חלק מהדברים שמטרידים כל עובד שכיר במשק זה מתי הוא יקבל העלאה בשכר, למה פתאום עוד יותר קשה לעובד הישראלי לעמוד בהוצאות החודשיות והאם הוא ימשיך לעבוד או שמא יפוטר ממקום העבודה. נכון, לא כל בוקר כל שכיר קם ושואל את עצמו את השאלות האלו, אך כששומעים על גלי פיטורים ברחבי העולם, אשר חלחלו במידה מסוימת גם לארץ, וכאשר האבטלה במשק משנה כיוון ומתחילה לעלות - ומעל הכל: כאשר האינפלציה רק עולה ועולה והופכת לגורם משמעותי בסל הקניות - השאלות האלו כבר הופכות להיות רלוונטיות.

באותו הזמן, כנראה שפחות מטריד את רוב אותם השכירים הוא גובה הריבית של בנק ישראל. לא הרבה מטרידים את עצמם בשאלה מה גובה הריבית, האם היא עלתה או ירדה, בכמה היא עלתה. לא כולם יודעים שהיא כעת עומדת על 2%, לעומת 0.1% רק לפני חצי שנה. זה גם לא נשמע הרבה - מה זה כבר 2% ריבית. אבל האמת היא שאותה ריבית משעממת ש'את מי מעניינת בכלל' מאוד משפיעה בדיוק על אותן השאלות ששאלנו קודם, ושמאוד מטרידות אותם.

הקשר בין גובה הריבית לבין מצב האבטלה במשק הוא חשוב ומשמעותי מאוד והוא בכלל מתחיל ממושג אחר - אינפלציה. המשק יכול לחוות עליית מחירים בגלל שלל סיבות כמו ריביות נמוכות שדחפו את הציבור לבזבז עוד ועוד, הדפסת כסף משמעותית מאוד בידי ממשלות (או בשנים האחרונות - בידי הבנקים המרכזיים, בהובלת הפד') - כיוון שהדפסת כסף פירושה הגדלת כמות הכסף, הגדלת השטרות שיש במשק, וממש כמו כל מוצר אחר: כאשר מגדילים את ההיצע בצורה משמעותית, כאשר יש 'יותר מדי כסף' - אז השווי שלו יורד, הערך/ השווי שלו נשחק, הוא שווה פחות = אינפלציה.

אבל מה שתדלק את האינפלציה בשנה האחרונה, הגפרור שהצית את התבערה, זה לא רק הדפסת הכסף האין סופית, אלא גם - בעיות מצד ההיצע: המשבר בשרשראות האספקה בעולם, כך אומרים כלכלנים.

• שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכל מקרה, תפקידים המרכזי של הבנק המרכזי (בנק ישראל) הוא לשמור על יציבות המחירים במשק, במה שמוגדר כ'יעד האינפלציה'. אצל הפד בארה"ב יעד האינפלציה הוא 2%, ובבנק ישראל היעד הוא שהאינפלציה תהיה בטווח של 1-3%. בעיקרון אלה שתי הגדרות דומות מאוד, ובכל מקרה - בפועל הבנקים מפספסים בשנה האחרונה בגדול. בארה"ב האינפלציה כבר עומדת על 8-9% ובישראל על 4-5%.

כאשר המחירים עולים בקצב מהיר מאותה הרמה סבירה של האינפלציה, הבנק המרכזי חייב לטפל בבעיה - אחרת הסיכון הוא שהאינפלציה תשתולל ותצא משליטה וזה יוביל לסחרור אינפלציוני: עליית מחירים שמתדלקים עוד עליית מחירים. כולם ירצו העלאות שכר, כולם ירצו הצמדה של השכר למדד וממילא לא יהיה ניתן לשלוט באינפלציה ולעצור אותה - המדינה תצטרך להדפיס עוד ועוד כסף כדי לשלם לכולם והמטבע יישחק ולא יהיה שווה הרבה. ממש כמו שקרה בישראל בשנות ה-80.

אז את האינפלציה צריך לעצור ומהר. הכלי המשמעותי ביותר של בנק מרכזי, וגם בישראל, הוא השליטה על גובה הריבית - שליטה בהיצע הכסף. כאשר הריבית עולה היא דוחפת את הצרכנים לחסוך בהוצאות, לקחת פחות הלוואות, גם חברות לוקחות פחות הלוואות ובפועל דרך העלאת הריבית - יש פחות כסף בשוק וכל אלו דוחפים בסופו של דבר את המחירים בחזרה למטה, או לפחות עוצרים את עליית המחירים.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

העלאה של הריבית היא בעצם הדרך של הבנק המרכזי להשפיע על צד הביקוש בכדי להוריד את המחירים. כאשר הביקוש למוצר מסוים יורד, המחיר שלו יורד בהתאמה וחוץ מהצרכנים, המחיר של מוצרים משפיע בעיקר על החברות שמוכרות אותם. כאשר החברות מרוויחות פחות, יש להן פחות כסף לשלם לעובדים שלהן ובסופו של דבר חלק מהעובדים יפוטרו. 

דמיינו את הסיטואציה:

נדמיין מה יקרה לנו אם נעמוד בנעליו של אדם שהרגע איבד את עבודתו והפך למובטל בזמן שהמחירים ממשיכים לעלות. אותו אדם, אשר כבר התקשה עד כה עם קצב עליות המחירים (מזון, תחבורה, שכר דירה וכו'), נאלץ כעת לצמצם את ההוצאות שלו אפילו יותר וכנראה שהוא יוציא את הכסף שלו רק על מה שהוא באמת חייב. ניקח את הדוגמא הזו ונכפיל אותה באלפי ואפילו בעשרות אלפי עובדים, ונבין שהצריכה והבזבוזים במשק יורדים אפילו בצורה חדה יותר בעקבות הפיטורים ושההשפעה הישירה שלה הריבית אינה ההשפעה היחידה. כאשר הביקוש יורד עוד יותר, החברות נאלצות לפטר עוד עובדים וזה בעצם כדור שלג שמוביל לירידה בצמיחה, כשלרוב הסיפור נגמר בדבר אחד - מיתון. 

מה הוא בעצם מיתון

ההגדרה הטכנית של מיתון היא כאשר התמ"ג יורד בשני רבעונים ברציפות. בצורה לא טכנית - מיתון קורה כשהפעילות הכלכלית נעצרת: כשהאבטלה במשק עולה והופכת גבוהה, הצמיחה יורדת בצורה משמעותית ופירמות רבות נאלצות לצמצם את הפעילות שלהן. כל המצב מתמרץ את עצמו ותורם לכך שיהיו עוד פיטורים של עובדים, מה שעלול להוביל בסופו של דבר חלק מהחברות להפסיק את הפעילות שלהן לגמרי. זו הבעיה המרכזית ממנה חוששים הבנקים המרכזיים בניסיון שלהם לדכא את האינפלציה.

תפקיד חשוב לא פחות של הבנק המרכזי בארה"ב הוא לדאוג למקסימום תעסוקה במשק. בישראל זה לא מוגדר כאחד היעדים של בנק ישראל, אבל ברור שזה אינדיקטור שמשפיע על קבלת ההחלטות. אז נכון, האבטלה בישראל כעת היא עדיין נמוכה היסטורית. עליה ל-4.1% לעומת 3.7% זו עדיין לא אבטלה גבוהה. זה 'רק 180 אלף מובטלים' אבל כאשר יוצאים מהמאקרו ומדברים מיקרו - זה עדיין 180 אלף אנשים שרוצים לעבוד ולא מצליחים. מנגד חשוב גם לומר - במקביל לאותה אבטלה נמוכה יש בישראל כעת שיא של 151 אלף משרות פנויות, אז אם אנשים לא מצליחים למצוא עבודה בשכר גבוה הם יצטרכו בסופו של דבר להתפשר על עבודה בשכר נמוך יותר, אבל יש משרות פנויות, ולא מעט.

את הדילמה של כמה להעלות את הריבית מבלי לגרום למיתון חווה גם בנק ישראל - האינפלציה בישראל בשנה האחרונה עומדת כעת על 4.6% אחרי שבחודש אוגוסט היא ירדה ב-0.3% - אז עוד מוקדם מדי לחגוג. יש כרגע ירידה אך המחירים בסקטורים רבים ממשיכים לעלות (מזון, הדיור שזינק ב-1.3% בחודש אוגוסט לבדו ו-18% בשנה, חינוך). כאמור, היום פורסמו נתוני האבטלה בישראל. זו עמדה בחודש אוגוסט על 4.1%, עליה של 0.4 נקודות אחוז לעומת 3.7% בחודש יולי. העלייה באבטלה והירידה הקלה באינפלציה אמנם הגיוניים אך כאשר שמים לב שהאבטלה עולה בקצב יותר גבוה מהקצב בו המחירים יורדים, העניין יכול לעורר מעט חשש אצל בנק ישראל, שאמור להחליט על גובה העלאת הריבית בתחילת חודש אוקטובר.

מי בכלל מוגדר כמובטל?

על פי חוק הביטוח הלאומי, מובטל הוא מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. מההגדרה ניתן להבין כי יש אפשרות כי בעצם יש כמה סוגי אוכלוסיות שלא נמצאים תחת ההגדרה הזו. אם אדם מסוים פוטר או התפטר ואינו מחפש עבודה אלא רק יושב בבית, הוא לא נחשב כאדם מובטל. בנוסף, אדם "שעובד בשחור" - הוא לא ידווח לאף אחד שהוא מחפש עבודה, כי לא מעוניין למצוא אחת. ניתן לראות כי לא כל שלא עובד אכן מוגדר כמובטל ושלא כל מי שעובד מוגדר כלא מובטל.

איך בודקים אם אדם הוא אכן 'מחפש עבודה'? הוא צריך להתייצב פעם בשבוע בלשכת התעסוקה ולהצהיר שהוא כשיר ומוכן לעבודה. האם זו דרך יעילה לגרום לאנשים למצוא עבודה? לא ממש. בדרך כלל ניתן 'להעביר' איזה חודש חודשיים בהגעה פעם בשבוע לחתום אבטלה, ולא באמת לחפש. הפקידים בשירות התעסוקה לא פועלים אקטיבית בתקופה הזו. אחר כך הם מתחילים לנדנד יותר אבל אם אתם אומרים שאתם מחפשים עבודה או נמצאים בתהליך - הם לא ילחצו יותר מדי.