שוקי העולם מעורערים - מה יביא יום המסחר מעבר לים?

הנתונים החלשים מגרמניה ופגישת הפיסגה של סרקוזי ומרקל הביאו לחוסר יציבות בשווקים. מה יהיה ביום שאחרי בשוקי ההון מעבר לים?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המדדים האירופיים המובילים, סיכמו את יום המסחר השני לשבוע זה במגמה מעורבת. לאחר הנתונים ה"חיוביים" שהגיעו מיפן, פורסמו נתוני צמיחה חלשים של גוש האירו, אשר שוב גרמו למשקיעים לפקפק ביכולתו של הגוש להתמודד עם משברי החוב של היבשת.

הנתונים החדשים ערערו את השווקים והעמיקו את החששות ואי היציבות השוררת בבורסות השונות. לפי הנתונים, התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לרבעון השני, של 17 ממדינות גוש האירו רשם את העלייה האיטית ביותר מאז שלהי 2009 (לאחר ההתאוששות ממאורעות 2008) ועלה ב-0.2% בלבד, לעומת תחזיות האנליסטים שצפו עלייה גדולה יותר של 0.3%.

בנוסף, גם בגרמניה פורסמו נתוני צמיחה חלשים. הנתונים הראו כי התמ"ג צמח ב-0.1% בלבד, כאשר זאת האחרונה, הינה סמל ליציבות הכלכלה האירופית בעיניי משקיעים רבים. נתון זה אישר והעמיק את תחושות המשקיעים כי הכלכלה האירופית עדיין מדשדשת ודורכת במקום.

במקביל לכל אלו, התקיימה אתמול פגישת הפסגה בין הנשיא הצרפתי סרקוזי לקנצלרית גרמניה, מרקל. הם ניסו לגבש תכנית חדשה לפיתרון משבר החוב האירופי המאיים על היבשת כולה.

בפגישה זו, סיכמו נציגי 2 הכלכלות הגדולות באירופה כי אין בכוונתם להרחיב את הסיוע הכספי שכבר ניתן על ידם למדינות הנזקקות (ע"ס 440 מיליארד אירו). בנוסף, הודיעו כי אין בכוונתם להנפיק אג"ח אירופי לכלל מדינות הגוש כפי שהציעו נציגי חלק מהמדינות כפיתרון למשבר החוב.

הוחלט כי מדינות הגוש השונות, יהדקו את שיתוף הפעולה ביניהן ויגבשו תכנית מיסוי חדשה בגין ביצוע עסקאות בשוק ההון, בתקווה שמיסוי זה ירגיע מעט את תנודתיותן של הבורסות השונות, ובמקביל יגדיל את קופת האוצר של המדינות האירופיות.

המדד הבריטי FTSE 100 רשם ירידה של 1.6% בעיצומו של יום המסחר (לאחר פרסום הנתונים). בסופו של דבר נעל את יום המסחר בעליה של 0.13%. מניית יצרנית מתכת הכסף הגדולה בעולם, Fresnillo, המשיכה להתחזק ורשמה עליה של 3.6% נוספים. זאת על רקע העלייה המתמשכת במחירי המתכות (כסף וזהב). החוזים העתידיים על המתכות המשיכו לטפס בעקבות המשך "בריחת" המשקיעים לנכסים הנחשבים כבטוחים.

מניות הפיננסיים הבריטיות נסחרו במגמה מעורבת. מניית Barclays ירדה ב- 1.75%, מניית Lloyds עלתה בשיעור של 0.1% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-0.46%. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-0.45%, ומניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה חדה של 4%.

השווקים בארה"ב

המניות האמריקניות נסחרו במגמה שלילית. נתוני הצמיחה החלשים שפורסמו באירופה, תוצאות פגישת הפסגה האירופית (בה לא גובש פיתרון מעשי לבעיית החוב הגואה) בשילוב עם פרסום נתוני תחילת הבניה החלשים בארה"ב "משכו" את המדדים המובילים כלפי מטה.

מניית Bank Of America ומניית Citigroup נחלשו ב-4.63% ו- 4.25% בהתאמה, לאור פרסומים כי קרן הגידור שבבעלות המיליארדר ג'ון פולסון הקטינה את הפוזיציה שלה ב-2 גופים אלו. קרן הגידור מכרה כ-7.8 מיליון מניות של Citigroup וכ-63.2 מיליון מניות של Bank Of America במהלך הרבעון השני של השנה.

מניות הפיננסים הציגו את הביצועים הגרועים ביותר מבין כלל הסקטורים לרבעון השני של השנה. ה-KBW Bank index (המורכב מ- 24 גופים פיננסיים) צנח ב-19% החל מה-30/6/11 ועד עצם היום הזה. מניית JPMorgan נחלשה ב-2.3%, ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 4.74%.

לעומת כל אלו, מניית קמעונאית הענק Wal-Mart התחזקה ב-3.9% לאחר תוצאות פיננסיות טובות והעלאת תחזיות הרווח שלה לשנה קלנדארית זו. בדומה לה, גם הקמעונאית Home Depot העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה, ובעקבות כך מנייתה רשמה עלייה של 5.3%. מדד ה-P&S 500 נחלש ב-0.98%, מדד ה-DOW JONES נחלש ב-0.67%, ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.24%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי