גיל בפמן הכלכלן הראשי של לאומי
צילום: אורן דאי

"מהר עכשיו - הקלה אחר כך" – הכלכלנים מגיבים להעלאת הריבית

בנק ישראל לא מסתיר את העובדה כי הוא מוטרד מהאינפלציה, והעלאה חדה יחסית של 0.5% ממחישה את אי השקט שלו, אך הכלכלנים בטוחים כי הבנק ישתלט על המצב מהר יותר ממה שהוא חושב

דור עצמון | (1)

המלחמה באינפלציה נמשכת: לאחר שבנק ישראל העלה אתמול את הריבית ב-0.5% נוספים והעמיד אותה על 1.25%, הכלכלנים מנסים להעריך את ההשפעות הצפויות וצופים כי הכלכלה בישראל תעבור בצורה טובה את הטלטלות הנוכחיות ותתייצב הרבה לפני שאר העולם.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי "להערכתנו, אם בהמשך החודש נראה העלאות של חצי אחוז ויותר של הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב, סיכוי גבוה שנראה העלאה של חצי אחוז גם בהחלטה הבאה (22 באוגוסט)". גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך את הסיטואציה באופן דומה: "על פי התחזית שלנו, עד להחלטת הריבית הבאה, המדדים של יוני ויולי צפויים להעלות את קצב האינפלציה ל-4.7%. מאוד סביר שהפד' האמריקאי יעלה ריבית ביולי בעוד 0.75%. בנסיבות אלו, גם בהחלטה הבאה בנק ישראל עשוי להעלות ריבית ב-0.5% ל-1.75%".

בפסגות בית השקעות מעריכים כי היו שני גורמים מעבר לנתוני האינפלציה שתמכו בהחלטה והם השקל ושוק הדיור: "להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות" אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות.

עוד הוסיפו בפסגות כי העלאת הריבית והמשך העלתה עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי פחות אופטימי: "תחזית הריבית של בנק ישראל - 2.75% עד אמצע 2023 – גבוהה במקצת מתחזית לאומי ולפי הערכתנו היא משקפת המשך של העלאות ריבית בכל החלטות שנותרו עד לסוף 2022 ואפשרות להעלאות נוספות בראשית 2023".

בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית, הגיב נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "אסור שהחלטה זו תעשה באופן הפוגע באלה שקיבלו הלוואות בנקאיות לצורך רכישת דירות מגורים. על בנק ישראל למצוא את הדרך שהפגיעה ברוכשי הדירות תהיה מצומצמת ככל האפשר. יחד עם זאת, העלאת הריבית היא בלתי נמנעת, על אף שיהיה בה כדי לצמצם את הביקושים. האמת היא שבנק ישראל התמהמה מאוד בהעלאת הריבית ולא לטובה. האיום החמור ביותר היום על המגזר העסקי ועל הציבור כולו, היא עליית יוקר המחייה ומדד מחירים לצרכן. נוכח המתרחש בעולם כולו אין בידי בנק ישראל אמצעי אפקטיבי אחר חוץ מהעלאת הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המבקר הטוב 05/07/2022 13:10
    הגב לתגובה זו
    ולהודיע שרק אם המחירים ירדו בסופר, בדלק, בירקות ועוד הריבית תרד בחזרה להעלות כל פעם קצת לא מפתיע אף אחד ולא תשיג את היעד צריך לעשות כאן צעדים דרסטיים כמו בימי האינפלציה בשנות ה-80
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.