נבחרת הסטארט-אפים של השב"כ נחשפה, אלו 7 הנבחרים

תוכנית ההאצה The Xcelerator, מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית. המיזמים קיבלו מענק של 50 אלף דולר
מערכת Bizportal |

שירות הביטחון הכללי וקרן ההון סיכון TAU Ventures, מיסודה של אוניברסיטת תל אביב, הכריזו היום (ד') על 7 הסטארטאפים שנבחרו לקחת חלק במחזור הראשון בתכנית 

תוכנית ההאצה The Xcelerator, מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית ושאינם מכוונים בהכרח לשוק הביטחוני. למחזור הראשון של התכנית, נבחרו 7 סטארט-אפים מתחומי ה-AI וה-Machine Learning, והיא תמשך כ-4 חודשים. המיזמים נבחרו על ידי ועדה משותפת של גורמים מקצועיים מטעם השב"כ ו-TAU Ventures וקיבלו מענק של 50 אלף דולר משירות הביטחון הכללי, ללא אקוויטי וללא מגבלות.

ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, אמר: "אנחנו מבינים שארגון חפץ חיים בעידן שלנו, חייב להיות בחזית הטכנולוגיה. המשמעות היא לעצב מחדש את התפיסה הטכנולוגית של הארגון ולחבר אותנו לרעיונות ולפתרונות הכי חדשניים, שיתנו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלנו. אם הייתם שואלים מישהו מאנשי השב״כ לפני שלוש שנים האם תוכנית כזו יכולה להתקיים בארגון שלנו, התשובה שהייתם שומעים היא ככל הנראה שלא. עצם הקמת התוכנית מעידה על רוח חדשה בשב"כ. לכם הסטארטאפיסטים - המון בהצלחה, אני מאמין בכם!".

נמרוד כהן, מנהל שותף של TAU Ventures אמר: "כשהקמנו את הקרן, הגענו למסקנה שחשוב לייצר אקוסיסטם שלם סביבה, ואחד הדברים החשובים הוא כבונים אקוסיסטם, הוא בחירת השותפים לדרך ויצירת תוכניות יוצאות דופן ובעלות ערך אמיתי ליזמים. במהלך העבודה עם השב"כ גילינו גוף פתוח, חדשני ומהיר ואני מאמין ששני הצדדים שמחים וגאים על החיבור שנוצר. שבעת הסטארט-אפים שנבחרו לקחת חלק בתוכנית נבחרו בקפידה רבה ומהווים בעיני את חוד החנית של הטכנולוגיה העמוקה בישראל ונעשה הכל על מנת לסייע לאותם סטארטאפים להגיע למקומות אליהם הם שואפים להגיע".

הסטארטאפים שנכנסו לתוכנית הם:

CannyAI - טכנולוגיה שמאפשרת לערוך, לשנות ולסנתז וידיאו בעזרת בינה מלאכותית עבור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

AutoPlay AI - בוטים שבודקים מוצרי תוכנה באופן אוטונומי.

לנו מאפשרת ובכך, לרחפן האדם יכולות בין חיבור ידי על המציאות את מרחיבהאשר טכנולוגיה – אקסטנדשונים. מתחומים אפליקציות במגוון השמיים על להשתלט

Clone - מפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר למשתמש ״לשגר״ באופן וירטואלי כל אדם מרוחק אל הסביבה שלו.

Talamoos- מפתחת את הדור הבא של פלטפורמות חיזוי מבוססות Machine-Learning ו Big-Data. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, Talamoos חוזה בדיוק רב את הפעולות וההעדפות העתידיות של כל משתמש בזמן אמת, בהתאם לצרכים ולדרישות המיוחדות של כל לקוח.

Cyabra - מגנה על מותגים וארגונים ציבוריים מפני דיס-אינפורמציה, זהויות בדויות ועוד.ברשתות .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל