ההיי-טק יפריח את השממה? "עשרות חברות עתירות ידע יקימו מפעלים בב"ש"
התרחבות המשק הישראלי בשנה האחרונה מתחילה לתת את אותותיה בשוק המשרדים המתחיל לרשום התעוררות לאחר תקופה ארוכה בה לא נבנו מבני משרדים וירידה בהיצע. אזור רחוב המסגר ודרך מנחם בגין בתל אביב עתידים להפוך לסיטי החדש של תל אביב. אולם, בעקבות מצוקת הקרקעות בגוש דן ומחירן הגבוה, בעשור הקרוב צפויים יותר ויותר מתחמי היי-טק לקום בפריפרייה.
יורם בלומנטל, סמנכ"ל חברת אינטר ישראל העוסקת בייעוץ בתחום הנדל"ן המסחרי ובשיווק, אומר בשיחה עם Bizportal, כי המקומות הבאים יהיו פריפריאליים, ואזור באר שבע יבלוט. "בעולם הגדול רואים את ישראל כמעצמה בתחום הטכנולוגי, וחברות כמו אינטל לדוגמה הקימו את מרכז הפיתוח בקרית גת, מבחינתם מרחק של שעה מתל אביב אינו משמעותי, אנחנו נראה בבאר שבע עשרות חברות גלובאליות עתירות ידע שיפעלו כמותה".
"אנחנו לא יודעים לפרגן לעצמנו", מציין בלומנטל. "הממשלה מאוד פעילה היום במתן מענקים לחברות המוכנות לעבור לפריפריה והמדען הראשי הוא מודל מעודד ומוצלח. היום ישראל לא פחות מעניינת מהודו וסין מבחינת האקלים העסקי".
בלומנטל מציין כי היופי של סביבת באר שבע שהיא עדיין בתולית ולא צריך להרוס בה ולבנות מחדש. "מה שחשוב היום הוא רמת הפיתוח הסביבתית המיידית ופחות המרחק, איכות החיים היא שם המשחק. לפני 10 שנים היו מסתכלים עלייך כמשוגע אם היית מעביר את משרדייך לאיירפורט סיטי, בעשור הבא אם תאמר למישהו שאתה נוסע לבאר שבע לעבוד יחשבו שמדובר במרכז הארץ, בשלב היותר מאוחר יעברו עם לדימונה וירוחם, במדינה לא יהיו פריפריות ולהעברת בסיסי צה"ל לנגב תהיה תרומה משמעותית לכך".
הקרבה לאוניברסיטה הינה פרמטר חשוב
אוניברסיטת בן גוריון הצפוייה בבאר שבע הידועה כיצרנית המוחות ברמה גבוה גם צפויה להטיב עם האזור. "האוניברסיטה מתמקדת בלימודים מדויקים וכ-35% מהתארים בה הם מתקדמים, אולם, הבעיה היא שהסטודנטים מוצאים כיום עבודה במקרה הטוב בהרצליה פיתוח, ובמקרה הפחות טוב מעבר לים. אין שום סיבה שבאר שבע לא תהווה אלטרנטיבה טובה, כביש 6 מקרב מאוד את באר שבע למרכז ובקרוב עם הכפלת מסילת הרכבת ניתן יהיה להגיע לתל אביב תוך 50 דקות, פחות מנסיעה בין ערי המרכז בשעות הבוקר הפקוקות".
בדיקה שערכה חברת ייעוץ הנדל"ן מ.א.ן נכסים מחזקת את הקשר בין מוסד לימודים ברמה גבוהה לבין הצלחתו של מתחם תעסוקה. הבדיקה נערכה בקרב כמה עשרות ממנהלי הנכסים בחברות ההי טק הגדולות, המעסיקות למעלה מ 500 עובדים, כ 65% ממנהלי הנכסים דרגו את הקרבה למוסד אקדמי כפרמטר המוביל. ג'קי מוקמל, יו"ר ומנכ"ל משותף ב מ.א.ן נכסים, מעריך כי מנהלי הנכסים בחרו בקרבה לאוניברסיטה כפרמטר מוביל, כיוון שזו מסייעת בידיהם בתהליך גיוס העובדים האיכותיים ביותר, ומאפשרת להם לגייס עובדים מצטיינים עוד בתקופת הלימודים. לדבריו "הדבר בולט במיוחד בחברות שעיקר התמחותן היא בתחום המו"פ, דוגמת אינטל ומיקרוסופט.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
