מע"מ בהשכרת דירת נופש לתייר
דירת נופש מושכרת לתיירים מחו"ל.
השאלות:
1. האם ההכנסה פטורה ממע"מ?
2. האם ניתן לנכות תשומות, כגון חשמל ואחזקה, מהכנסה זו?
רו"ח אבי ביבי משיב:
בסעיף 30(א)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבע כי "לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור", היא עסקה שהמס עליה יהיה בשיעור אפס.
מתוך נתוני השאלה לא ברור האם דירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון", אשר הוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כך - "לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים."
בהוראת פרשנות 2/97 אשר פורסמה על ידי המחלקה המקצועית של מע"מ בעניין חדרי אירוח ("צימרים"), נקבע כי צימר הכולל יחידת נופש אחת ייחשב ל"בית מלון" רק אם גודל היחידה מאפשר - על פי הקריטריונים של משרד התיירות [שטח רצפה מינימלי של 14 מ"ר (ללא שירותים ומטבחון) לשתי מיטות, ולכל מיטה נוספת ביחידה 4 מ"ר (דהיינו שטח רצפה של מינימום 26 מ"ר ללא שירותים ומטבחון)] - לינה של חמישה אנשים לפחות ביחידה.
בהתאם להוראה, עסקאותיו של בעל הצימר יהיו חייבות במע"מ, וככל שמארח תיירים יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס תוך עמידה בהוראות תקנות 12 ו-12ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.
בפסק הדין את ישר בע"מ (ע"ש 3071/04) נדונה סוגיית קיזוז מס התשומות בגין רכישת דירה המשמשת למטרות נופש כחלק מפרויקט "האי" במרינה הרצליה. נפסק כי החברה עמדה בנטל ההוכחה כי הדירה נרכשה במטרה לעשות בה שימוש מלונאי.
משכך הוא, הותר ניכוי מס התשומות בגין רכישתה וריהוטה. מכל המקובץ לעיל עולה כי ככל שדירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון" והשימוש שנעשה בה הוא בהתאם, רשאי העוסק לנכות את מס התשומות הכלול ברכישתה של הדירה ובשימושה השוטף.
המשיב הוא רו"ח אבי ביבי ממשרד קוסט, פורר, גבאי, קסירר ושות', רואי חשבון
* התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
