בשוק האג"ח: האם הגיע הזמן לעשות שינוי - לקצר מח"מ?

העליות החדות בשערי האג"ח ארעו, באופן הנוגד את חוקי הכלכלה, דווקא בעת שנגיד בנק ישראל מוביל מדיניות מוניטרית מרסנת ומעלה ריבית בצורה הדרגתית
אילן ארצי |

ההשקעה באג"ח ממשלתי לטווח ארוך היוותה את אפיק ההשקעה הטוב ביותר מתחילת השנה, עם עליה של כ-10% באפיק האג"ח הממשלתי הצמוד למדד 5-10 שנים ועליה של מעל 9.3% באפיק הממשלתי השקלי בטווחים דומים. ההשקעה באג"ח ל-20 שנה הניבה תשואה אף גבוהה יותר.

מדיניות מרסנת מעלה שערי האג"ח

העליות החדות בשערי האג"ח ארעו, באופן הנוגד את חוקי הכלכלה, דווקא בעת שנגיד בנק ישראל מוביל מדיניות מוניטרית מרסנת ומעלה ריבית בצורה הדרגתית.

ההסברים לעובדה שאנשים מוכנים לרכוש אג"ח לטווח ארוך גם כאשר המשק נמצא בתוך תהליך של העלאת ריבית הינם: ראשית העובדה שהעלאות הריבית החלו כאשר הריבית הבסיסית הייתה ברמה קרובה לאפס ולכן גם לאחר העלאת הריבית אנו עדיין בסביבת ריבית נמוכה.

שנית, עקום התשואות היה תלול כל כך בתחילת השנה, כך שמי שישב באג"ח ארוך אומנם היה חשוף לסיכון המח"מ אבל מנגד קיבל על כך פיצוי גדול בצורת הפרש הריביות הגבוהה בן האג"ח הקצר לאג"ח הארוך, אולם נראה שהסיבה העיקרית לרכישת האג"ח הארוך הייתה ההנחה שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בצורה קיצונית מדיי.

מרבית הערכות בתחילת השנה דברו על העלאת ריבית לרמה של כ-2.5% עד 3.0% בסוף שנת 2010 והמחצית הראשונה של 2011, ושמירה על הריביות ברמה זאת.

עד כה השתדל בנק ישראל להיות "ילד טוב" ופעל בהתאם לציפיות, אומנם לעיתים "סטה" מהתחזיות והקדים העלאת ריבית בחודש מ"הצפוי", אולם בגדול המשיך בתוואי של העלאות מדודות של 0.25% אחת לחודשיים או שלושה תוך כיוון לריבית "נורמלית".

רגע המבחן של שוק האג"ח

ככל שריבית בנק ישראל ממשיכה לעלות ומנגד תשואות האג"ח הארוכות ממשיכות לרדת, אנו קרבים לרגע המבחן של שוק האג"ח.

האומנם הריבית ה"נורמנילית" של בנק ישראל הינה 2.5%-3.0%? האם ברמה זאת יעצור בנק ישראל, או שמה כפי שהדגיש נגיד הבנק בדבריו בתחילת השבוע, הוא נחוש להלחם במחירי הנדל"ן ובמידת הצורך ימשיך להעלות ריבית מעבר לחזוי כיום?

את התשובה לשאלות אלו נקבל כנראה בעוד כחצי שנה עת הריבית תגיע על פי הציפיות לרמה של כ- 2.75%.

ככל שחולפים החודשים ואנו מתקרבים לרמות שהשוק מצפה מבנק ישראל לעצור את העלאות הריבית, תחושתנו הינה שההשקעה באג"ח ארוך הופכת למסוכנת מדיי והפיצוי על הסיכון הינו נמוך מדיי.

לפני כשנה כאשר אג"ח שקלי לשנה נסחר קצת מעל 1% ואג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואה של 5.5%, היה הגיון רב לקחת סיכון ולהשקיע באג"ח הארוכות, אולם כיום כאשר תשואת האג"ח לשנה מתקרבת ל-2.5% ואג"ח ל- 10 שנים מניב תשואה של כ- 4.4%.

נראה שלא כדאי לבדוק את מידת נחישותו של בנק ישראל להלחם במחירי הנדל"ן, ולמשקיעים באג"ח לטווח ארוך כדאי לשקול צמצום הדרגתי של מח"מ התיק.

הכותב הוא אילן ארצי, מנכ"ל קופות הגמל של הדס ארזים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"

מנדי הניג |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.

סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.

באמירויות לא נשארו אדישים

זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.

באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.