בירוקרטיה שתעלה בחיי אדם: "מחכים לנו עוד 300 אולמות ורסאי, פצצות האגו מסכנות את כולנו"

במלאת עשור לאסון ורסאי, ועדת ביקורת המדינה התכנסה היום לבחון כיצד פעלו רשויות הממשלה למנוע אסונות דומים, התמונה עגומה ומפחידה
לירן סהר |

במלאת עשור לאסון ורסאי, קיימה היום הוועדה לביקורת המדינה דיון שנועד לבדוק עד כמה פעלו הרשויות ומשרדי הממשלה למנוע אסונות דומים. התמונה שהתגלתה מדאיגה.

נציג מבקר המדינה שמואל גולן חשף כי למרות שהאסון התרחש בשנת 2001, הרי שעיכובים בירוקרטיים שונים עיכבו את הוצאת הנחיות הבניה עד שנת 2006, וגם כיום טרם הסתיימו הליכי המעקב אחרי מבני הפל-קל. לדבריו, אין שום גורם בארץ היודע להעריך כמה מבנים עדיין בסכנה. הוא הזהיר כי "עומדים לפתחנו עוד 300 אולמות ורסאי".

יו"ר הועדה, ח"כ יואל חסון הזדעזע מתיאור המצב וציין כי "אנשי השטח, הפקידים הבכירים, לא עשו את מלאכתם או עשו אותה ברשלנות ובחוסר-החלטיות -ואינני מבין כיצד הם ישנים בלילה. "מדובר באירוע מכונן בתחום ההנדסה שחשף תיבת פנדורה, קשה ומורכבת. החלטות הממשלה הן מחייבות, אלא שבביצוע הן נכשלות ורוב החלטות הממשלה לא מתקיימות בגלל מחלוקת בין משרדים ופצצות אגו כאלו מסכנות כל אחד מאיתנו". חסון הקציב למשרד הפנים חודשיים וחצי להציג מסמך מפורט על התפתחות הרישוי, האכיפה, הרישום המעקב והביצוע של תקנות הבניה החדשות.

שמואל גולן, המשנה למנכ"ל המבקר הוסיף כי "ארבע שנים חלפו בלי שהורידו הנחיות לרשויות המקומיות לפנות או לחזק, ועד היום לא ברור לנו אם סוכמה סוגיית הפל-קל, והאם חיזקו את המבנים המסוכנים או פינו אותם. את התנהלות הרשויות ומשרדי הממשלה מאפיינים חוסר החלטיות, גרירת רגליים, חוסר-הכרעות בין משרדים, וויכוחים על אחריות וסמכות בין משרדי השיכון והפנים. עד היום אין סמכות מקצועית שמאשרת הנדסית בניה ובאף ועדת תכנון בארץ אין קונסטרוקטור שיאשר שהבניה בטיחותית". נציג המבקר יוסי הירש הזהיר כי "עומדים לפתחנו עוד 300 אולמות ורסאי עומדים לפתחנו, ויש משימות שאפשר היה לעשות כבר אתמול וטרם נעשו".

מנכ"ל משרד הפנים בפועל הד"ר שוקי אמרני הבהיר כי משרד הפנים הוא רק מפקח ואיננו יכול לבדוק על כל בניין בארץ. לדבריו המשרד ממתין עדיין להשלמת קוד הבניה ממשרד השיכון ויש סמכויות ורישיונות שעדיין ממתינים לחקיקה. ליאורה זיידמן מנהלת מינהל התכנון וההנדסה במשרד השיכון ציינה כי חלק מקוד הבניה כבר פורסם, ומדובר בהליך ארוך ומורכב כדי ששוק הבנייה יוכל להתמודד איתו. "

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.