סערה סביב שאלת תמלוגי האשלג בקנדה: "זה עשוי להיות תמרור בפני כיל"
המערכת הפוליטית בססקצ'ואן, אחת מהפרובינציות הדרומיות של קנדה, התלהט בסוף השבוע לקראת הבחירות ההולכות וקרבות כאשר הנושא החם הוא סוגיית המיסוי על ייצור האשלג. המחוז העשיר באשלג נהנה מהיטל מס על ענקית האשלג המובילה בעולם, חברת פוטאש, שמסתכם למאות מיליוני דולרים בשנה.
הרווחים שרושם המחוז עומדים על 15% מהרווח הנקי של עד 90 דולר לטון אשלג ו-35% מעל רווח נקי של 90 דולר. כלומר, הממשלה מנחילה מס פרוגרסיבי מדורג על ניצול אוצרות הטבע שלה. הדמוקרטים, מצידם, טוענים כי התמלוגים הנוכחיים לא מספיקים וצריכים להיות גבוהים יותר. בנוסף, קולות בציבור מוחים כי מגיע להם להינות יותר מהכנסות משוק האשלג.
בהקשר זה נדגיש כי בזמן שבקנדה מתעמתים על גובה התמלוגים, חברת כיל אשר נהנית מאוצרות האשלג של ים המלח לא משלמת למדינה היטל על הרווחים העודפים אשר אפילו מתקרב להיטל הגבוה בקנדה.
"במידה ותהיה עלייה במס על חברת פוטאש הסיכויים גדלים שנראה היטל פרוגרסיבי גם על רווחי ייצור האשלג של כיל", אומר עוז לוי, אנליסט בלידר שוקי הון בשיחה עם Bizportal. לדבריו, קנדה היא הבנצ'מרק המהותי והרלוונטי והמס אם יוכבד, יציב תקדים חשוב שהיטל יכול להשתנות גם לאחר שכבר נקבע.
בהקשר זה נזכיר את ה"צדק החלוקתי", מחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. בהתייחסות לשיעור התמלוגים שמעבירה כיל למדינה כותב ליכט כי הינו נמוך ו"לא משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים". עוד הציע כי "שיש לבחון הטלת מס על רווחי היתר של החברה ולהתחיל בבחינה מקצועית לסיכויי החקיקה בנושא".
בתגובה, כתב עוז לוי כבר בספטמבר כי: "לאור הרוח הגבית המשמעותית מאוד של המחאה החברתית, חלקו הנמוך של הציבור ברווחי החברה הנובעים בעיקרן מאוצרות הטבע הציבוריים וחוות הדעת המשפטית הנ"ל, סביר להניח שבתקופה הקרובה תוקם וועדה שתבחן ותמליץ להטיל היטל על חלק מהותי מרווחי החברה הנגזרים מאוצרות הטבע בישראל, בניגוד לתמלוגים הנלקחים מהמכירות ובדומה להיטל ששינסקי שיושם על חברות הגז".
השיעור הממוצע של היטל עוד על 30%. נזכיר כי 70% מרווחי כיל נובעים מים המלח וכך יוצא שההיטל הוא שווה ערך לירידת שווי של 20% על כל החברה.
- 8.מירי 31/10/2011 06:45הגב לתגובה זוומה עם העבודה שהם מספקים לאנשים ? למה מה החרדים משלמים אתה יודע כמה כסף שחור יש בבני ברק
- 7.יעל 31/10/2011 06:43הגב לתגובה זואין סיבה לעוד ירידות
- 6.ומיד לכי" ל (ל"ת)צריך לעשות שישינסקי 30/10/2011 19:08הגב לתגובה זו
- 5.הקומוניזם השתגע לגמרי כבר! (ל"ת)ערן 30/10/2011 18:55הגב לתגובה זו
- you are of your mind or dirty capitalist (ל"ת)Benny 31/10/2011 06:59הגב לתגובה זו
- 4.גורמים נזקים ולא משלמים מינימום של תמלוגים (ל"ת)אלי 30/10/2011 18:19הגב לתגובה זו
- 3.לידר שוקי הון 30/10/2011 18:18הגב לתגובה זוכיל ב110 אחכ ירד לכיל ב 70 מאז רק ירדה בלי סוף. עכשיו הם רוצים להוריד את המניה מה שבעצם הם רוצים להגיד שאנחנו כמו קופים רואים בעולם ועושים. אז בשביל מה יש לנו ועדת טראח ועוד דברים אם אנחנו רק מעתיקים מהגויים? להם יש מס אז גם לנו.? לידר שוקי הון שקרנים
- 2.להוריד מתשובה או לימודים חינם כמו נורווגיה (ל"ת)60% שטייניץ גזלן 30/10/2011 18:15הגב לתגובה זו
- 1.הזדמנות ! 30/10/2011 18:13הגב לתגובה זותורידו את כיל טבע ותתחילו לשלם מס רווח הון 25% מדינת ישראל תהרוס פה הכל! בקרוב הדולר ירקיע שחקים כולם יעברו לקנות דולרים! חבל להשקיע בבורסה הכל הולך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
