"נדרשים שינויים בפעילות מפעל הפיס גם במחיר של הקטנות הכנסות"

על רקע הביקורת הגוברת כנגד פעילות מפעל הפיס ועידוד ההתמכרות להימורים; ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה  בנושא מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס; מנכ"ל הפיס דחה את הביקורת: "צמצום הגרלות הצ'אנס לא יביא לירידה במתמכרים"
איתן גרסטנפלד | (4)

ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון מעקב אחר מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס, לאחר שלפני כחצי שנה דנה הוועדה בנושא וביקשה ממפעל הפיס לבל תשובות בנוגע לטענות כי הגרלות הצ'אנס גדלו מפעמיים ביום ל-7 פעמים ביום במתווה שגרם לאנשים להתמכר.

במהלך הישיבה, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, הציג נתונים לפיהם ב-2020 הגיעו הכנסות הפיס לכ-7 מיליארד שקל והכנסות המועצה להסדר ההימורים בספורט לכ-2.6 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי ניסה לשחזר מחקר מ-2016 שבחן פריסה גיאוגרפית של תחנות, שמצא שיש יותר תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך, אך היה שינוי לטובה שבשנים אחרונות. מנכ"ל הפייס, בני דרייפוס, הסביר כי נסגרו 80 תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי 1 עד 4.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות האוצר למספר הגרלות הצ'אנס, קרבה של תחנות למוסדות חינוך ושימוש בכוכבי נוער. יועץ מנכ"ל משרד האוצר, גלעד שלום, השיב כי המשרד הביא לצמצום של 25% בנקודות המכירה בנוסף על מה שעשה הפיס, במטרה להקטין חשיפה. באשר לצ'אנס אמר שלום כי נעשה צמצום מהיתר ל-52 הגרלות בשבוע ל-40, אך הודה שהוא לא אפקטיבי בפועל. שלום ציין כי יש בעיה של נתונים לגבי הצ'אנס, ולאחר שיתקבלו נתונים ויבחנו, בעוד מספר חודשים, יוסקו מסקנות.

במהלך הדיון התייחס נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, לתקצוב של יחידה משטרתית למלחמה בהימורים עוד ב-2016, ואמר כי התקציב קיים וזמין למשטרה. נציג המשטרה, רב פקד אופיר לישנסקי, טען כי ההבטחה לא מומשה. היו"ר ביטון ביקש לברר איפה זה עומד ולישנסקי השיב כי בזמנו האוצר העמיד תנאים נוספים לקבלת הכסף שהמשטרה לא הייתה ערוכה לקיים, והנושא נתקע.

מנכ"ל מפעל הפיס דרייפוס הגיב לטענות שעלו בדיון, ואמר כי הוא מכיר באחריות הגדולה שמונחת על הפיס, לא מקל בה ראש והפיס פועל באחריות רבה. לדבריו, בפעילות הפיס והטוטו הסיכון הוא ש-2 עד 4 אחוז מהמהמרים יפתחו התמכרות, אך אם השוק יהיה ללא פיקוח הסיכון יגיע ל-15%. "אם נבטל את הצ'אנס לא ירדו אחוזי המכורים. ואיך אני יודע את זה? משום שעובדתית - ביטול מכונות המזל והקינו, שאנחנו מברכים עליהם, לא הביאו לשום ירידה. נהפוך הוא – ההתמכרויות רק עלו", אמר. ח"כ אלי כהן הגיב וטען כי ברור שמספר המכורים ירד.

דרייפוס הוסיף: "העיסוק בשנת 2022 בכמות החנויות הפיזיות והכנסות הפיס הוא אנכרוניסטי. אנשים מהמרים ומתמכרים ברשת, בסלולרי, בבתים. הסיפור הוא כבר מזמן לא רכישה פיזית, והכל חי ובועט באינטרנט. לכן ההסתכלות על סגירת דוכן בקריית מלאכי היא בבחינת לעשות לעצמנו חיים קלים, לא שם נמצא הפתרון". הוא ציין כי הכנסות הפיס לא עלו דרמטית אלא בהתאם לעלייה בתוצר, וקרא ליישם המלצות הוועדות הבין משרדיות שקמו במהלך השנים לטיפול בהתמכרויות.

במהלך הדיון ביקש היו"ר ביטון התייחסות לכך שהוא מכיר תופעה של הימורים לא חוקיים על המספר הנוסף של הפיס, ושאל האם המשטרה מכירה את התופעה שבירוחם, למשל, כולם יודעים עליה. רפ"ק לישנסקי השיב כי הוא לא מכיר את התופעה ואמר כי אם למישהו יש תלונה שיפנה למשטרה. היו"ר ביטון אמר כי מספיק לעשות טיול רגלי בדימונה או ירוחם ולשאול ברחוב איפה הבחור עם המספר הנוסף, ותהה למה האנשים האלה לא נעצרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי "היעד הוא להציל נפשות ולמנוע התמכרויות ופיתוי של בני נוער להיכנס לעולם ההימורים, ולא לסגור את הפיס, אבל נדרשים שינויים בפעולותיו. גם אם המחיר הוא הקטנת הכנסות, ובלבד שנציל נפשות". הוא הוסיף כי הוועדה מבקשת להקטין את מספר הגרלות הצ'אנס ומבקשת מהאוצר ומפעל הפיס לבחון מה המספר הראוי, וכן לבחון להרחיק עמדות סמוכות למוסדות חינוך ולסגור עמדות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מאור 19/06/2022 22:10
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על החשיבה ההגיונית ,ניתן גם לצמצם את הגרלות הלוטו לפעם בשבוע ולא כמו היום פעמיים שלוש בשבוע אני גם מצטרף לכיתה מס'3 יופלי יש לבטל את רישום מס'תעודת זהות ,זה ממש עלוב ,הרי כך אפשר להחליט למי לתת ובאיזו עיר לתת את הפרס הראשון
  • 3.
    יופלי 19/06/2022 17:53
    הגב לתגובה זו
    איך הלקוחות יודעים ובטוחיםשההגרלות נערכות בהגינות ושאין רמאויות,ראה מספר זכיות שעובדים הפיס זכו,מה עם ניגוד עניינים.
  • 2.
    דחוף (ל"ת)
    פיני 19/06/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עדני 19/06/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    בכנות חבל על הכסף כשהסיכוי לזכיה הוא אחד לחמש עשרה מליון ובתנאי שרק אחד יזכה והזכיה היא 60% מהפרס לאחר ניכוי מס
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.