"מהר עכשיו - הקלה אחר כך" – הכלכלנים מגיבים להעלאת הריבית
בנק ישראל לא מסתיר את העובדה כי הוא מוטרד מהאינפלציה, והעלאה חדה יחסית של 0.5% ממחישה את אי השקט שלו, אך הכלכלנים בטוחים כי הבנק ישתלט על המצב מהר יותר ממה שהוא חושב
המלחמה באינפלציה נמשכת: לאחר שבנק ישראל העלה אתמול את הריבית ב-0.5% נוספים והעמיד אותה על 1.25%, הכלכלנים מנסים להעריך את ההשפעות הצפויות וצופים כי הכלכלה בישראל תעבור בצורה טובה את הטלטלות הנוכחיות ותתייצב הרבה לפני שאר העולם.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי "להערכתנו, אם בהמשך החודש נראה העלאות של חצי אחוז ויותר של הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב, סיכוי גבוה שנראה העלאה של חצי אחוז גם בהחלטה הבאה (22 באוגוסט)". גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך את הסיטואציה באופן דומה: "על פי התחזית שלנו, עד להחלטת הריבית הבאה, המדדים של יוני ויולי צפויים להעלות את קצב האינפלציה ל-4.7%. מאוד סביר שהפד' האמריקאי יעלה ריבית ביולי בעוד 0.75%. בנסיבות אלו, גם בהחלטה הבאה בנק ישראל עשוי להעלות ריבית ב-0.5% ל-1.75%".
בפסגות בית השקעות מעריכים כי היו שני גורמים מעבר לנתוני האינפלציה שתמכו בהחלטה והם השקל ושוק הדיור: "להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות" אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות.
עוד הוסיפו בפסגות כי העלאת הריבית והמשך העלתה עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023.
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי פחות אופטימי: "תחזית הריבית של בנק ישראל - 2.75% עד אמצע 2023 – גבוהה במקצת מתחזית לאומי ולפי הערכתנו היא משקפת המשך של העלאות ריבית בכל החלטות שנותרו עד לסוף 2022 ואפשרות להעלאות נוספות בראשית 2023".
בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית, הגיב נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "אסור שהחלטה זו תעשה באופן הפוגע באלה שקיבלו הלוואות בנקאיות לצורך רכישת דירות מגורים. על בנק ישראל למצוא את הדרך שהפגיעה ברוכשי הדירות תהיה מצומצמת ככל האפשר. יחד עם זאת, העלאת הריבית היא בלתי נמנעת, על אף שיהיה בה כדי לצמצם את הביקושים. האמת היא שבנק ישראל התמהמה מאוד בהעלאת הריבית ולא לטובה. האיום החמור ביותר היום על המגזר העסקי ועל הציבור כולו, היא עליית יוקר המחייה ומדד מחירים לצרכן. נוכח המתרחש בעולם כולו אין בידי בנק ישראל אמצעי אפקטיבי אחר חוץ מהעלאת הריבית".
- 1.המבקר הטוב 05/07/2022 13:10הגב לתגובה זוולהודיע שרק אם המחירים ירדו בסופר, בדלק, בירקות ועוד הריבית תרד בחזרה להעלות כל פעם קצת לא מפתיע אף אחד ולא תשיג את היעד צריך לעשות כאן צעדים דרסטיים כמו בימי האינפלציה בשנות ה-80
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
