שרת המשפטים איילת שקד
צילום: דיאגו מיטלברג

בגלל הבחירות? שקד בוחנת מתן פקטור בבחינות לשכת עוה"ד

ועדה מיוחדת תוכל להעניק לנבחנים פקטור בציוני הבחינות. בנוסף, נשקלת האפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר השנה הראשונה ללימודי משפטים

בזמן שהכנסת מצביעה על פיזורה, חתמה היום (ד') שרת המשפטים איילת שקד על תקנות שיעניקו לוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין את הסמכות להעניק פקטור לנבחנים על פי שיקול דעתה המקצועי. על פי הודעת השרה, באופן זה תהיה לנבחנים כתובת אליה יוכלו לפנות בבקשת פקטור ככל שנעשו תקלות בבחינה. התקנות מסמיכות את הוועדה גם רטרואקטיבית, עבור שלושת המועדים האחרונים (החל ממועד דצמבר 2017).

במקביל לתקנות אלו, בימים אלו פועלת שקד להקמת הוועדה לבחינת מתכונת הבחינה והאפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר השנה הראשונה ללימודי משפטים. המטרה היא שהסטודנטים יוכלו לדעת עם תחילת לימודיהם האם הם יוכלו לשמש כעורכי דין. הדבר יאפשר למי שייכשל במבחני המיון בסוף השנה הראשונה ללימודים, להחליט בשלב מוקדם האם להמשיך במסלול לימודי משפטים ללא הסמכה לשמש כעורך דין או לעבור ללמוד מקצוע אחר. זאת, בניגוד למצב היום בו סטודנטים נאלצים לשלם הון רב עבור 3.5 שנות לימודים, לבצע התמחות וללמוד עוד שלושה חודשים מפרכים לבחינות ההסמכה, ורק לאחר מכן לדעת האם ההשקעה והמשאבים שלהם ירדו לטמיון.

הבשורה מהיום מצטרפת לצעדים נוספים שהוכרזו בתקופה האחרונה ובראשם "חלופת ה-60" המחזירה את ההוראה שהייתה קיימת לפני שינוי מתכונת הבחינה, לפיה מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות בכל אחד מחלקי השאלון, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה בכתב – גם אם ציונו הכולל היה פחות מ-65. צעדים נוספים שננקטו היו מתן תוספת זמן של למעלה משעה בזמן הבחינה, ביטול "גזירת השליש"  גם רטרואקטיבית לאלו שנבחנו בשני המועדים האחרונים, צמצום רשימת החיקוקים לבחינה וחלוקת רשימת החיקוקים לחלק הדיוני בנפרד ולחלק המהותי בנפרד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 27/12/2018 09:39
    הגב לתגובה זו
    היות ושלטון החוק הפך להיות משני וגמיש בעיניים של שרת המשפט/משפח הזאת אז זה באמת לא משנה כלל מה תהיה רמת המשפטנים שיצאו לשוק.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.