קרן המטבע: התמודדות ישראל עם הקורונה הייתה יוצאת דופן
לאחר הביקור הרשמי של קרן המטבע העולמית בישראל היא מפרסמת את המלצותיה הראשוניות לשיפור כלכלת המדינה, שמאוחר יותר יובאו לדיון בהנהלת קרן המטבע לקראת ההמלצות הסופיות, הניתנות מדי שנה.
על פי הדו"ח ישראל ניהלה את המגפה בצורה טובה באופן יוצא דופן, כשהכלכלנים מדגישים גם את ההתמודדות הבריאותית עם קמפיין החיסונים החלוצי, וגם את הניהול הכלכלי המוצלח שכלל תמיכה יעילה במשק מצד הבנק המרכזי והממשלה. קמפיין החיסונים הראשון מסוגו בעולם שהובילה ישראל הגביר את האמינות של החיסון, וסייע להקל את ההתמודדות עם התפרצותם של ווריאנטים אלימים יותר. הסיוע של הבנק המרכזי והממשלה הקודמת היו מתקדמים ונרחבים, ונתמכו על ידי נתונים חזקים של הכלכלה הישראלית. הנתונים הפיסקליים (צמיחה של 7.6% ב-2020 ו-6.5% ב-2021) תמכו במשקי הבית, בעסקים ובמערכת הבריאות הציבורית. בנוסף, בנק ישראל נקט באמצעים שסיפקו נזילות, שמרו על נתיבי האשראי ומנעו החמרת המצב הפיננסי.
לאחר ירידה מתונה בשנת 2020 הכלכלה התאוששה במהירות בשנת 2021. התוצר הריאלי חזר לרמתו מלפני המגפה ועם צמיחה של 6.5% ב-2021 הריבאונד היה חזק יותר מאשר בכלכלות אחרות. מגזר ההיי טק הוביל את ההתאוששות, והצריכה הפרטית צברה תאוצה. האינפלציה אמנם נשארה בינתיים בטווח המטרות של בנק ישראל, אך בכל זאת עלתה ביחס לשנים קודמות, וזאת עקב גורמים גלובליים והעלייה בביקוש המקומי. הגרעון בשנת 2021 היה נמוך משמעותית מהצפוי עקב הצמיחה בשווקים המקומיים והגלובליים. האבטלה ירדה באופן משמעותי, וישנו מחסור גבוה יחסית בידיים עובדות בכל הסקטורים.
ההתאוששות הכלכלית צפויה להתמתן בשנת 2022 ובטווח הבינוני. הצמיחה תיתמך על ידי צריכה פרטית גבוהה, השקעות ויצוא. האינפלציה צפויה להאט ולהישאר בטווח של מטרות בנק ישראל בטווח הבינוני. יחד עם זאת, למרות פרויקט החיסונים המוצלח, התפרצות ווריאנטים חדשים עלולה להוות איום על הצמיחה הכלכלית. סיכונים גאופוליטיים נשארו ועלולים בתורם לגרום גם לבעיות חברתיות ופוליטיות במדינה. גם המצב הפיננסי הגלובלי עשוי לגרום לנפילה בשוק המניות, להפחית את הכנסות הממשלה ולגרום לעלייה בעלות ההון. האתגרים ארוכי הטווח כוללים את הגדלת הפרודוקטיביות, השתתפות בכוח העבודה, וכן שיפור ההון האנושי והפיזי. לנוכח הסיכונים הרבים המדיניות צריכה זריזות בתגובה לנוכח חוסר הוודאות הגבוהה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדיניות הפיסקלית הנוכחית היא ראויה, ונראה שהחוב ירד בטווח הבינוני. בשנת 2022 התמיכה צריכה להתמקד בסקטורים שנפגעו ביותר מהמגפה ובאוכלוסיות פגיעות. עם סיום התמיכה, המדיניות הממשלתית חוזרת להתמקד בהורדת החוב. יחד עם זאת זה תלוי בהגבלת הוצאות עתידיות שיכולה להיות מאתגרת לנוכח ההוצאה האזרחית הנמוכה גם כך בישראל. שקילה מחדש של יעילות ההוצאה הציבורית תהיה רבת תועלת. בנוסף, יש מקום להעלאת מיסים מסוימת ולהפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר, כולל הורדת הטבות מיסוי פנסיוניות.
- 6.ישראל שפי 08/02/2022 20:46הגב לתגובה זוהאם יש איזה שהוא סעיף בדו"ח שמתייחס לזה שהמדינה קיימת עבור האזרחים ולא עבור הפוליטיקאים והטייקונים? בעצם קרן המטבע היא נציגת מערכת הבנקים, ולא נציגת האו"ם או ארגוני זכויות אדם.
- 5.ביבי מלך ישראל (ל"ת)דני 07/02/2022 08:54הגב לתגובה זו
- 4.בנט כותב את הספר איך לנצח מגיפה 2 (ל"ת)עמי 07/02/2022 08:00הגב לתגובה זו
- 3.ביבי מלך ישראל (ל"ת)עמי 07/02/2022 08:00הגב לתגובה זו
- רק ביבי 07/02/2022 16:27הגב לתגובה זורק ביבי
- 2.8 07/02/2022 07:49הגב לתגובה זותעלו מיסים למעמד הביניים המסכן. תעודדו רכישת דירות על ידי טייקונים ומאכערים, ותקשו על הזוגות הצעירים. תגדילו את העברת הכסף מהאוכלוסיה העובדת לאוכלוסיה הלא עובדת. ותעמיסו את עלויות הענק של האנרגיה הירוקה על גבו השפוף של משלם המיסים.
- 1.דוח טיפשי 07/02/2022 07:13הגב לתגובה זוכולם סחרו באינטרנט ובארהב זה יותר יעיל מהשקרנים הישראלים . ומה זה עוזר לנו אם הבורסה מאז ועדת בכר היא בורסה לרמאים סוחרי הארביטראג שביבי נתן להם כסף וכוח . הישראלי הקטן לא ירויח הרבה בבורסה והתנודות בבורסה איומות מניות עולות ויורדות 20% ביומיים . מניות נשחטות 80% . מדינה של נוכלים ורמאים תרבות השקר והאוכל זה כלכלת ישרא הל
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
