"המחאה החברתית מתה; אסור להרים מסך בהסדרי אג"ח"

בפורום הסיכונים המשפטיים של קבוצת דן אנד ברדסטריט ישראל, התייחסו עורכי הדין לנושא התספורות בשוק ההון. עו"ד גיורא ארדינסט, טוען כי "עניינו של הציבור נשכח, לא כל הסדר אג"ח הוא הסדר רע, צריך לזכור שהריבית הגבוהה מפצה על הסיכון וצריך לקחת זאת בחשבון. צריך לדאוג שלא יהיו הסדרי חוב מגוחכים. זאת צריך להסדיר על ידי כוחות השוק, איני חושב שהצעות דוגמת הרמת מסך הן הדבר נכון, צריך לשמור על החברות כישות משפטית נפרדת."

עו"ד אורי ברגמן מוקסלר ברגמן, אומר כי "הכשל נמשך. תמיד יהיו אגרות חוב שלא יגרעו". עו"ד צבי פירון התמרמר בנושא ואומר "שלא צריכים לבנות על זה שאנחנו מרגישים שחברה כמו דלק נדלן מגיעה להסדר חוב. "צריך לבדוק את השוק כולו, בהתחשב ברמת הסיכון שהמוסדיים קיבלו על אגרות החוב שלא עברו תספורת אם התוצאות שלהן לא יותר גרועות." עו"ד יהודה רווה מסביר כי בעבר הרחוק הממשלה הנפיקה אג"ח למשקיעים המוסדיים, והיא הייתה הלווה היחידה. "העבירו זאת לשוק החופשי וכל מי שמשקיע בשוק צריך להבין שיכול להיות גם כשל. העניין הוא שהעיתונות מעצימה את הסדרי החוב באמצעות המילה 'תספורת' ובכך משפיעה על החקיקה."

מרבית הדוברים בפורום מתנגדים להתערבותם של בתי המשפט בהסדרי החוב. עו"ד דודי תדמור טוען כי "הבעיה נובעת במידה לא קטנה מהתחושה הציבורית, הפועלת באופן רגשי מדי לגבי ניהול המדינה. לא ראיתי שבעלי אגרות החוב ונציגיהם לא יודעים לנהל משא מתן יעיל לגבי עצמם, הם יודעים לעמוד על זכויותיהם. יש מקום לשלב את בית המשפט בכל מיני היבטים, כאן זה לא נחוץ."

לדברי עו"ד מיה ליקוורניק, נציגיות האג"ח יכולות לעשות את העבודה. "אני לא סבורה שלבית המשפט יש כלים יותר טובים לנהל את הבעיות, לדעתי צריך לתת לשוק להתנהל בנושא הזה באופן חופשי". עו"ד יורם ראב"ד טוען כי "לא לוקחים בחשבון שחלק נכבד מרוכשי האג"ח אינם אלה שרכשו אותם בתחילת הדרך, הם הרוויחו רווח גדול. בהרבה מקרים תספורות הן רווח גדול למחזיקי האג"ח."

"הייתה תקופה של מינוף יתר והחשבון מוגש כיום לציבור", אומר עו"ד אלקס הרטמן "אי אפשר לעשות הכללה, אך הנפקת אגרות החוב נעשתה לצורך קבלת אשראי לעסקאות מסביב לעולם. "לאור הניסיון שלנו לשמור על האינטרסים של הלקוח אנו מתערבים בקבלת ההחלטות של הלקוח, אולם אנו לא מוכשרים להתערב בהחלטות העסקיות. יש מגמה של בית המשפט הכלכלי להגן על המיעוט, נעשה משיקולים מקצועיים גרידא, במידת האיזון הנכונה זה טוב לשוק, באיזונים הנכונים זה יעודד השקעה ולא יפגע בה."

בניגוד להרטמן, עו"ד יהודה מ. לוי מסביר כי מינוף הוא דבר בריא וכי אינו לא מקבל את המונח מינוף יתר. "צריך לתת לשוק לתקן עצמו, והרגולציה צריכה להיות במינון נמוך יותר. זה כמו קוויאר - אם אוכלים מעט זה טעים, אם אוכלים יותר מדי מקיאים". עו"ד מוריאל מטלון התייחס אף הוא לנושא וטוען כי עורכי הדין מעורבים כיום בהחלטות העסקיות של הלקוחות - "אנחנו מנהלים את הסיכונים המשפטיים ואומרים ללקוח לא פעם לא לבצע צעדים מסוכנים."

עו"ד משה בלטר מציין כי ככל שיש יותר רגולציה יש יותר עבודה לעורכי דין. "כיום התקשורת לא תיתן למנכ"ל של משרד ממשלתי או חברה ממשלתית איזשהו קרדיט אם יפעל בניגוד לעצת היועץ המשפטי, מי שמנהל את העניינים הם היועצים המשפטיים."

עו"ד דודי תדמור מתח ביקורת חריפה על ועדת הריכוזיות וטוען כי אם מדינת ישראל חושבת שיש בעיה בשרשור ההחזקות, עליה לדרוש את מכירת החברות באופן הוגן, לתת מספיק זמן לכך ולא להיתעמר בבעלי החברות. "אני מקווה שהוועדה תשנה כיוון מהדרך שבה הלכה. הויכוח אם שרשור חברות ציבוריות הוא טוב או רע - ראוי, הצורה בה הוצע לטפל אינה תקינה ולגיטימית, זו פגיעה קניינית מאוד חמורה."

תחום הנדל"ן זכה אף הוא להתייחסות בפאנל. עו"ד ירון מהולל מתנגד נחרצות לשימוש בכלים מיסויים בשוק הנדל"ן. כמו בכל אחד מהסקטורים מדובר שוק שעולה ויורד. אחד מהעקרונות החשובים במיסוי הוא לדאוג ליציבות כדי שמשקיעים ישראלים וזרים ידעו כיצד להתנהל בטווח הזמן הארוך."

"צריך לזכור שבנק ישראל אמון על יציבות הבנקים. אם הוא חושב שהבנקים צריכים להיזהר בשוק הנדל"ן - הוא צודק", אמר עו"ד יהודה רווה. "אני מאוד מאמין בנדל"ן בישראל, יש חוסר בהיצע בטווח ארוך, אם שומרים על זהירות ומיומנות אז מדובר בענף מוצלח ובטוח."

עורכי הדין התייחסו גם למחאה החברתית שפרצה הקיץ ברחבי המדינה. "צמחה כאן מחאה עממית שאולי לא הייתה ממוקדת ופוליטית, אך היא מהווה אירוע מכונן עם השלכה לטווח ארוך", אמר הרטמן. "גופים לא יוכלו להרשות לעצמם להרוויח בצורה גרנדיוזית על חשבון הציבור, ניקח לדוגמה את מחאת הקוטג', זה אירוע מאוד משמעותי מבחינה כלכלית."

בניגוד להרטמן, עו"ד יורם ראב"ד טוען כי המחאה החברתית נפחה את נשמתה. "הבעיה היא העדר האנשים המתאימים שיובילו את המחאה. היא הראתה שכאשר לוחצים יותר מדי על הישראלי יש לו מה לומר, אולם מעולם לא נעשו בארץ בחירות בנושא הכלכלי". עו"ד צבי פירון הוסיף כי המחאה החברתית הולכת להתנפץ. מהביטחון אי אפשר לקחת כלום, מהעשירים אפשר לקחת מעט, אי אפשר לקחת מהמתנחלים ומהחרדים כי הפוליטיקה לא תאפשר זאת."

יהודה רווה מותח ביקורת על ציבור המפגינים שאינם מצהירים קבל עם ועדה שלא יצביעו למפלגה שלא תשקיע במעמד הביניים. "המחאה הוכיחה שלציבור יש כוח, אם הכוח היה מכוון גם לכיוון של תיעול הכסף הציבורי, אם אותם 400 אלף מפגינים היו רושמים על סדר היום שלהם שלא יצביעו למפלגה שלא תשקיע בחרדים ובמתנחלים - אז יהיה שינוי."