אופן חישוב גמלת שמירת הריון לעובדת ששהתה בחופשת לידה בת 26 שבועות ברבע השנה שקדם לשמירת ההיריון

ב"ל 594-07-14 טלי פלס נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית דין אזורי לעבודה בבאר שבע, ניתן ביום 2.3.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד אליוט אוקון
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

טלי פלס (להלן: "העובדת") עבדה בחברת yes די.ב.אס שירותי לווין (1998) בע"מ (להלן: "המעסיקה") החל מיום 1.11.2010.

העובדת ילדה בשעה טובה בת ביום 4.7.2013 ושהתה בחופשת לידה במשך 26 שבועות, עד ליום 31.12.2013.

העובדת קיבלה דמי לידה, ביחס לתקופה שעד 10.10.13, זאת נוכח הוראות סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") הקובעות כי תשלום דמי לידה יהיה עד למקסימום של 14 שבועות, דהיינו, בתקופה שמיום 11.10.2013 ועד ליום 31.12.2013, הייתה העובדת בחופשת לידה ללא תשלום.

ביום 1.1.2014, עם תום חופשת הלידה, חזרה העובדת לעבודה סדירה.

לאחר חזרתה הסתבר שהעובדת נכנסה להריון והחל מיום 31.1.2014 נאלצה לצאת לשמירת הריון.

לפי חישובי המוסד לביטוח לאומי העובדת הייתה זכאית לגמלה לשמירת הריון בגובה 1,007 ש"ח לחודש בלבד (בהתבסס על הכנסתה ברבע השנה שקדמה ליציאתה לשמירת הריון), בעוד שבעבודתה הרגילה, השתכרה ומשתכרת כ- 8,000 ש"ח לחודש.

הצדדים בתיק זה חלוקים, אפוא, בקשר לפרשנות תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"), המאפשרת במקרים בהם המבוטחת אינה משתכרת את מלוא השכר ברבע השנה הרלוונטי לחישוב הגמלה, לערוך חישוב משלים שייקח בחשבון את השכר המשוער לו הייתה זכאית לולא הייתה בשמירת הריון.

לטענת המוסד לביטוח לאומי העובדת שהתה בחופשת לידה מרצונה בתקופה המוארכת (26 שבועות) ולא מכורח או אילוץ ולכן אין להשלים את שכר עבודתה.

העובדת טענה כי הייתה בחופשת לידה כפי שקבוע בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), אין מדובר בחופשה מרצונה, ויש להשלים את שכרה בהתאם להוראות תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי.

פסק הדין

במסגרת תיקון סעיף 6 לחוק עבודת נשים נקבע כי חופשת לידה בת 26 שבועות היא ברירת המחדל, וזוהי גם חופשת הלידה אליה יצאה העובדת.

עם תיקון אורך חופשת הלידה בחוק עבודת נשים, ביקש המחוקק לעודד נשים לשהות תקופה ממושכת יותר עם העולל שאך הביאו לעולם, ולשנות את המאזן שהיה נהוג עד אז, ולפיו הארכת חופשת הלידה מעבר ל-14 שבועות, הייתה החריג לכלל. המחוקק ביקש לייצר כלל שונה, חדש, לפיו חופשת הלידה הינה בת 26 שבועות, והחריג לכלל זה, הוא בהקניית רשות לעובדת לקצר תקופה זו. אם כן, חופשת הלידה עומדת כיום על 26 שבועות אלא אם העובדת מבקשת לקצרה. אין חולק כי דמי הלידה משולמים רק עבור 14 שבועות מתוך 26 השבועות המהווים את חופשת הלידה.

בצד התכלית של הארכת חופשת הלידה עומדת התכלית של תשלום גמלה לשמירת הריון והיא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה ולקבל פיצוי שהוא תחליף הכנסה.

שילוב תכלית הארכת חופשת הלידה והעמדתה על 26 שבועות יחד עם תכלית תשלום גמלת שמירת הריון מחייבת חישוב אחר של בסיס השכר במקרה של העובדת.

העובדת יצאה לחופשת לידה שמשכה קבוע בחוק ולא היה תלוי בה. היא יכלה לקצר את החופשה אבל לא עשתה זאת, בשונה מהמצב הקודם, בו חופשת הלידה עמדה על 14 שבועות והיה צורך באקט של העובדת על מנת להאריכה. לכך אין קשר שחלק מחופשת הלידה היא ללא תשלום, שכן עדין מדובר בחופשת לידה שאורכה נקבע בחוק. שהרי אין חולק כי העובדת אינה יכולה לצאת לחופשת לידה בת שבועיים או חודש.

השינוי בסעיף 6 לחוק עבודת נשים מחייב לכן לראות בחופשת לידה בת 26 שבועות ככזו שבאה בגדר חריגי סעיף 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי, ובהתאם העובדת זכאית כי יערך חישוב אחר של בסיס השכר שלא יפגע בזכאותה לגמלת שמירת הריון שבאה לפצות על הפסד ההכנסה שנגרם לה כתוצאה משמירת ההיריון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

הנפקת דוראל ארה״ב מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד

דוראל רכשה עוד 10% מ-Doral LLC לפי שווי של 1.8-2 מיליארד דולר, מגיעה ל-36% החזקה ואופציה ל-5% נוספים כשבמקביל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן צפוי להכניס כ-35 מיליון דולר מהמהלך
מנדי הניג |

דוראל דוראל אנרגיה -1.64%   במומנטום חיובי, מתחילת השנה היא זינקה כבר 131% והשווי שלה נע על כ-5.2 מיליארד שקל. מאחורי הזינוקים עומדות לא רק תוצאות חזקות אלא גם קידום דה-פקטו של אחד המהלכים שהיא מקדמת למעלה משנה, במקביל לפרסום הדו"חות לרבעון השלישי, דוראל דיווחה כי הגדילה את חלקה בחברה-הבת האמריקאית Doral LLC ב-10% לפי שווי שנע בין 1.8 ל-2 מיליארד דולר, וגם השאירה לעצמה אופציה לרכוש עד 40.9% מהחברה. מבחינת דוראל, זה עוד אבן דרך בהכנות לקראת הנפקת הפעילות בארה"ב, אותה היא שואפת לבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר ולגייס כ-400-500 מיליון דולר.

יוני חנציס, מנכ״ל דוראל השתתף בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שאלנו אותו מה הוא חושב על המניה אחרי שיותר משהכפילה את עצמה מתחילת השנה - דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״

אבל כפי שכבר ניתחנו וציינו כאן בעבר, מי שמסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מהמהלך הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן כדירקטור ב-Doral LLC. כהן קיבל ב-2021 חבילת אופציות לרכישת 37.4 אלף מניות של החברה-הבת במחיר מימוש של 802 דולר למניה, מחיר ששיקף באותו זמן שווי חברה של כמיליארד דולר. בגלל דילול שבוצע עם השנים, האופציות מגלמות כיום כ-1.8% מהחברה במקרה של מימוש.

חשוב לומר שמה שאתם שומעים כעת זה הדרך של החברה ״להרגיש״ את השוק, זורקים מספרים, והערכות שווי ומנסים להעריך את התגובה של השוק בנושא, זה למשל היה גם הסיפור בהנפקה של רשף, הבת של ארית, הפריחו מספרים באוויר וירדו מהמהלך לאחר שהשוק הביע את דעתו והוריד המניה של ארית. זה בכלל לא אומר שזה המצב כאן אבל אם נניח וההנפקה אכן תתבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, שווי המניות שכהן יוכל לקבל עומד על סביב 35 מיליון דולר כשהוא יצטרך להוסיף השקעה של 3 מיליון דולר, כלומר רווח אפשרי של כ-32 מיליון דולר. בנוסף נקבע עבורו מענק של 2 מיליון דולר במקרה של הנפקה, כך שהפוטנציאל הכולל עבורו עומד על כ-34 מיליון דולר.

עד לא מזמן החזיקה דוראל ב-26% מ-Doral LLC, בעוד השותף המקומי CAG החזיק בכ-22%. במסגרת העסקה האחרונה דוראל רכשה מ-CAG 10% נוספים, מה שהעלה את חלקה ל-36%, וקיבלה במקביל אופציה לרכוש עוד כ־4.9% בהמשך - אופציה שיכולה להעלות את ההחזקה לכ-40.9%. התמורה שמשלמת דוראל ל-CAG יכולה להגיע עד 67 מיליון דולר, והיא בנויה משילוב של מזומן, תשלום במניות USA Doral ותשלום נוסף שיתבצע רק אם תצא לפועל הנפקה או עסקה בשווי גבוה.