שוקי העולם מעורערים - מה יביא יום המסחר מעבר לים?

הנתונים החלשים מגרמניה ופגישת הפיסגה של סרקוזי ומרקל הביאו לחוסר יציבות בשווקים. מה יהיה ביום שאחרי בשוקי ההון מעבר לים?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המדדים האירופיים המובילים, סיכמו את יום המסחר השני לשבוע זה במגמה מעורבת. לאחר הנתונים ה"חיוביים" שהגיעו מיפן, פורסמו נתוני צמיחה חלשים של גוש האירו, אשר שוב גרמו למשקיעים לפקפק ביכולתו של הגוש להתמודד עם משברי החוב של היבשת.

הנתונים החדשים ערערו את השווקים והעמיקו את החששות ואי היציבות השוררת בבורסות השונות. לפי הנתונים, התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לרבעון השני, של 17 ממדינות גוש האירו רשם את העלייה האיטית ביותר מאז שלהי 2009 (לאחר ההתאוששות ממאורעות 2008) ועלה ב-0.2% בלבד, לעומת תחזיות האנליסטים שצפו עלייה גדולה יותר של 0.3%.

בנוסף, גם בגרמניה פורסמו נתוני צמיחה חלשים. הנתונים הראו כי התמ"ג צמח ב-0.1% בלבד, כאשר זאת האחרונה, הינה סמל ליציבות הכלכלה האירופית בעיניי משקיעים רבים. נתון זה אישר והעמיק את תחושות המשקיעים כי הכלכלה האירופית עדיין מדשדשת ודורכת במקום.

במקביל לכל אלו, התקיימה אתמול פגישת הפסגה בין הנשיא הצרפתי סרקוזי לקנצלרית גרמניה, מרקל. הם ניסו לגבש תכנית חדשה לפיתרון משבר החוב האירופי המאיים על היבשת כולה.

בפגישה זו, סיכמו נציגי 2 הכלכלות הגדולות באירופה כי אין בכוונתם להרחיב את הסיוע הכספי שכבר ניתן על ידם למדינות הנזקקות (ע"ס 440 מיליארד אירו). בנוסף, הודיעו כי אין בכוונתם להנפיק אג"ח אירופי לכלל מדינות הגוש כפי שהציעו נציגי חלק מהמדינות כפיתרון למשבר החוב.

הוחלט כי מדינות הגוש השונות, יהדקו את שיתוף הפעולה ביניהן ויגבשו תכנית מיסוי חדשה בגין ביצוע עסקאות בשוק ההון, בתקווה שמיסוי זה ירגיע מעט את תנודתיותן של הבורסות השונות, ובמקביל יגדיל את קופת האוצר של המדינות האירופיות.

המדד הבריטי FTSE 100 רשם ירידה של 1.6% בעיצומו של יום המסחר (לאחר פרסום הנתונים). בסופו של דבר נעל את יום המסחר בעליה של 0.13%. מניית יצרנית מתכת הכסף הגדולה בעולם, Fresnillo, המשיכה להתחזק ורשמה עליה של 3.6% נוספים. זאת על רקע העלייה המתמשכת במחירי המתכות (כסף וזהב). החוזים העתידיים על המתכות המשיכו לטפס בעקבות המשך "בריחת" המשקיעים לנכסים הנחשבים כבטוחים.

מניות הפיננסיים הבריטיות נסחרו במגמה מעורבת. מניית Barclays ירדה ב- 1.75%, מניית Lloyds עלתה בשיעור של 0.1% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-0.46%. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-0.45%, ומניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה חדה של 4%.

השווקים בארה"ב

המניות האמריקניות נסחרו במגמה שלילית. נתוני הצמיחה החלשים שפורסמו באירופה, תוצאות פגישת הפסגה האירופית (בה לא גובש פיתרון מעשי לבעיית החוב הגואה) בשילוב עם פרסום נתוני תחילת הבניה החלשים בארה"ב "משכו" את המדדים המובילים כלפי מטה.

מניית Bank Of America ומניית Citigroup נחלשו ב-4.63% ו- 4.25% בהתאמה, לאור פרסומים כי קרן הגידור שבבעלות המיליארדר ג'ון פולסון הקטינה את הפוזיציה שלה ב-2 גופים אלו. קרן הגידור מכרה כ-7.8 מיליון מניות של Citigroup וכ-63.2 מיליון מניות של Bank Of America במהלך הרבעון השני של השנה.

מניות הפיננסים הציגו את הביצועים הגרועים ביותר מבין כלל הסקטורים לרבעון השני של השנה. ה-KBW Bank index (המורכב מ- 24 גופים פיננסיים) צנח ב-19% החל מה-30/6/11 ועד עצם היום הזה. מניית JPMorgan נחלשה ב-2.3%, ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 4.74%.

לעומת כל אלו, מניית קמעונאית הענק Wal-Mart התחזקה ב-3.9% לאחר תוצאות פיננסיות טובות והעלאת תחזיות הרווח שלה לשנה קלנדארית זו. בדומה לה, גם הקמעונאית Home Depot העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה, ובעקבות כך מנייתה רשמה עלייה של 5.3%. מדד ה-P&S 500 נחלש ב-0.98%, מדד ה-DOW JONES נחלש ב-0.67%, ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.24%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.