פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

הורשעו במסירת מידע מטעה בדוחות ושילמו קנס של 2.5 מ' ש'

הדיווחים שבהם הורשעו חברי הנהלת דורי בנייה בעבר ניתנו בין 2012 ל-2014. ועדת האכיפה המנהלית שהרשיעה לפני כחודשיים, קבעה כי המנכ"ל דאז וילנסקי ישלם 800 אלף שקל
ארז ליבנה |

ועדת האכיפה המנהלית של רשות לניירות ערך קבעה היום כי מנכ"ל, סמנכ"ל הביצוע וסמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת דורי בנייה אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות בשנים 2012-2014, כשבמסגרת האכיפה שבוצעה, הוטלו עיצומים בפועל בסך כולל של למעלה מ-2.5 מיליון שקל.  

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, קבעה ביום 17.12.2020 את אחריות מנכ"ל חברת דורי לשעבר, אריאל וילנסקי, סמנכ"ל הביצוע לשעבר של החברה, דורון מילר, וכן סמנכ"ל הכספים של החברה איתמר אלדר, בתקופה הרלבנטית, להכללת פרטים מטעים בדוחותיה של חברת דורי בניה בע"מ בשנים 2012-2014.

 

החלטה זו התפרסמה בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה וההחלטה היום מסיימת את ההליך הלכה למעשה. ועדת האכיפה קבעה כי מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הביצוע, ביצעו שש הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוחותיה הכספיים של חברת דורי בין השנים 2012-2014. בנוסף, קבעה הוועדה כי סמנכ"ל הכספים ביצע שתי הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוח השנתי לשנת 2013 של חברת דורי וכן בדוח לרבעון ראשון שנת 2014.

 

במסגרת הליך האכיפה המנהלית, על מנכ"ל החברה, אריאל וילנסקי, הוטל עיצום כספי בסך 400 אלף שקל לתשלום בפועל ובנוסף סכום של 400 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שלוש שנים.

 

על סמנכ"ל הביצוע, דורון מילר, הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף שקל לתשלום בפועל, ובנוסף סכום של 250 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שנתיים. על סמנכ"ל הכספים, איתמר אלדר, הוטל עיצום כספי בסך 75 אלף שקל לתשלום בפועל ושנה מניעת כהונת נושא משרה על תנאי.

 

המעורבים הנוספים בתיק שנכללו בכתב הטענות כנגד נושאי המשרה, סיימו את עניינם בהסדרי אכיפה. בדצמבר 2020 אושר הסדר אכיפה עם החברה במסגרתו הודתה החברה באורח מלא בהכללת פרטים מטעים בששת דוחות כספיים הנ"ל בשנים 2012-2014.

 

ברשות אומרים כי "הפרטים המטעים שהתגלו הביאו לכך שדורי בניה נאלצה לבצע במהלך שנת 2014 "הצגה מחדש" (Restatement) של הדוחות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים. על החברה הוטל עיצום כספי בשל 1.5 מיליון שקל בפועל ועיצום כספי על תנאי בסכום של 1.5 מיליון שקל, נקיטה בצעדים למניעת הישנות ההפרות".  

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הכול טוב ויפה, אבל למה כל כך הרבה זמן?

לרוב אוהבים בישראל להאשים את העומס בבתי המשפט, על כך שתיקים נסחבים לאורך שנים על גבי שנים. אבל זה לא המקרה. הרי ועדה מנהלית התכנסה, כך שאין מדובר בבית משפט רגיל, אלא בוועדה שמונתה על ידי הרשות. הכוח שלה הוא ביצועי חוקי, אבל הוא נבדל מהרשות השופטת ותחלואיה.

  

זה פסק דין חשוב שיגרום לחברות לחשוב עוד קצת לפני תעלולים חשבונאיים שהן מכניסות לדיווחים שלהם והוספת דיווחים שנמצאים על גבולה האפור של האמת. בארה"ב, ברני מיידוף נשפט והורשע כחצי שנה לאחר שהתגלתה הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, פה האשמים יכולים ליהנות עשור שלם, עד שהם יורשעו ואם בכלל. וההיפך - יש כאלו שאחרי שנים מתברר שהם חפים מכל פשע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.