דור עצמון
צילום: משה בנימין
בחירות 2022

נפילתן של המפלגות הכלכליות

אביר קארה, פרופ' ירון זליכה והדר מוכתר - אלו ששמו את יוקר המחיה במוקד, גילו כי האזרח בוחר לפי שיקולים רחבים ולא לפי מטרה אחת; שלוש המפלגות ביחד הביאו מתחת ל-0.8% מקולות הבוחרים, קארה המוביל מהשלושה הביא 12 אלף בוחרים בלבד 
דור עצמון | (12)

תמונת המנדטים לאחר ספירת רוב הקלפיות ברורה ומגובשת למדי וכפי שזה נראה לא צפויים שינויים קיצוניים. נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה עם מפלגות הגוש שלו - הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. נניח לרגע בצד את המשנה הכלכלית של מפלגות אלו עליה כתבנו מוקדם יותר הבוקר כאן, ונביט על המפלגות שחרטו על דגלן את המלחמה ביוקר המחיה ומיתגו עצמן כמפלגות כלכליות - "חופש כלכלי בראשות אביר קארה", "המפלגה הכלכלית בראשות פרופסור ירון זליכה" ומפלגת "צעירים בוערים בהנהגת הדר מוכתר".

שלוש המפלגות הללו גירדו יחדיו פחות מ-0.8% מקולות הבוחרים ולא יותר מ-0.3% לכל אחת מהן, כאשר אחוז החסימה עומד על 3.25%. העובדה כי המפלגות הללו כמעט והתאדו בבחירות מדגישה כי גם הבחירות הללו היו על כן ביבי-לא ביבי ועל ההיבט הביטחוני. יוקר המחיה הוא נושא חשוב, אפילו קריטי, אך המפלגות אשר תייגו עצמן ככלכליות לא התרוממו כי הבוחר לא ממקד את רצונותיו לכדי היבט אחד אלא להיבטים רחבים יותר.   ייתכן שהיה מקום לאיחוד בין מפלגות כאלו למפלגה גדולה יותר שעוברת את אחוז החסימה.

התוצאות ממחישות כי גם אם היו מתאחדים האחד עם השני, הרי שעדיין לא היו מביאים מספיק בוחרים כדי להיכנס, הם רחוקים מכך מאוד:

זליכה מתמודד זאת הפעם השנייה לאחר שגם בסבב הקודם היה רחוק מאחוז החסימה. זליכה המשיך להצהיר נחרצות שלא יתאחד עם אף מפלגה אחרת וכי הוא רץ לבד עד הסוף. אביר קארה שחרט על דגלו עוד טרם הכניסה לפוליטיקה את ייצוג העובדים העצמאיים במשק, פרש ממפלגת "ימינה" לאחר שהתפוררה והחליט להקים את מפלגת חופש כלכלי למרות שאף סקר לא הותיר לו סיכוי.

ה"כוכבת" הכלכלית של הבחירות האלו הייתה באופן מפתיע צעירה בת 21 שבתחילת הדרך היה נראה שהיא הולכת להיות הפתעת הבחירות וסקרים רבים אפילו הראו בשלב מסוים שהיא קרובה לאחוז החסימה. הדר מוכתר הציגה עצמה כשווה בת שווים שמתמודדת עם יוקר המחיה, לא רואה אופק לרכישת דירה, ונחושה לפתור את הקשיים של האוכלוסייה הצעירה בישראל. נדמה כי ההתקרבות בחלק מהסקרים לאחוז החסימה לפני כחודש-חודשיים הניעו אותה להגביר את הקצב, אך נראה שהחשיפה שאביה רכש לה דירה, פגעה בה מאוד, וכנראה גם פגעה בו בעקבות בקשה של רשות המסים לבדוק את העניין (לא ניתן לקנות דירה ולרשום אותה פיקטיבית על שם ילד רק כדי לחסוך במס רכישה ומס על שכר דירה - הבדיקה היתה על רקע החשש שזה מה שקרה)

האינפלציה מזנקת - יוקר המחייה עולה

יוקר המחיה בישראל גבוה והמחירים ממשיכים לעלות. האינפלציה בישראל עומדת על 4.6%, וגוררת אחריה עליית ריבית מצד בנק ישראל ל-2.75% אך טרם נאמרה המילה האחרונה. מיותר לציין כי העלאות הריבית הללו הביאו להתייקרויות משמעותיות של המשכנתאות והימנעות מלקיחתן של כאלו חדשות. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-19%, אמנם יש המאמינים כי אנו לקראת התקררות בשוק הנדל"ן אך עדיין מדובר בקושי גדול מאוד עד כמעט לא אפשרי עבור צעירים לרכוש דירה.

הכלכלה בישראל יציבה יותר מארה"ב למשל וכמובן שגם יותר מאירופה, אך הבחירות הללו הוכיחו כי קושי כלכלי הוא כנראה עדיין לא סיבה במדינת ישראל להקים מפלגה. מפלגה זה תמהיל רחב של עמדות בנושאים שונים - גם ביטחוניים, גם מדיניים, גם משפטיים ועוד. סקרים רבים הצביעו כי אחד הנושאים החשובים לאזרח הוא יוקר המחיה, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. הסקרים לא שאלו שאלות בסגנון "האם תבחר/י במפלגה שתיאבק ביוקר המחיה ותוריד את המחירים במשק?", הסקרים בסך הכל בחנו מה מטריד את הציבור ולא מה מניע אותו לבחור בקלפי. הכתובת הייתה על הקיר. על מפלגות נישה נגזר לפני שנים שלא לעבור את אחוז החסימה וגם אם כן אז הן מקבלות את מינימום המנדטים האפשרי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חז 03/11/2022 18:37
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים ריצה הוגנת, צריך לחלק את תקציב מימון המפלגות גם לקנות שאינן עוברות, לפי מספר המצביעים גם לאלו שלא עוברים אחוז חסימה וגם לאלו שלא משקיעות אפילו למנדט אחד. אחרת הגדולות ימשיכו לדרוס את הקטנות כמו שקרה עד עכשיו
  • 9.
    אתה רציני ? כאילו שאלו מפלגות שצריך בכלל להתייחס אליהן (ל"ת)
    קלבסיאלה 03/11/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוד 03/11/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    עם אגו בשמיים
  • 7.
    הגברת 03/11/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    את הציבור,שתחכה עוד 21 שנה ואז אולי
  • 6.
    arye 03/11/2022 00:53
    הגב לתגובה זו
    אין לעם ישראל זכות במדינה הזו ללא יהדות, ולכן הזהות היהודית של המדינה הרבה יותר חשובה לאזרחים חושבים, מיוקר המחיה! מי שלא מוצא חן בעיניו מדינה יהודית - שבתון בשבת וכו' מוזמן לחזור לברלין או לכל מקום אחר שהחנויות פתוחות בשבת.
  • 5.
    8 02/11/2022 23:38
    הגב לתגובה זו
    זליכה תמך ביחימוביץ', אביר קרא לא עיפרון מחודד, ועל הדר מוכתר לא שווה להשחית מילים. הציבור פשוט רואה בהם רמאים.
  • 4.
    asdf 02/11/2022 23:16
    הגב לתגובה זו
    וכמובן העובדה שאף ערוץ לא נתן במה לזליכה, כי הוא מאיים על הבעלים שלהם.
  • 3.
    חיים 02/11/2022 22:29
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש הרבה אנשים שרוצים לבחור לפי מצע כלכלי הבעיה הוא , שפסיכולוגית העניין של האחוז החסימה , גורם לאנשים לא להצביע למפלגות שהם מאמנים בדרכם אבל חוששים שהם לא יעבור (עיין ערך מפלגת הגמלאים שקיבלו ב-2006 ,שבעה מנדטים, אז היה אחוז החסימה 2 אחוז לעומת 3.25 היום)
  • 2.
    אילפו את הציבור לחשוב שכן ביבי לא ביבי זה הדבר הכי חשוב (ל"ת)
    אוהד 02/11/2022 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עירית 02/11/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
    מי שהסיק כבר את מסקנות יוקר המחייה בקרב הצעירים כבר ירד ועוד ירד מהארץ. לא דיבר. לא בחר. אלא עזב . זאת לא תופעה בודדת אלא שטף.
  • חז 03/11/2022 18:39
    הגב לתגובה זו
    אויש, מה יהיה, יצטרכו לצאת מהישיבה ללכת לעבודה.....
  • 8 02/11/2022 23:37
    הגב לתגובה זו
    וגם מיסים ענקיים. העולם המערבי הפך לקומוניסטי. לא רק בישראל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.