למה בישראל דאורדורנט צריך לקבל 3 רישיונות - השתגענו?
לאחרונה הכריזו שרת הפנים איילת שקד וסגן השר אביר קארה על "עושים עסק" – רפורמה ברישוי העסקים בישראל. מדובר ברפורמה הנוגעת לתחומים רבים ומטרתה העיקרית היא לצמצם רגולציה עודפת, העולה לצרכניות ולצרכנים בישראל מאות מיליוני שקלים בשנה. כמה הרפורמה צפויה לחסוך לנו? כחצי מיליארד שקלים וכשלושה מיליון ימי המתנה לרישיונות עבור עסקים. לא בכדי נושא הייבוא הוא נושא מרכזי ברפורמה - למה זה חשוב? בוא נבין מה קורה עכשיו בשוק.
כדי לבחון את סוגיית הייבוא, אתמקד במוצר צריכה נפוץ – דאודורנט. בעוד שבישראל דאודורנט עולה כ-20 שקלים בממוצע, בארה"ב הצרכן יוכל למצוא את אותו מוצר בכ-15.5 שקלים (4.5 דולר), כ-25% פחות. מה גורם להבדלים המשמעותיים במחיר? בין השאר ביורוקרטיה מיותרת ויקרה, המגולגלת לצרכנים.
למה דאורדורנט בישראל מצריך שלושה רשיונות
כיום ייבוא של דאודורנט מצריך מהיבואן שלושה רישיונות במקביל – רישיון תמרוק פלוני, רישיון יבואן ורישיון עסק. כל רישיון כזה עולה אלפי שקלים ומצריך עבודה מול גורמים ממשלתיים שונים. והתוצאה? יבואן בלי הון ראשוני לא יכול להיכנס לשוק כי הוא לא יכול לשלם על הדרישות הבירוקרטיות. הבעיה, לצערנו, מתחילה עוד קודם - כשהיבואן לא יודע בכלל באילו דרישות עליו לעמוד. מפרטי רישוי אחידים לרישיונות אחסנת תמרוקים לא פורסמו, כך שהיבואנים נדרשים לשכור יועצים מיוחדים או להתחיל לנבור בערימת מסמכים משפטיים כדי להבין מה נדרש מהם. למעשה, ישנה השקעה משמעותית של זמן ומשאבים במאמץ להבין מהם אותם תנאים חוקיים נדרשים, המהווה מחסום כניסה נוסף לענף.
ארבעה חודשים לרישיון. ברצינות?
אם לא די במחיר הגבוה הנדרש לרישוי העסק, המתנה לרישיונות עלולה לארוך כארבעה חודשים שבהם נגרם בפועל אובדן הכנסה. הרפורמה המוצעת נועדה לצמצם את ימי ההמתנה ל-0, לבטל את הצורך ברישיון עסק (הניתן ע"י הרשות המקומית) ובכך לחסוך כ-40,000 שקלים לעסק. השקעה בביטול חסמי כניסה תשפיע לטווח ארוך כשיותר יבואנים יוכלו להיכנס לשוק, כך שהתחרות בשוק תגבר והמחיר לצרכן יהיה אטרקטיבי יותר.
- פרקליט המדינה ממליץ להעמיד לדין את אביר קארה על ההצבעות הכפולות
- נפילתן של המפלגות הכלכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היבט נוסף של הרגולציה הכבדה הוא צמצום יכולות הייבוא של יבואנים לתחום ספציפי בו הם מתמחים. כך, אם אתם מייבאים דאודורנט מסוג "אקס" ונקרתה בפניכם הזדמנות ליבא דאורדורנט מסוג "גרנייה", תדרשו להוציא רישיון תמרוק חדש למוצר. למעשה, המערכת הרגולטורית בישראל מקבעת את היבואנים למוצרים להם יש להם רישיונות, ומונעת מהם לייבא מוצרים דומים של יצרנים אחרים. אם כן, לא רק חסמי הכניסה מהווים צמצום של התחרות בשוק, אלא שגם בקרב היבואנים הנוכחיים יש פחות תחרות.
רגולציה עודפת עשויה לחנוק. היא צריכה להיות מאוזנת יותר
תומכי רגולציה נרחבת טוענים שרגולציה היא הדרך של המדינה לצמצם סיכונים הקיימים בייבוא, כמו מכירת מוצרים מסוכנים באיכות ירודה, ומתפקדת כמעין "תעודת ביטוח". עם זאת, אותה "תעודת ביטוח" לא מצדיקה סרבול רגולטורי הדורש מבעלי עסקים לכתת רגליהם בין הרשות המקומית, כבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות ומשרד הכלכלה והעבודה. גם ללא שינוי בתקנות עצמן וללא פגיעה בבטיחות, ניתן לצמצם משמעותית את החסמים שמייצרת הרגולציה, למשל באמצעות איחוד רישיונות או הנגשה אינטראקטיבית של המידע – צעדי מדיניות שמקדמת הרפורמה "עושים עסק". חשוב לציין כי מדינות מפותחות מתקדמות למערכות רגולטוריות אחידות, one stop shop, בהן היבואן ניצב מול תחנה אינטרנטית אחת בלבד, והגיע הזמן שמדינת ישראל תצטרף למגמה.
להבדיל מרפורמות אחרות שנועדו להוזיל את המחירים בישראל, "עושים עסק" מוכוונת לטיפול באחת מבעיות היסוד של המערכת הכלכלית בישראל – הרגולציה הכבדה והלא-יעילה. עבור הצרכן הישראלי, מדובר ברפורמה הכרחית ומבורכת, שיכולה לתרום לרווחתם של אזרחי ישראל בטווח הארוך ובטווח הקצר כאחד. עם זאת, אל לנו לנוח על זרי הדפנה – "עושים עסק" היא רק צעד קטן בכיוון הנכון. כמו שהשרה שקד פעלה בתוך המשרד שלה, נשמח לראות עוד משרדים, בדגש על משרד הבריאות, עושים בדק בית כדי להקל על הרגולציה ולשפר את רווחתם של אזרחי ישראל.
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- 8.חנוך 26/05/2022 08:43הגב לתגובה זומסל שאין צורך בתעודת כשרות אחרת היו מאשימים את היתר הכשרות במחיר הגבוה...מחיר הכשרות הוא זניח לעומת שאר האישורים.לעסק.( משרד הבריאות..כיבוי אש.אידור חשמלאי מוסמך על תקינות המערכת החשמל..רישוי עירוני ועוד....
- 7.בן 26/05/2022 08:03הגב לתגובה זוזה כדי שיהיה לעובדי מדינה מה לעשות כדי להצדיק את קיומם. את המשכורת. עוד טופס ועוד פקיד שיחתום...לצערי.
- 6.הון שלטון עולם תחתון זו הסיבה ליוקר המחיה המטורף ולמחיר (ל"ת)יוני 25/05/2022 22:21הגב לתגובה זו
- 5.לרון 25/05/2022 19:59הגב לתגובה זויותר רחבה,מה הצורך בכ"כ הרבה "רפורמות" שמקצתן תורם משהו בכלל?
- 4.בן 25/05/2022 19:58הגב לתגובה זובאו לתת עבודה. לא כמו ימי ביבי הכלובים שם לא עשו כלום ושום דבר.
- 3.לרון 25/05/2022 19:54הגב לתגובה זו"יותר מידי טבחים מקדיחים את התבשיל" ויותר מידי" רפורמות" הורסות ולא בונות
- 2.הצודק 25/05/2022 17:14הגב לתגובה זויתכן שאתה לוביסט של חברות הפארם והאקוסטיקה מנסה לחסוך עלויות
- 1.עמוס 25/05/2022 16:51הגב לתגובה זוכל אחד רוצה לאכול.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.