100 אלף שקל שהופקדו לפנסיה בינואר שנת 1999: לכמה כסף הם הפכו היום?
עם השנים עבר החסכון הפנסיוני מהפכה. אם בתחילה היה ניתן לפדות חלק מהחסכון "בתחנות בחיים"באו בשנים האחרונות תקנות מס ההכנסה והגבילו אפשרויות אלו עד מאד. בשנת 2008 בוטלו כמעט לחלוטין אפשרויות המשיכה טרם הגיע לגיל פרישה והפכו את המכשירים הפנסיונים למכשירי חסכון לטווח ארוך בלבד.
המשמעות המעשית היא כי החשיבות של השגת תשואות לאורך זמן במכשירים הפנסיונים הפכה לקריטית והתשואות לטווח קצר איבדו למעשה חלק גדול מהרלונטיות שלהן.
מכיון שהיקף הנתונים לגבי הפקדות חדשות הוא עדין קטן בדקנו מה היה קורה ל-100,000 ש"ח שהופקדו במכשיר פנסיוני ב-1.1.1999. בדקנו את שלושת סוגי המכשירים הפנסיונים: קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח. בקופות הגמל בדקנו גם את המסלולים יודגש כי ניסינו לבדוק אך ורק את העדיפות למסלול השקעתי או למכשיר השקעתי מבחינת יכולת השגת התשואות בשום שלב לא בדקנו את דמי הניהול , בדיקת דמי הניהול וההבדלים הקימים בדמי הניהול בין המכשירים יכולה לשנות את התמונה.
כמובן שגם בתוך קבוצת היחוס (לדוגמא בין קרנות הפנסיה או בין הקופות הכלליות) קימים הבדלים גדולים בין הגופים המנהלים שיכולים להגיע לאורך זמן לעשרות אחוזים. הבדיקה נערכה על פי הממוצע כפי שמופיע באתרי האוצר: גמל נט, פנסיה נט, ביטוח נט.
אז כמה היינו מקבלים עבור ה-100 אלף שקלים
אם הפקדתי 100,000 שקל במסלול המנייתי בקופת הגמל ב-1.1.1999 קיבלתי בממוצע 287,840 ש"ח בסוף חודש ספטמבר 2010. אותם 100,000 הפכו ל-257,880 ש"ח במסלול האגחי, ל-251,960 במסלול הכללי, ל-247,390 במסלול המדדי ול-210,000 ש"ח בלבד במסלול השיקלי. כלומר הבדל של 77,000 ש"ח בין המסלול הטוב ביותר בקופת הגמל לבין המסלול הגרוע ביותר או 77% מההשקעה הראשונית.
אם הושקעו אותם 100,000 ש"ח בקרנות פנסיה הם הפכו ל-243,000 ש"ח ואותם 100,000 ש"ח בפוליסת ביטוח הפכו ל- 262,250 ש"ח.
מה אפשר ללמוד מכך?
1. בתקופה שנבדקה למרות הירידות בממדי המניות שהגיעו ל-40% ויותר במהלך שנת 2008, המסלול המנייתי עדיין השיג את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
2. המצאות האג"ח המובטח בקרנות הפנסיה אכן מגן על העמיתים בעת "צרה" אך לאורך זמן אג"ח זה גורם לקרנות הפנסיה להיות האחרונות מבין 3 המסלולים הכללים (פנסיה, גמל וביטוח).
3. קופות הביטוח במסלול הכללי משיגות תשואות יפות, פחות רק מתשואת האפיק המנייתי, יחד עם זאת חשוב לזכור כי מבין כל המכשירים קופות הביטוח הן היחידות שנהנות מדמי ניהול על תשואה עודפת מעל המדד כך שבפועל דמי ניהול אלו פוגעים בתשואה המגיעה לעמית יותר מאשר במכשירים האחרים.
4. שונות גדולה בין החברות. בבדיקה בתוך המסלולים אנו מוצאים שונות גדולה מאד. כך לדוגמא בפוליסות ביטוח נמצא חברת ביטוח שבה ה-100,000 ש"ח הפכו ל-227,000 וחברה שבה אותם 100,000 ש"ח הפכו ל-277,000 ש"ח. במסלול המנייתי נמצא חברה בה אותם 100,000 ש"ח הפכו ל-319,000 ש"ח ואחת אחרת בה אותם 100,000 הפכו ל-273,000 בלבד.
שונות זו בולטת גם במסלולים ובמכשירים האחרים.
5. התשואות הם תשואות ברוטו. משמעות דמי הניהול קריטית לענין הסכום האמיתי שנצבר בקרן ולכמה באמת יהפכו אותם 100,000 ש"ח. הוספת אלמנט הדמי ניהול משפיעה באופן דרמטי על הדרוג של המכשירים.
לסיום נאמר כי לאחר שקראתם את המשמעותיות, תוכלו להיעזר במדור הפנסיה של Bizportal, בו ניתן להשוות בין המסלולים השונים ובין מוצר מסוים למדדי השוק הרלבנטיים.
הכותב הוא מומחה הגמל של אתר Bizportal
* הערה:
הנתונים הם נתוני גמל נט/ ביטוח נט/ פנסיהנט.
חישוב התשואה נעשה על ידי העלאת הסכום הראשוני באחוז התשואה המצטבר ולא בחישוב תקופתי הכולל ריבית דריבית.הנתונים הם לצורך המחשה בלבד ולצורך קבלת נקודת התיחסות לתשואות לאורך זמן של סוגי המכשירים השונים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
