חצי מהתוצר של ישראל מגיע מעסקים קטנים - אבל האם גם חצי מהתקציבים?
כ-50% מהתוצר במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 97% הם עסקים קטנים, כך עלה מדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: "אני מודאג מיחס המדינה לעסקים קטנים ובינוניים". נציג האוצר: "נבחן את הדברים שעלו בדיון".
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דנה היום (ראשון) בעידוד יזמות עסקית, עסקים קטנים ובינוניים ויצירת מארג קהילתי עסקי מקומי מותאם קהילה. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון, אמר כי מדינת ישראל לא מפנימה את התרומה של העסקים הקטנים לכלכלה הישראלית, בעוד שהכלכלה הישראלית נשענת עליהם. "על פי נציג האוצר, 55% מהתרומה למשק מגיעה מפעילות עסקית של העסקים הקטנים והבינוניים, למרות זאת, האוצר רחוק מלהקדיש חצי מהזמן, חצי מהמשאבים וכמובן שלא חצי מהמענקים שברשותו כדי לקדם אותם. בעוד לחברות הייטק ותאגידים בינלאומיים מציעים תמריצים כלכליים מפליגים, לעסקים קטנים מציעים רק הלוואות. הדבר חמור שבעתיים בהתחשב בכך שאין תחרות אמיתית בין הבנקים, בין רשתות, יצרני ויבואני המזון. העסקים הקטנים הם היחידים שבהם יש תחרות אמיתית. הם גם הערובה היחידה שההון והרווחים יישארו בקהילה, במרחבים שבהם הם פועלים; הרי תאגידים בינלאומיים מוציאים את הרווחים מהמדינה", אמר היו"ר ביטון.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי מספר העסקים הקטנים ובינוניים בממוצע ל 1000 תושבים לפי אשכול חברתי כלכלי הוא בהתאמה. כך למשל בשנת 2020, בנפת תל אביב יש מעל 100 עסקים קטנים ל- 1000 תושבים. בנפת רמלה 30 עסקים ובנפת ירושלים 45 עסקים. עוד עלה כי ברשויות הערביות מספר העסקים הקטנים בינונים מעט גבוה יותר מהרשויות היהודיות בפילוח האשכולות. בנושא תפקיד מקדם עסקים קטנים ברשויות המקומיות נטען בדו"ח כי אין תקצוב והגדרת תפקיד סטנדרטי וקיימת שונות בין הרשויות שבהם כבר פועל מקדם עסקים שכזה.
גל ברנס, משרד האוצר, התייחס לשאלת יו"ר הוועדה ביטון, מה נפח הפעילות הכלכלית של העסקים הקטנים מסך הפעילות הכלכלית בישראל? ואמר כי כ- 55% מהתוצר במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 97% הם קטנים וכי למדינה יש שני כלים מרכזיים קרן הלוואות ואת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לעידוד וסיוע לעסקים אלה והם מתוקצבים.
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- גירעון של 44 מיליון שקל לליכוד: המבקר חושף את מאזני סיעות הכנסת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ אלמוג כהן, אמר כי לדעתו במשרד האוצר לא מכווני מטרה לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים. "עסקים אלה לא נהנים מהפירות שאתם מציעים לעסקים הגדולים והנחשבים. כאשר עסק קטן נופל המדינה סופגת עלויות בתמיכה לאחר מכן בביטוח לאומי. צריך להבין, העתיד הוא בנגב ובגליל אתם חייבים לעשות שינוי חשיבה בנושא הזה. 97% מהעסקים נשענים על כרעי תרנגולת".
ח"כ טטיאנה מזרסקי, שאלה האם יש גוף שמרכז את כל המידע לעסקים קטנים? כמה נפתחים וכמה נסגרים מידי חודש בישראל? האם יש כתובת אחת שאפשר לקבל את הנתונים הללו? יו"ר הוועדה, ביטון, אמר כי ח"כ מזרסקי צודקת וציין כי צריך את הנתונים הללו ככלי ניהולי.
גלי בן מיכאל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים סיפרה על פעילות המעוף בסוכנות ועל הכשרת מקדמי עסקים ברשויות כדי לשפר את הסביבה העסקית. לדבריה: "עסקים לא צריכים רק מענקים והלוואות אלא יש צורך גם בליווי והכוונה עסקית. השילוב הוא מאד חשוב. מדובר בתקצוב בסך 100 מיליון שקל מהם 60% מיועדים לפריפריה.
- כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
אלישיב ממן, רשות המיסים, אמר כי הנתונים הקיימים בידי הרשות אינם מדויקים מפני שהרבה עסקים הנסגרים לא מדווחים באופן ישיר, אלא נתונים אלה מתקבלים בדיעבד. הם מועברים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפרסמת נתונים אודות מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
יו"ר תנועת העצמאים, אורן בוטא הזהיר כי בעלי עסקים עוזבים את הפריפריה ועוברים למרכז. אנחנו מפסידים כוח גדול. "אם הם ימשיכו לעזוב נפסיד אנשים טובים במקומות טובים והמועסקים בעסקים אלה יצטרכו להיות נתמכים. אני מצפה שבתקציב הקרוב יקצו לכך משאבים".
- 2.אריק 06/03/2023 11:23הגב לתגובה זוזה למה 90% מהם קורסים בשנה הראשונה להקמתם , רשעות המסים ארגון פשיעה , העיקר שהמגזר הציבורי מאיים בשביתה כת 3 שנים סוחט ומקבל מענקים ותוספות שכר שהמגזר העסקי אפילו לא חולם עליהם והכל על חשבון משלם המסים= המגזר העסקי הפרטי , סדום זה כאן
- 1.מיכאל ביטון לך הביתה גנץ אפס של פוליטקאי (ל"ת)משה ראשל"צ 05/03/2023 21:53הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
