הבנקים בצרפת מתנדנדים: חשיפת לאומי ופועלים לאג"ח צרפתיות - 1.31 מיליארד ש'

ענקיות הבנקאות בצרפת ספגו השבוע הורדת דירוג. מדד הקאק צלל 10% החודש, הנפילה החדה באירופה קלינגמן: "הבנקים באירופה זה ספגטי, כולם קשורים"
תומר קורנפלד | (6)

מערכת הבנקאות בצרפת סערה בשבוע האחרון ועדיין סוערת. דירוג האשראי של הכלכלה השניה בגודלה באירופה אומנם נותר מושלם (למרות שמועות עקשניות על הפחתה אפשרית) אך הבנקים במדינה מושפעים מהמשבר ביוון וחשופים להפסדים כבדים.

החשש מיציבותה של מערכת הבנקאות בצרפת (ששני הבנקים הגדולים בה ספגו השבוע הורדת דירוג) מעלות את השאלה בדבר מידת החשיפה של הבנקים המקומיים בישראל לצרפת. במטרה לענות על השאלה בדק Bizportal את הסיכונים המקסימליים האפשריים מצד מערכת בנקאות בישראל.

החשיפה של המערכת הבנקאית בישראל לצרפת מחולקת לשניים. החלק הראשון הוא תיק ניירות הערך של הבנקים אשר כולל החזקה באיגרות חוב של מוסדות פיננסיים - לרוב בדירוגים גבוהים.

החלק השני אשר נראה על פניו מהותי יותר מתייחס לחשיפה כוללת לצרפת, מצד לקוחות, אשראי לחברות ועוד. רוב החשיפה הזאת מתייחסת לאשראי שהעמיד הבנק לחברות או מוסדות פיננסיים - סכום משמעותי הרבה יותר מאשר ההחזקה באיגרות חוב - אולם כנגד חלק ניכר מסכומים אלו ישנן ביטחונות וערבויות.

בקרב חמשת הבנקים הגדולים, החשיפה הגבוהה ביותר שייכת לבנק לאומי ולבנק הפועלים שהינם הבנקים הגדולים בארץ. ליתר הבנקים ישנה חשיפה נמוכה יותר ובשיעור זניח ביחס למאזן שלהם ולכן הדו"חות הכספיים שלהם אינם כוללים כלל התייחסות למידת החשיפה לצרפת.

חשיפה למוסדות פיננסים

מבדיקה של דו"חות הבנקים עולה כי החשיפה הכוללת (המדווחת) של הבנקים לאיגרות חוב של מוסדות פיננסיים בצרפת עומדת על 1.4 מיליארד שקל. עיקר החשיפה מרוכזת אצל בנק לאומי שהחזיק בסוף יוני אג"ח ממשלתי בהיקף של 768 מיליון שקל. בנק הפועלים החזיק אג"ח בהיקף של 530 מיליון שקל ואילו הבינלאומי דיווח על החזקה של 96 מיליון שקל בלבד.

כאן ראוי לציין שכבר בשיחת הוועידה של בנק לאומי שנערכה בסוף אוגוסט ציינו בבנק שהם כבר החלו לפעול להפחתת החשיפה לגוש האירו.

למרות שלבנק לאומי ישנה חשיפה גבוהה יותר מאשר בנק הפועלים, ניכר כי רמת הסיכון באיגרות החוב של הבנק הפועלים גבוהה משמעותית מאלו של בנק לאומי. כך למשל, מתוך חשיפה של 768 מיליון שקל של בנק לאומי - 98% מן החשיפה הינן לאיגרות חוב בדירוג של (AA- עד AAA) ורק 15 מיליון שקל מוחזקים באיגרות חוב בדירוג של A+.

בניגוד ללאומי, לבנק הפועלים רק 165 מיליון שקל מסווגים כאיגרות חוב בדירוג גבוה (AA- עד AAA) וסכום של 365 מיליון שקל מושקע באיגרות חוב בדירוגים נמוכים יותר (A- עד A+).

הירידות האחרונות בשוקי המניות גרמו לעלייה ברמת ה-CDS (עסקאות החלף להגנה כנגד חדלות פרעון) המבטחים משקיעים כנגד פשיטת רגל של ממשלת צרפת, זאת למרות שהאג"ח הממשלתיות שלה מדורגות כ-AAA. פועל יוצא מכך הוא ירידת תיק ניירות הערך שמוחזקים על ידי הבנקים. חשוב לציין שגם אם זה יקרה, ככל הנראה הדבר לא יבוא לידי ביטוי בדו"ח רווח והפסד של הבנקים, אלא אך ורק בשינויים בקרנות הון.

"המערכת הבנקאית היא כמו ספגטי שבו כולם קשורים לכולם"

בשיחה עם Bizportal מסביר עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI מדוע הוא אינו מתרגש מהחשיפה של הבנקים בישראל לצרפת. "זאת לא חשיפה שמסכנת את הבנקים", אומר סקופ אשר מעריך שהירידה בתיק ניירות ערך של הבנקים כבר מגולמת במחירי מניות הבנקים.

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר במיטב, מסביר את הבעיה באמידת היקף הפגיעה בבנקים המקומיים: "הבנקים בישראל חשופים לאירופה דרך השקעות באג"ח אך לא רק. בארץ יש תנועות הון חופשיות ולכן הבנקים המקומיים מפקידים את הכסף הזר של הלקוחות, זה הנקוב באירו, בבנקים בגוש האירו. בשלב זה אין ספק שיש פאניקה וקשה עדיין לדעת היכן היא תיעצר."

"סביר שהבנקים המקומיים לא הפקידו את הכסף בבנקים קטנים או יווניים אך עדיין זה לא מעיד על החשיפה שלהם. האירו גרם לכל הבנקים בגוש להיות קשורים אחד לשני ומה שקיבלנו זה כמו ספגטי בו אתה מושך בקצה אחד מבלי לדעת איפה הקצה השני נגמר ומה יעלה איתו".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אבנר 15/09/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    סיפור השווקים גמור הכל מגולם ונעלה הרבה.
  • 5.
    צחי 15/09/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
    ככל שיהיו הודעות רעות יותר,השווקים יזנקו,ויעלו יותר,ראו כרגע צרפת,גרמניה,ובריטניה. שימחה וששון בצרות מרוויחים ובגדול.
  • 4.
    קובי 15/09/2011 13:34
    הגב לתגובה זו
    אזכיר עוד פעם שגלזר אלון ובן דוב המליצו קנייה לפועלים בהיות 1760-1800,ולאומי היה 1700-1730 ,וגם היום הם ממליצים...........תחשבו לבד.
  • 3.
    עמירם 15/09/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    השווקים יעלו גם עם 4 בנקים נוספים יתמוטטו,זה במחיוד שם וכאן למחוק את השורט,ולהביא את הבורוסות למצב " שהכל בסדר" .
  • 2.
    שמעון 15/09/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    חשיפה לא קטנה גם שם, אבל זה כלום, היכן האגחים שלו ישולמו,תיק המניות שירד,אי לקיחת משכנתאות, מרדימים את הציבור, ועושים צחוק מהמניות. בנק דיסקונט הסתבך קשות....אבל לא נפרט.
  • 1.
    שרון אליעזר 15/09/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה מה להוציא לגבי הבנקים שלנו,חשיפות ליוון טרם הובהרו,חשיפות לאיטליה,צרפת רק עכשיו,לפורטוגל? ספרד, חכו למחיקות...........
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.