בשוק האג"ח: האם הגיע הזמן לעשות שינוי - לקצר מח"מ?
ההשקעה באג"ח ממשלתי לטווח ארוך היוותה את אפיק ההשקעה הטוב ביותר מתחילת השנה, עם עליה של כ-10% באפיק האג"ח הממשלתי הצמוד למדד 5-10 שנים ועליה של מעל 9.3% באפיק הממשלתי השקלי בטווחים דומים. ההשקעה באג"ח ל-20 שנה הניבה תשואה אף גבוהה יותר.
מדיניות מרסנת מעלה שערי האג"ח
העליות החדות בשערי האג"ח ארעו, באופן הנוגד את חוקי הכלכלה, דווקא בעת שנגיד בנק ישראל מוביל מדיניות מוניטרית מרסנת ומעלה ריבית בצורה הדרגתית.
ההסברים לעובדה שאנשים מוכנים לרכוש אג"ח לטווח ארוך גם כאשר המשק נמצא בתוך תהליך של העלאת ריבית הינם: ראשית העובדה שהעלאות הריבית החלו כאשר הריבית הבסיסית הייתה ברמה קרובה לאפס ולכן גם לאחר העלאת הריבית אנו עדיין בסביבת ריבית נמוכה.
שנית, עקום התשואות היה תלול כל כך בתחילת השנה, כך שמי שישב באג"ח ארוך אומנם היה חשוף לסיכון המח"מ אבל מנגד קיבל על כך פיצוי גדול בצורת הפרש הריביות הגבוהה בן האג"ח הקצר לאג"ח הארוך, אולם נראה שהסיבה העיקרית לרכישת האג"ח הארוך הייתה ההנחה שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בצורה קיצונית מדיי.
מרבית הערכות בתחילת השנה דברו על העלאת ריבית לרמה של כ-2.5% עד 3.0% בסוף שנת 2010 והמחצית הראשונה של 2011, ושמירה על הריביות ברמה זאת.
עד כה השתדל בנק ישראל להיות "ילד טוב" ופעל בהתאם לציפיות, אומנם לעיתים "סטה" מהתחזיות והקדים העלאת ריבית בחודש מ"הצפוי", אולם בגדול המשיך בתוואי של העלאות מדודות של 0.25% אחת לחודשיים או שלושה תוך כיוון לריבית "נורמלית".
רגע המבחן של שוק האג"ח
ככל שריבית בנק ישראל ממשיכה לעלות ומנגד תשואות האג"ח הארוכות ממשיכות לרדת, אנו קרבים לרגע המבחן של שוק האג"ח.
האומנם הריבית ה"נורמנילית" של בנק ישראל הינה 2.5%-3.0%? האם ברמה זאת יעצור בנק ישראל, או שמה כפי שהדגיש נגיד הבנק בדבריו בתחילת השבוע, הוא נחוש להלחם במחירי הנדל"ן ובמידת הצורך ימשיך להעלות ריבית מעבר לחזוי כיום?
את התשובה לשאלות אלו נקבל כנראה בעוד כחצי שנה עת הריבית תגיע על פי הציפיות לרמה של כ- 2.75%.
ככל שחולפים החודשים ואנו מתקרבים לרמות שהשוק מצפה מבנק ישראל לעצור את העלאות הריבית, תחושתנו הינה שההשקעה באג"ח ארוך הופכת למסוכנת מדיי והפיצוי על הסיכון הינו נמוך מדיי.
לפני כשנה כאשר אג"ח שקלי לשנה נסחר קצת מעל 1% ואג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואה של 5.5%, היה הגיון רב לקחת סיכון ולהשקיע באג"ח הארוכות, אולם כיום כאשר תשואת האג"ח לשנה מתקרבת ל-2.5% ואג"ח ל- 10 שנים מניב תשואה של כ- 4.4%.
נראה שלא כדאי לבדוק את מידת נחישותו של בנק ישראל להלחם במחירי הנדל"ן, ולמשקיעים באג"ח לטווח ארוך כדאי לשקול צמצום הדרגתי של מח"מ התיק.
הכותב הוא אילן ארצי, מנכ"ל קופות הגמל של הדס ארזים
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
