מע"מ בהשכרת דירת נופש לתייר
דירת נופש מושכרת לתיירים מחו"ל.
השאלות:
1. האם ההכנסה פטורה ממע"מ?
2. האם ניתן לנכות תשומות, כגון חשמל ואחזקה, מהכנסה זו?
רו"ח אבי ביבי משיב:
בסעיף 30(א)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבע כי "לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור", היא עסקה שהמס עליה יהיה בשיעור אפס.
מתוך נתוני השאלה לא ברור האם דירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון", אשר הוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כך - "לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים."
בהוראת פרשנות 2/97 אשר פורסמה על ידי המחלקה המקצועית של מע"מ בעניין חדרי אירוח ("צימרים"), נקבע כי צימר הכולל יחידת נופש אחת ייחשב ל"בית מלון" רק אם גודל היחידה מאפשר - על פי הקריטריונים של משרד התיירות [שטח רצפה מינימלי של 14 מ"ר (ללא שירותים ומטבחון) לשתי מיטות, ולכל מיטה נוספת ביחידה 4 מ"ר (דהיינו שטח רצפה של מינימום 26 מ"ר ללא שירותים ומטבחון)] - לינה של חמישה אנשים לפחות ביחידה.
בהתאם להוראה, עסקאותיו של בעל הצימר יהיו חייבות במע"מ, וככל שמארח תיירים יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס תוך עמידה בהוראות תקנות 12 ו-12ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.
בפסק הדין את ישר בע"מ (ע"ש 3071/04) נדונה סוגיית קיזוז מס התשומות בגין רכישת דירה המשמשת למטרות נופש כחלק מפרויקט "האי" במרינה הרצליה. נפסק כי החברה עמדה בנטל ההוכחה כי הדירה נרכשה במטרה לעשות בה שימוש מלונאי.
משכך הוא, הותר ניכוי מס התשומות בגין רכישתה וריהוטה. מכל המקובץ לעיל עולה כי ככל שדירת הנופש עונה להגדרת "בית מלון" והשימוש שנעשה בה הוא בהתאם, רשאי העוסק לנכות את מס התשומות הכלול ברכישתה של הדירה ובשימושה השוטף.
המשיב הוא רו"ח אבי ביבי ממשרד קוסט, פורר, גבאי, קסירר ושות', רואי חשבון
* התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.
"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."
במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."
מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח
השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."
