ההיי-טק יפריח את השממה? "עשרות חברות עתירות ידע יקימו מפעלים בב"ש"

חברות עתירות ידע בדרך להקמת מתחמי היי-טק בפריפרייה. Bizportal שוחח עם גורמים בתחום כדי להבין את גודל המהפכה
לירן סהר |

התרחבות המשק הישראלי בשנה האחרונה מתחילה לתת את אותותיה בשוק המשרדים המתחיל לרשום התעוררות לאחר תקופה ארוכה בה לא נבנו מבני משרדים וירידה בהיצע. אזור רחוב המסגר ודרך מנחם בגין בתל אביב עתידים להפוך לסיטי החדש של תל אביב. אולם, בעקבות מצוקת הקרקעות בגוש דן ומחירן הגבוה, בעשור הקרוב צפויים יותר ויותר מתחמי היי-טק לקום בפריפרייה.

יורם בלומנטל, סמנכ"ל חברת אינטר ישראל העוסקת בייעוץ בתחום הנדל"ן המסחרי ובשיווק, אומר בשיחה עם Bizportal, כי המקומות הבאים יהיו פריפריאליים, ואזור באר שבע יבלוט. "בעולם הגדול רואים את ישראל כמעצמה בתחום הטכנולוגי, וחברות כמו אינטל לדוגמה הקימו את מרכז הפיתוח בקרית גת, מבחינתם מרחק של שעה מתל אביב אינו משמעותי, אנחנו נראה בבאר שבע עשרות חברות גלובאליות עתירות ידע שיפעלו כמותה".

"אנחנו לא יודעים לפרגן לעצמנו", מציין בלומנטל. "הממשלה מאוד פעילה היום במתן מענקים לחברות המוכנות לעבור לפריפריה והמדען הראשי הוא מודל מעודד ומוצלח. היום ישראל לא פחות מעניינת מהודו וסין מבחינת האקלים העסקי".

בלומנטל מציין כי היופי של סביבת באר שבע שהיא עדיין בתולית ולא צריך להרוס בה ולבנות מחדש. "מה שחשוב היום הוא רמת הפיתוח הסביבתית המיידית ופחות המרחק, איכות החיים היא שם המשחק. לפני 10 שנים היו מסתכלים עלייך כמשוגע אם היית מעביר את משרדייך לאיירפורט סיטי, בעשור הבא אם תאמר למישהו שאתה נוסע לבאר שבע לעבוד יחשבו שמדובר במרכז הארץ, בשלב היותר מאוחר יעברו עם לדימונה וירוחם, במדינה לא יהיו פריפריות ולהעברת בסיסי צה"ל לנגב תהיה תרומה משמעותית לכך".

הקרבה לאוניברסיטה הינה פרמטר חשוב

אוניברסיטת בן גוריון הצפוייה בבאר שבע הידועה כיצרנית המוחות ברמה גבוה גם צפויה להטיב עם האזור. "האוניברסיטה מתמקדת בלימודים מדויקים וכ-35% מהתארים בה הם מתקדמים, אולם, הבעיה היא שהסטודנטים מוצאים כיום עבודה במקרה הטוב בהרצליה פיתוח, ובמקרה הפחות טוב מעבר לים. אין שום סיבה שבאר שבע לא תהווה אלטרנטיבה טובה, כביש 6 מקרב מאוד את באר שבע למרכז ובקרוב עם הכפלת מסילת הרכבת ניתן יהיה להגיע לתל אביב תוך 50 דקות, פחות מנסיעה בין ערי המרכז בשעות הבוקר הפקוקות".

בדיקה שערכה חברת ייעוץ הנדל"ן מ.א.ן נכסים מחזקת את הקשר בין מוסד לימודים ברמה גבוהה לבין הצלחתו של מתחם תעסוקה. הבדיקה נערכה בקרב כמה עשרות ממנהלי הנכסים בחברות ההי טק הגדולות, המעסיקות למעלה מ 500 עובדים, כ 65% ממנהלי הנכסים דרגו את הקרבה למוסד אקדמי כפרמטר המוביל. ג'קי מוקמל, יו"ר ומנכ"ל משותף ב מ.א.ן נכסים, מעריך כי מנהלי הנכסים בחרו בקרבה לאוניברסיטה כפרמטר מוביל, כיוון שזו מסייעת בידיהם בתהליך גיוס העובדים האיכותיים ביותר, ומאפשרת להם לגייס עובדים מצטיינים עוד בתקופת הלימודים. לדבריו "הדבר בולט במיוחד בחברות שעיקר התמחותן היא בתחום המו"פ, דוגמת אינטל ומיקרוסופט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.