אירופה קטעה רצף של עליות; מה יהיה ביום המסחר הנוכחי?

אחרי מס' ימי עליות אירופה קטעה עם סגירת מסחר שלילית. מה יביא איתו יום המסר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המניות האירופיות קטעו את רצף עליות השערים אשר נמשך בשלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע הקודם, ונעלו את יום המסחר הרביעי לשבוע זה (יום חמישי ה- 25/8) בירידות שערים.

נראה כי המשקיעים המתינו למוצא פיהם של צרפת, ספרד, איטליה ובלגיה בנוגע לאיסור המכירות בחסר שהוטל על המדינות הללו מוקדם יותר החודש.

כאמור, ב- 12/8/11 הודיעו המדינות הנ"ל כי חל איסור על מכירה בחסר, וזאת על מנת לקטוע את רצף ירידות השערים והספקולציות השליליות בנוגע לעתיד הכלכלה האירופית והאמריקנית.

לאור ספקולציות שונות לגבי הארכה נוספת של איסור המכירות בחסר, מדד ה- DAX הגרמני נחלש במהלך המסחר בשיעור של כ-4% ולאחר מכן, "תיקן" ירידות אלו ונעל את יום המסחר בירידה של 1.7% בלבד.

המדד הבריטי - FTSE 100- נחלש בשיעור של 1.44%, בעוד מניות הפיננסיים הן דווקא אלו שנסחרו במגמה הפוכה ורשמו עליות שערים נאות. מניית Barclays התחזקה ב- 5.6%, מניית Royal Bank Of Scotland רשמה עליה של 5.5% ואילו מניית Lloyds רשמה עלייה מתונה יותר והתחזקה ב- 2.92%.

ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה- 26/8) נרשמה מגמה מעורבת.

המסחר בבריטניה ננעל בשינויים מינוריים ומדד ה- FTSE 100 נחלש ב- 0.02%.

כפי שחזו המשקיעים- איסור המכירה בחסר הורחב לתקופה נוספת, בעוד נאומו של נגיד הבנק הפדראלי האמריקני, בן ברננקי, יצר תחושות מעורבות וזאת לאחר שציין כי באפשרותו לנקוט בצעדים שונים על מנת לעודד את צמיחתה של הכלכלה האמריקנית, אולם הוא נמנע מלציין באילו צעדים מדובר או מתי בכוונתו לנקוט בהם.

סקטור הפיננסיים נחלש לאור הסנטימנט השלילי (איסור המכירה בחסר) ועמימות דבריו של ברננקי. נראה כי המשקיעים המאוכזבים צפו כי ברננקי ינקוט צעדים מיידיים כגון תכנית ההרחבה המוניטארית שיושמה בשנה הקודמת (רכישה של האג"ח האמריקני).

מניית Royal Bank Of Scotland צנחה בשיעור של 5.2%, מניית Lloyds נחלשה ב- 4.11% ואילו מניית Barclays רשמה ירידה של 1.84%. מדד ה- DAX הגרמני נחלש ב- 0.84%. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה של 1.7% ואילו מניית הבנק הגרמני השני בגודלו- Commerzbank התחזקה בשיעור של 3.16%.

השווקים בארה"ב

ביום חמישי (ה- 25/8) אווירה שלילית רווחה בבורסות השונות בעולם, וגררה גם את המדדים האמריקנים המובילים כלפי מטה. מדד ה- DOW JONES נחלש ב- 1.5%, מדד ה- 500 P&S רשם ירידה של 1.56% ואילו מדד הנאסד"ק ירד בשיעור של 1.95%. מניות הפיננסיים, נסחרו בניגוד למגמה זו, ורשמו עליות שערים נאות וזאת בעקבות הידיעה כי המשקיע האגדי, וורן באפט, השקיע כ- 5 מיליארד דולר במניות בכורה של Bank Of America.

מניית Bank Of America נסקה מעלה, וסיימה את יום המסחר לאחר שהתחזקה בשיעור של 9.44% ( רשמה עלייה של 20.4% ב- 2 ימי המסחר האחרונים).

מניית Citigroup התחזקה בשיעור של 4.85% ואילו מניית Morgan Stanley רשמה עליה של 2.7%.

ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה- 26/8) המגמה השלילית התהפכה, והמניות האמריקניות התחזקו עקב נאומו של נגיד הבנק הפדראלי- בן ברננקי.

בנאומו, טען ברננקי כי באמתחתו של הבנק המרכזי עוד מספר לא מבוטל של מהלכים בהם ינקוט במידת הצורך על מנת להמריץ ולעודד את הכלכלה האמריקנית.

ברננקי לא ציין באילו מהלכים מדובר או באם ינקוט בהם ומתי, אולם נראה כי בכך למעשה יצר את האפקט הרצוי, והרגיע את המשקיעים. נראה כי המשקיעים הסתפקו בכך, וסברו כי אי מסירת הפרטים המדוייקים בנוגע להתערבות הבנק הפדראלי בשווקים מעידה למעשה כי מצבה של הכלכלה האמריקנית טוב משצפו, וכי סביר שתתאושש בטווח הארוך גם ללא התערבות הבנק המרכזי.

מדד ה- DOW JONES התחזק ונעל את יום המסחר בעליה של 1.21% (עלייה של 4.3% בשבוע מסחר זה), מדד הנאסד"ק עלה בשיעור של 2.5% ואילו מדד ה- 500 P&S רשם עליה של 1.5% (עלייה של 4.7% בשבוע מסחר זה). מניית JPmorgan התחזקה בשיעור של 1.4%, ואילו מניית Bank Of America המשיכה להתחזק, רשמה עלייה נוספת של 1.44% ובכך השלימה עליה של כ- 11% מאז הודעתו של באפט.

מניית ענקית המחשוב והטכנולוגיה Apple עלתה ב- 2.64% ביום מסחר זה, ובכך השלימה עלייה של 7.7% בשבוע זה, וזאת למרות ההודעה על פרישתו של מנכ"ל החברה סטיב ג'ובס.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי