בגלל הבחירות? שקד בוחנת מתן פקטור בבחינות לשכת עוה"ד
ועדה מיוחדת תוכל להעניק לנבחנים פקטור בציוני הבחינות. בנוסף, נשקלת האפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר השנה הראשונה ללימודי משפטים
בזמן שהכנסת מצביעה על פיזורה, חתמה היום (ד') שרת המשפטים איילת שקד על תקנות שיעניקו לוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין את הסמכות להעניק פקטור לנבחנים על פי שיקול דעתה המקצועי. על פי הודעת השרה, באופן זה תהיה לנבחנים כתובת אליה יוכלו לפנות בבקשת פקטור ככל שנעשו תקלות בבחינה. התקנות מסמיכות את הוועדה גם רטרואקטיבית, עבור שלושת המועדים האחרונים (החל ממועד דצמבר 2017).
במקביל לתקנות אלו, בימים אלו פועלת שקד להקמת הוועדה לבחינת מתכונת הבחינה והאפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר השנה הראשונה ללימודי משפטים. המטרה היא שהסטודנטים יוכלו לדעת עם תחילת לימודיהם האם הם יוכלו לשמש כעורכי דין. הדבר יאפשר למי שייכשל במבחני המיון בסוף השנה הראשונה ללימודים, להחליט בשלב מוקדם האם להמשיך במסלול לימודי משפטים ללא הסמכה לשמש כעורך דין או לעבור ללמוד מקצוע אחר. זאת, בניגוד למצב היום בו סטודנטים נאלצים לשלם הון רב עבור 3.5 שנות לימודים, לבצע התמחות וללמוד עוד שלושה חודשים מפרכים לבחינות ההסמכה, ורק לאחר מכן לדעת האם ההשקעה והמשאבים שלהם ירדו לטמיון.
הבשורה מהיום מצטרפת לצעדים נוספים שהוכרזו בתקופה האחרונה ובראשם "חלופת ה-60" המחזירה את ההוראה שהייתה קיימת לפני שינוי מתכונת הבחינה, לפיה מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות בכל אחד מחלקי השאלון, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה בכתב – גם אם ציונו הכולל היה פחות מ-65. צעדים נוספים שננקטו היו מתן תוספת זמן של למעלה משעה בזמן הבחינה, ביטול "גזירת השליש" גם רטרואקטיבית לאלו שנבחנו בשני המועדים האחרונים, צמצום רשימת החיקוקים לבחינה וחלוקת רשימת החיקוקים לחלק הדיוני בנפרד ולחלק המהותי בנפרד.
- 1.דן 27/12/2018 09:39הגב לתגובה זוהיות ושלטון החוק הפך להיות משני וגמיש בעיניים של שרת המשפט/משפח הזאת אז זה באמת לא משנה כלל מה תהיה רמת המשפטנים שיצאו לשוק.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
