הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

רשות המסים עצרה גורמים רבים תחת חשד להלבנת הון ועבירות נוספות

מדובר באחמד קסאס, יוסף מנצורה ועוד. רשות המסים עצרה אותם תחת הטענה כי בין השנים 2017 ומאי 2022 ביצעה החברה בבעלותם עבירות רבות, ביניהן מערך הפצת חשבוניות כוזבות וסחיטה באיומים.
תומר אמן |
נושאים בכתבה הלבנת הון חשבוניות פיקטיביות סחיטה באיומים

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום לבית משפט המחוזי הכלכלי בתל אביב כתב אישום נגד אחמד קסאס, יוסף מנצורה, ראלב אבו עג'וואה, לירון אוזן, אליהו (אלה) עזרא, יורם קצב, ניסים פינס, מקסים ביטן, אמין יעקובי ונגד חברות בבעלותם של מנצורה, אוזן, עזרא וקצב.

עניינו של כתב האישום בהתנהלות מאורגנת ושיטתית שבבסיסה מערך של הפצת חשבוניות מס כוזבות וניכוי חשבוניות מס כוזבות בסך של כחצי מיליארד שקל, הלבנת הון, סחיטה באיומים, מעשי מרמה ועבירות נוספות, זאת בתקופה שהחלה בראשית שנת 2017 ונמשכה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה בחודש מאי 2022.

על פי כתב האישום, קסאס וראלב כללו חשבוניות מס מזויפות שמקורן ברשות הפלסטינית בספרי הנהלת החשבונות של עוסק מורשה שהיה רשום על שמם וניכו באמצעותן את מס התשומות שהיה כלול בהן, למרות שאלה לא הוצאו להם כדין.

כמו כן פעל קסאס יחד עם מנצורה, באמצעות העוסק המורשה שנרשם על שמם, להפצה של חשבוניות מס תשומות פיקטיביות לחברת הבנייה בבעלות מנצורה. זאת לצורך מתן כיסוי חשבונאי עבור, בין היתר, תשלומים במזומן לעובדים בחברת הבנייה של מנצורה. החברה בבעלות מנצורה עשתה שימוש בחשבוניות הכוזבות על מנת לנכות מס תשומות שלא כדין.

 

העוסקים המורשים שבניהול קסאס פעלו גם להפצה של חשבוניות כוזבות לחברת הבנייה של לירון אוזן וחברת הבנייה של מקסים ביתן. בעלי החברות וחברות אלה עשו שימוש בחשבוניות הכוזבות על מנת לנקות מס תשומות שלא כדין.

 

בנוסף פעלו קסאס ומנצורה להפצה של חשבוניות מס כוזבות באמצעות חברת הבנייה של מנצורה ובהן לחברת הבנייה של ביתן, לחברה של אוזן וכן לחברות הבניה של אליהו עזרא ושל יורם קצב וכן לחוות סוסים שנוהלה על ידי ניסים פינס. בעלי החברות וחברות אלה עשו שימוש בחשבוניות הכוזבות על מנת לנקות מס תשומות שלא כדין.

 

על פי כתב האישום, הפעולות המתוארות לעיל נעשו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, והמעשים נעשו בנסיבות מחמירות בתיחכום ותוך שנעשה שימוש בחברות ואנשי קש.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בנוסף, בשנים 2022-2021 פעל קסאס באתר בנייה בעיר קריית מלאכי. במסגרת פועלו באתר הבנייה איים קסאס על רוכשי הדירות באתר הבנייה וזאת מנת לקבל סך של 1.3 מיליון שקל מתקציב המיועד לבנייה. פרויקט הבנייה בקריית מלאכי מנוהל על ידי מקסים ביתן, שבקשר אליו העבירו קסאס ומנצורה חשבוניות מס כוזבות.

 

עוד על פי כתב האישום, במשך תקופה קסאס שהה במלון אוקיינוס שבהרצליה בדרך קבע. על מנת להימנע מתשלום מלא עבור שהותו איים קסאס על עובדי מלון אוקיינוס בהרצליה שדרשו לגבות את החוב למלון. סך התמורה אשר לא שולמה על ידי קסאס למלון הוא מעל 3 מיליון שקל.

 

קסאס אף השמיט הכנסה שמקורה בשתי מסעדות בעיר יפו אשר היו בבעלותו ונרשמו תחת שמו של אמין יעקובי שהיה מקורב לקסאס. סך ההכנסה שהשמיטו קסאס ואמין יעקובי מניהול המסעדות הוא לכל הפחות 2.2 מיליון שקל וזאת בין השנים 2021-2022.

 

כמו כן, בשנים הרלוונטיות הועבר סך של כ-200 מיליון שקל מחברה בבעלות מנצורה לקסאס, בעבור ניהול מערך הפצת החשבוניות הכוזבות המתואר לעיל. רכוש זה הינו מרכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. קסאס, שלא ניהל חשבון בנק בישראל, קיבל את הכסף במגוון דרכים בהן העברות לחשבון בנק ברשות הפלסטינית הרשום ע"ש ראלב, העברות מחברה בבעלות מנצורה לצדדים שלישיים לטובת קסאס ועוד. פעולות אלה הן פעולות ברכוש אסור אשר נעשו במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש ואת בעלי הזכויות בו - עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

 

החקירה בוצעה על ידי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית בלהב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם חקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, יחידת יהלום שברשות המיסים, כונס הנכסים הרשמי והרשות לאיסור הלבנת הון.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון". 

להמשך הכתבה לחץ כאן