האקר פריצה אונליין סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

נבחרת הסטארט-אפים של השב"כ נחשפה, אלו 7 הנבחרים

תוכנית ההאצה The Xcelerator, מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית. המיזמים קיבלו מענק של 50 אלף דולר
מערכת Bizportal |

שירות הביטחון הכללי וקרן ההון סיכון TAU Ventures, מיסודה של אוניברסיטת תל אביב, הכריזו היום (ד') על 7 הסטארטאפים שנבחרו לקחת חלק במחזור הראשון בתכנית 

תוכנית ההאצה The Xcelerator, מיועדת ליזמים בתחילת דרכם, בעלי הוכחת התכנות טכנולוגית ושאינם מכוונים בהכרח לשוק הביטחוני. למחזור הראשון של התכנית, נבחרו 7 סטארט-אפים מתחומי ה-AI וה-Machine Learning, והיא תמשך כ-4 חודשים. המיזמים נבחרו על ידי ועדה משותפת של גורמים מקצועיים מטעם השב"כ ו-TAU Ventures וקיבלו מענק של 50 אלף דולר משירות הביטחון הכללי, ללא אקוויטי וללא מגבלות.

ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, אמר: "אנחנו מבינים שארגון חפץ חיים בעידן שלנו, חייב להיות בחזית הטכנולוגיה. המשמעות היא לעצב מחדש את התפיסה הטכנולוגית של הארגון ולחבר אותנו לרעיונות ולפתרונות הכי חדשניים, שיתנו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלנו. אם הייתם שואלים מישהו מאנשי השב״כ לפני שלוש שנים האם תוכנית כזו יכולה להתקיים בארגון שלנו, התשובה שהייתם שומעים היא ככל הנראה שלא. עצם הקמת התוכנית מעידה על רוח חדשה בשב"כ. לכם הסטארטאפיסטים - המון בהצלחה, אני מאמין בכם!".

נמרוד כהן, מנהל שותף של TAU Ventures אמר: "כשהקמנו את הקרן, הגענו למסקנה שחשוב לייצר אקוסיסטם שלם סביבה, ואחד הדברים החשובים הוא כבונים אקוסיסטם, הוא בחירת השותפים לדרך ויצירת תוכניות יוצאות דופן ובעלות ערך אמיתי ליזמים. במהלך העבודה עם השב"כ גילינו גוף פתוח, חדשני ומהיר ואני מאמין ששני הצדדים שמחים וגאים על החיבור שנוצר. שבעת הסטארט-אפים שנבחרו לקחת חלק בתוכנית נבחרו בקפידה רבה ומהווים בעיני את חוד החנית של הטכנולוגיה העמוקה בישראל ונעשה הכל על מנת לסייע לאותם סטארטאפים להגיע למקומות אליהם הם שואפים להגיע".

הסטארטאפים שנכנסו לתוכנית הם:

CannyAI - טכנולוגיה שמאפשרת לערוך, לשנות ולסנתז וידיאו בעזרת בינה מלאכותית עבור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

AutoPlay AI - בוטים שבודקים מוצרי תוכנה באופן אוטונומי.

לנו מאפשרת ובכך, לרחפן האדם יכולות בין חיבור ידי על המציאות את מרחיבהאשר טכנולוגיה – אקסטנדשונים. מתחומים אפליקציות במגוון השמיים על להשתלט

Clone - מפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר למשתמש ״לשגר״ באופן וירטואלי כל אדם מרוחק אל הסביבה שלו.

Talamoos- מפתחת את הדור הבא של פלטפורמות חיזוי מבוססות Machine-Learning ו Big-Data. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, Talamoos חוזה בדיוק רב את הפעולות וההעדפות העתידיות של כל משתמש בזמן אמת, בהתאם לצרכים ולדרישות המיוחדות של כל לקוח.

Cyabra - מגנה על מותגים וארגונים ציבוריים מפני דיס-אינפורמציה, זהויות בדויות ועוד.ברשתות .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום