זכויות הורים במשפחת אומנה מהן?

אודליה החליטה לשמש כמשפחת אומנה לערן ילד כבן 8 שנים. היא מעוניינת לדעת מהן זכויותיה?- תשובה מאת עו"ד מיטל דולב-בלט
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 9ג לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מחיל את מרבית הזכויות הניתנות לעובדת לאחר לידה גם, בשינויים המחויבים, על עובדת המקבלת לביתה לשם אומנה, ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים.

הורה במשפחת אומנה מוגדר בסעיף 9ו לחוק כ"עובד או עובדת שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים".

ההוראות המפורטות להלן יחולו על הורה במשפחת אומנה, כהגדרתו בחוק:

1. זכות העובדת לחופשת לידה (סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק), להארכתה בשל לידה של יותר מילד אחד (סעיף 6(ג) לחוק) או בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שבועיים (סעיף 6(ד) לחוק) וחובת המעביד שלא לפגוע בזכויות התלויות בוותק בתקופה זו (סעיף 6(ט) לחוק).

2. הזכות להיעדר שעה ביום ללא ניכוי מהשכר במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה (סעיף 7(ג)(3) לחוק).

3. הזכות להארכת חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום (סעיף 7(ד) לחוק).

4. חובת ההפקדה לגמל בתקופת הזכאות לדמי לידה (סעיף 7א לחוק).

5. איסור העסקת עובד/ת השוהים בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק).

6. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ג) ו-9(ז), שעניינן הגבלת פיטורי עובדת בהריון, בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום.

7. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד/ת בתקופות המוגנות מפני פיטורים (סעיף 9א לחוק).

8. סמכות שר התמ"ת ליתן היתר לפיטורי עובדת בהריון בדיעבד, בהתאם לסעיף 9ב לחוק.

הזכויות המנויות לעיל יחולו על הורה במשפחת אומנה אם חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום חופשה ללא תשלום לפי סעיף 7 (ד) לחוק, לפי המאוחר.

לעניין הורה במשפחת אומנה, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה במשפחת אומנה, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה עד ליום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

תקופת ההגנה לפי הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב לחוק, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א לחוק בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, לא תעלה על תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מהגורם המוסמך.

כמו כן, מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

עוד קובע החוק, שתקופת חופשת הלידה לגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות תהא ארבעה שבועות מיום מסירת הילד לביתו, ולגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים תהא חופשת הלידה עשרים ושישה שבועות מהמועד האמור.

לעניין חובת ההפקדה לגמל, החובה תחול אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום מסירת הילד להורה.

על פי החוק, עובד/ת יודיע על הפסקת אומנה בסמוך למועד התרחשותה.

כמו כן, הוראות סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969, שעניינן התפטרות הורה לצורך טיפול בילדו, יחולו גם על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים.

המשיבה מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל