קרן המטבע במסר מרגיע: "רואים ביוון התחלה חזקה של התוכנית לקיצוץ הגירעון"

יוון עמדה במרבית הדרישות וצפוייה לקבל 9 מיליארד אירו. המדדים באירופה נסחרים בעליות של עד 1%. מדד ה-ASE 20 היווני מסתפק בעלייה של 0.3%
סתיו שירייב |

נציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הודיעו במסגרת הביקור במדינה היום כי "התוכנית הממשלתית לקיצוץ הגירעון ביוון רשמה התחלה חזקה, וכי כל הדרישות שיוון היתה מחויבת לעמוד בהן ,כמו החלת תכנית פיסקאלית חדשה ורפורמות בתחומים אחרים, עד לסוף יוני בוצעו". משמעות הדבר כי יוון צפויה לקבל משני הגופים סיוע בהיקף כולל של 9 מיליו אירו ( 11.8 מיליארד דולר).

"אני בטוח בודאות כי אנו מתקדמים לקראת התשלום השלישי" כחלק מתכנית לסיוע של 110 מיליארד אירו במהלך 3 השנים הקרובת, כך אמר היום בביקור באתונה פול טומסון, אחראי על יוון בקרן המטבע הבינלאומית.

עם זאת נציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית מזהירים כי כלכלת יוון עדיין ניצבת בפני אתגרים חשובים במיוחד בנושא קיצוץ בגירעון והן לאור הקשיים במגזר הפיננסי בעקבות הירידה ביחס בין ההון לבין ההלוואות המסוכנות.

במקביל מציינים באיחוד האירופי את העובדה כי ממשלת יוון עדיין לא מצליחה לגייס כספים באופן אחר מאג"ח לזמן קצר (T-BILLS) , דבר המצביע על חוסר אמון מצד הלווים ביכולתה של יוון לעמוד בהתחייבויות העתידיות.

נזכיר כי תכנית הסיוע ליוון כוללת 110 מיליארד דולר, אשר 80 מיליארד הוקצו על ידי האיחוד האירופה ו-30 על קרן המטבע הבנילאומית. בתחילת חודש מאי קיבלה יוון סיוע ראשוני בהיקף של 20 מיליארד בנטרה לתמוך מיידית בכלכלה.

הסיוע ליוון הוא מתוך "קרן הייצוב" המקורית בהיקף 110 מיליארד אירו שהוקצתה למדינות הגוש. יוון קיבלה כ-20 מיליארד אירו במסגרת ההזרמה הראשונה של הקרן בחודש מאי. במסגרת התוכנית שהפעילה יוון לפי דרישת האיחוד האירופי וה-IMF, נכללו קיצוצים בתשלומי הרוווחה ובתשלומי הפנסיה, בוצעו העלאות מסים כדי להגדיל את הכנסות המדינה, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.