זכויות הורים במשפחת אומנה מהן?
סעיף 9ג לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מחיל את מרבית הזכויות הניתנות לעובדת לאחר לידה גם, בשינויים המחויבים, על עובדת המקבלת לביתה לשם אומנה, ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים.
הורה במשפחת אומנה מוגדר בסעיף 9ו לחוק כ"עובד או עובדת שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים".
ההוראות המפורטות להלן יחולו על הורה במשפחת אומנה, כהגדרתו בחוק:
1. זכות העובדת לחופשת לידה (סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק), להארכתה בשל לידה של יותר מילד אחד (סעיף 6(ג) לחוק) או בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שבועיים (סעיף 6(ד) לחוק) וחובת המעביד שלא לפגוע בזכויות התלויות בוותק בתקופה זו (סעיף 6(ט) לחוק).
2. הזכות להיעדר שעה ביום ללא ניכוי מהשכר במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה (סעיף 7(ג)(3) לחוק).
3. הזכות להארכת חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום (סעיף 7(ד) לחוק).
4. חובת ההפקדה לגמל בתקופת הזכאות לדמי לידה (סעיף 7א לחוק).
5. איסור העסקת עובד/ת השוהים בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק).
6. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ג) ו-9(ז), שעניינן הגבלת פיטורי עובדת בהריון, בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום.
7. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד/ת בתקופות המוגנות מפני פיטורים (סעיף 9א לחוק).
8. סמכות שר התמ"ת ליתן היתר לפיטורי עובדת בהריון בדיעבד, בהתאם לסעיף 9ב לחוק.
הזכויות המנויות לעיל יחולו על הורה במשפחת אומנה אם חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום חופשה ללא תשלום לפי סעיף 7 (ד) לחוק, לפי המאוחר.
לעניין הורה במשפחת אומנה, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.
לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה במשפחת אומנה, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה עד ליום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.
תקופת ההגנה לפי הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב לחוק, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א לחוק בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, לא תעלה על תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מהגורם המוסמך.
כמו כן, מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.
עוד קובע החוק, שתקופת חופשת הלידה לגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות תהא ארבעה שבועות מיום מסירת הילד לביתו, ולגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים תהא חופשת הלידה עשרים ושישה שבועות מהמועד האמור.
לעניין חובת ההפקדה לגמל, החובה תחול אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום מסירת הילד להורה.
על פי החוק, עובד/ת יודיע על הפסקת אומנה בסמוך למועד התרחשותה.
כמו כן, הוראות סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969, שעניינן התפטרות הורה לצורך טיפול בילדו, יחולו גם על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים.
המשיבה מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
