, לקבוע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. בנוסף אושר לבטל את ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים ועוד.
בישיבה הראשונה שקיימה הוועדה בהצעה, לפני כשבועיים, הציג רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, נתונים לפיהם ההכנסות בשוק הבנקאות ב-2019 עמדו על כ-60 מיליארד שקל. לדבריו, ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי הבית על שירותי בנקאות עמדה בשנת 2021 על 9,300 שקלים, מתוכם 2,100 שקלים על עמלות ועוד 7,200 שקלים עבור ריביות. על רקע זה דרש היו"ר ביטן מבנק ישראל להגביר את הפיקוח על הבנקים בעניין העמלות.
בעקבות זאת הציעה בישיבה הקודמת נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, להרחיב את סמכויות המפקח להטיל עיצומים כספיים במקרים של הפרות ספציפיות. אופק הסבירה כי כיום המפקח יכול להטיל עיצום רק על תעריפון שקבע הנגיד בכללים, והכוונה היא לתקן את החוק כך שתהייה סמכות להטיל עיצומים גם על חריגה מהתעריפונים שהבנקים עצמם קבוע או גביית סכום גבוה יותר ממה שהוסכם עם הלקוח. סכום העיצום צפוי לעמוד על 750 אלף שקלים לכל הפרה.
בנוסף אושר להגביר את השקיפות בעמלות, כך שללקוח יימסר מידע מידי חודש. בעקבות הדיון הקודם הוחלט שהלקוחות יקבלו שתי הודעות בחודש, אחת על סכום העמלות והריביות ששילמו על ניהול חשבון בנק, והודעה נוספת על עמלות וריביות המשכנתה. ההוראה לשלוח מידע על עמלות תיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, וההוראה באשר לריביות תיכנס לתוקף בעוד כשנה.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישיבות הקודמות עלתה שאלה באשר להגבלה שקיימת כיום על הבנקים, המונעת מהם לפנות ללקוחות שהנפיקו כרטיס חוץ בנקאי במשך 45 ימים ולהציע להם הצעה מתחרה. נציג בנק לאומי, ברי רוזנברג, טען כי טובת הלקוח היא שיוכל לקבל הצעות מתחרות ולהוריד מחירים, והארכת הגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי בחמש שנים נוספות תפגע בלקוחות. במהלך ההצבעה על סעיפי הצעת החוק השונים קיבלה הוועדה את הצעתו של ח"כ אליהו ברוכי בעניין זה, כי הגבלות הינוקא יפקעו בעוד שנתיים, כאשר ניתן יהיה להאריך את ההגנות בשנתיים נוספות.
בנוסף נקבע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, והבנקים יצטרכו להודיע על כך ללקוחות, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. כמו כן תבוטל ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים.
הצעת החוק עסקה גם בקושי של חברות פינטק לפתוח חשבונות בבנקים, ועל רקע זה נקבע כי הבנקים יצטרכו להודיע לבנק ישראל במקרה שסירבו לפתוח חשבון כזה. בדיון היום ביקש ח"כ זאב אלקין לקבוע בחוק חובה על הבנקים להודיע על כך גם ללקוחות, נציגי בנק ישראל הסבירו כי הדבר יקבע בהוראות הבנק. בעקבות זאת הוחלט להוסיף דיווח של המפקח על הבנקים על הטיפול במקרים הללו, שיימסר לוועדה אחת לשנה במשך חמש שנים.
- 1.יוני 2 09/05/2023 14:58הגב לתגובה זושלמו ריבית לא רק עד 5K.אם זה ניתן לחשב -ניתן גם על -כל- היתרה בעו"ש. ללא צורך בפתיחת ח"ן-נוסף- ,או בהעברה לגורם אחר, -גם את תקופת הח"ן.- תחשבו לפי משך -התהוותה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
