בנק ישראל מתריע: אם עליית מחירי הדירות המהירה תימשך תתפתח בועה בשוק
בנק ישראל פרסם היום את דו"ח פעילותו לשנת 2010 הממחיש את חששותיו מהתפתחותה של בועת נדל"ן. לאור ההתייקרות במחירי הדירות ועליית האינפלציה, ביום ב' העלה הבנק את הריבית ב-0.5% לרמה של 3%.
בדו"ח נאמר כי התמדתם של שיעורי הריבית בחו"ל ברמות נמוכות לאורך זמן משליכה גם על רמות הריבית במשק ומעודדת את עליית מחיריהם של נכסים כדירות, מניות ואג"ח חברות. המשך עליית מחירי הנכסים לאחר העליות של השנתיים האחרונות מעלה חשש להתפתחות בועות.
עוד נאמר כי למרות עליית מחירי הדירות בשיעור של 16% ב-2010 ובלמעלה מ-50% בשלוש השנים האחרונות נראה כי רמת המחירים בסוף 2010 אינה חורגת במידה משמעותית מזו המוסברת על ידי גורמי היסוד במשק. עם זאת, לנוכח עליית מחירי הדיור ביחס לשכר הדירה וביחס לשכר העבודה לרמות גבוהות מאשר בעבר, ולנוכח הקצב המואץ של עליית המחירים, התעורר חשש שאם עליית המחירים המהירה תימשך יתפתח בשוק מצב בועתי.
"עליית המחירים המהירה והמתמשכת בשוק הדיור לצד המשך הגידול המואץ בנטילת משכנתאות חדשות מחייבת מעקב צמוד אחר ההתפתחויות ונקיטת צעדים לעצירת מגמות אלה בעוד מועד, לפני שיהוו סיכון ממשי למערכת הפיננסית. לפיכך נקט בנק ישראל מספר צעדים במטרה לצנן במקצת את הביקוש לדיור באמצעות ייקור מסוים של משכנתאות בריבית משתנה במינוף גבוה ובסכומים גבוהים והוא ממשיך במעקב צמוד אחר ההתפתחויות בשוק זה".
הבנק נמנע עד כה מנקיטת צעדים חריפים יותר מהסיבה כי שיעורי המימון הנמוכים יחסית בשוק המשכנתאות בישראל, מבנה הביטחונות והעובדה שבישראל כמעט אין איגוח של משכנתאות מבטאים עדיין שוק משכנתאות שמרני ביחס למדינות אחרות. היקף המשכנתאות שניטלו ב-2010 עלה ב-36% לעומת 2009, לאחר גידול של 15% ב-2009. יחס החוב הכולל של משקי הבית להכנסה הפנויה עלה אף הוא, והגיע ל-62%, לעומת 58.5% אחוזים בסוף 2007, נמוך עדיין משמעותית יחסית למדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית עם כ- 102% ובריטניה עם 117%.
- 3.z 30/03/2011 14:28הגב לתגובה זואג" ח מיועדות לקרנות הפנסיה ו גם לקרנות ההשתלמות ולקופות הגמל תקטין את הביקושים לאג" ח זבל ולמניות ביתר מהירות מאשר הריבית.
- 2.z 30/03/2011 14:06הגב לתגובה זוזה שתהיה בועה בנדל" ן זה רק טוב. שהעשירים ימכרו לעשירים וישקיעו בדירות יוקרה כאוות נפשם. העניין הוא ששכר הדירה צריך לרדת למשפחות צעירות ואת זה אפשר להשיג באופן אחר.הקרקעות של המדינה. מע" צ יודע לבצע כבישים הוא יכול גם לבצע בניינים. סך הכל באופן כזה של בניה ממשלתית היא תהיה זולה מאד ליזם דהיינו ממשלת ישראל והוא יוכל לממן את הפרוייקט בשני אופנים. הנפקת אג" ח לטווח ארוך מיועדות לקרנות הפנסיה בלבד.אם לא יהיה ביקוש לאגח זה מה שאני לא מאמינה. יחטפו אם הם חוטפים היום אגח של הוט ואם לא יכריחו אותם כי זה כסף של חסכון פנסיוני. שכר הדירה המופחת שישלמו הצעירים ישמש לתשלומי ריבית וההוצאות בעתיד על פדיון האג" ח ימומנו מכספי ההכנסות מגז.
- 1.משוגע 30/03/2011 13:25הגב לתגובה זווגם אנחנו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
