הזכאות לדמי אבטלה בחופשה כפויה ללא תשלום לא תישלל עקב קבלת כספים מקרן השתלמות

עבל 131/10, המוסד לביטוח לאומי נ' שרה רבקה ויזניצר, בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום 28/11/2012. תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין

העובדות

-------------

רבקה ויזניצר (להלן: "העובדת") הועסקה כגננת במשך כ- 12 שנה ע"י ארגון נשות הסתדרות אגו"י (להלן: "המעביד").

לאורך שנות עבודתה, פוטרה העובדת מידי קיץ יחד עם שאר הגננות והוחזרה לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים.

כאשר העובדת החליטה לנצל את זכותה לשבתון, הוציא לה המעביד אישור על חל"ת ואף הובהר שחל"ת זה הינו תחליף למכתב הפיטורים שקיבלה (מכתב גורף שכאמור ניתן לכלל העובדים). בגין תקופת החל"ת העובדת קיבלה מענק מקרן השתלמות למורים וגננות.

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל') דחה את תביעת העובדת לתשלום דמי אבטלה. לטענותו, העובדת אינה יכולה להיחשב כמי שזמינה לעבוד משרה מלאה, לאור התחייבותה לקרן ההשתלמות שלא לעבוד מעל שליש משרה. כמו כן טען המל"ל, כי העובדת אינה יכולה להיחשב כמפוטרת, שכן לשיטת המל"ל העובדת בחרה לצאת לחל"ת על דעת עצמה.

בית הדין האזורי לעבודה הכיר בזכאות העובדת לדמי אבטלה, והמל"ל ערער על החלטה זו.

פסק הדין

-------------

לאחר בחינת מסכת הראיות והטענות החליט בית הדין לדחות את ערעור המל"ל.

חופשה ללא תשלום הניתנת כתחליף לפיטורים

בית הדין השתכנע כי החל"ת שניתן לעובדת הנו תחליף לפיטוריה (פיטורים שבעטיים הייתה יכולה להיות זכאית לדמי אבטלה) ולא היה בה כי אם דחיית הקץ בשנה אחת נוספת. במצב זה מדובר בחופשה כפויה ללא תשלום הבאה להחליף את הודעת הפיטורים ולאפשר לעובדת לצאת לשנת השתלמות, מבלי כוונה אמיתית ודאית להמשיך ביחסי עובד מעביד מעבר לתקופת החל"ת.

מיהו מובטל?

על פי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, בכפוף להשלמת תקופת האכשרה כקבוע בחוק. המונח "מובטל" לא הוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון מי שפוטר מעבודתו, אולם מושג זה הורחב והוא חל גם על מי שהוצא בניגוד לרצונו לחופשה ללא תשלום.

משקלה של ההתחייבות שניתנה לקרן ההשתלמות שלא לעבוד במשרה מלאה

נקבע, כי כללי קרן ההשתלמות רלבנטיים רק ליחסים שבין העובדת והקרן ואין הם משליכים על עמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי. אף מעבר לכך לא הובאה כל ראיה בדבר שעות לימודיה של העובדת המעידה על העדר זמינות לעבודה.

משלא הוצעה לעובדת משרה על ידי שירות התעסוקה, הרי שנכונותה לעבוד לא הועמדה למבחן, ואין המל"ל יכול לטעון כי לא היתה זמינה לעבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.