ייחוס הכנסה לבני זוג ממכירת קרקע הרשומה על שם הבעל

שאלה: ------------

קרקע שנרכשה על ידי בני זוג נשואים והייתה רשומה על שם הבעל, הופקעה ושולם בגינה פיצוי הפקעה. גיל בני הזוג מעל לגיל הפרישה. לבן הזוג הרשום הכנסה ממשכורת הפטורה לפי סעיף 9(5) לפקודה, ולבת הזוג אין כל הכנסה. השאלות: 1. האם אפשר לחלק את רווח ההון בין שני בני הזוג, או שהוא ייוחס בהכרח לבן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה? 2. עקב הפסיקה שניתנה לאחרונה והגישה שלפיה אין לבטל את זכותה של האישה כבעלת זכות קניינית בנכסים המשותפים, האם אפשר לייחס לה חלק מההכנסה?

תשובה: ------------ אפרט להלן את ההוראות בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הרלוונטיות לייחוס הכנסה שהיא רווח הון (הכנסה שאינה מיגיעה אישית) בין בני זוג. סעיף 66(א)(2) לפקודה קובע כדלקמן: "לעניין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר; לא היתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית, יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן הזוג הרשום". סעיף 66(ב) לפקודה קובע כדלהלן: "על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 65, בן זוג שהיתה לו הכנסה מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו, או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו, רשאי לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו האמורה, ובלבד שאם היתה לבן הזוג האמור הכנסה אחרת לגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת". אני מניח שהשאלה לעיל עוסקת במכירת קרקע בישראל, מכירה היוצרת לנישומים שבח מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), ולא רווח הון לפי חלק ה'' לפקודה. בניגוד לרווח הון אשר אילו נוצר ממכירת נכס הוני שנרכש על ידי מי מבני הזוג לאחר נישואיהם, אזי הוא מיוחס לנישום בעל ההכנסה החייבת הגבוהה יותר מבין בני הזוג (כמצוות סעיפי הפקודה שצוטטו לעיל), הרי ככל שעסקינן בשבח מקרקעין, כללי המיסוי הנפרד או המאוחד שבפקודה אינם חלים לעניינו. כך נקבע בפסק הדין עמ"ה 6/97 ניר יוסף נ'' פקיד שומה נתניה (מיסים יג/1 עמ'' ה-11). משכך הוא, ייוחס כל השבח ממכירת המקרקעין לבעל המקרקעין מבחינה קניינית. לאחר שקבענו זאת, לכאורה כל השבח שייך לבעל - היות שהמקרקעין רשומים על שמו בלבד ולא על שם שני בני הזוג. למרות כל זאת, בפני בני הזוג פתוחה הדרך לעתור לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש פסק דין הצהרתי, שיקבע כי בעל הזכות הקניינית במקרקעין טרם הפקעתם הם שני בני הזוג - בחלקים שווים. קביעה שכזו - סביר שתיענה בחיוב, בעיקר כשמדובר בבני זוג אשר נישאו טרם 1.1.1974 ועל כן לא חל בעניינם חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), אלא רק חזקת השיתוף. למרות זאת גם אם מדובר בבני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, כדאי לפנות לעו"ד מתחום דיני המשפחה כדי שיבחן אם הפסיקה שניתנה לאחרונה בנושא, מחילה את חזקת השיתוף בנכסים גם לעניין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, כלומר בד בבד עם חוק יחסי ממון. כתנאי לכך שאותו פסק דין הצהרתי יהיה תקף גם לענייני מיסוי, חובה על בני הזוג לצרף את רשות מיסוי מקרקעין כמשיב להליך שיפתחו בבית המשפט לענייני משפחה. אם העסקה כבר דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין, אזי מומלץ לתקן את הדיווח או להגיש השגה על השומה שהוצאה רק לבעל, או להגיש בקשה לתיקון שומה מכוח סעיף 85 לחוק תוך ניהול מקביל של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת כדי לא להפסיד זמנים הקבועים להליכי השומה השונים. כפי שציינתי יש להתייעץ עם עו"ד, כדי לבחון במישור דיני המשפחה את עמידת בני הזוג בחזקת השיתוף לעניין קרקע זו מבחינה עובדתית (ובמקרה שבו מדובר בבני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 - אם בכלל חלה חזקת השיתוף במקביל לחוק יחסי ממון).