קרן המטבע במסר מרגיע: "רואים ביוון התחלה חזקה של התוכנית לקיצוץ הגירעון"

יוון עמדה במרבית הדרישות וצפוייה לקבל 9 מיליארד אירו. המדדים באירופה נסחרים בעליות של עד 1%. מדד ה-ASE 20 היווני מסתפק בעלייה של 0.3%
סתיו שירייב |

נציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הודיעו במסגרת הביקור במדינה היום כי "התוכנית הממשלתית לקיצוץ הגירעון ביוון רשמה התחלה חזקה, וכי כל הדרישות שיוון היתה מחויבת לעמוד בהן ,כמו החלת תכנית פיסקאלית חדשה ורפורמות בתחומים אחרים, עד לסוף יוני בוצעו". משמעות הדבר כי יוון צפויה לקבל משני הגופים סיוע בהיקף כולל של 9 מיליו אירו ( 11.8 מיליארד דולר).

"אני בטוח בודאות כי אנו מתקדמים לקראת התשלום השלישי" כחלק מתכנית לסיוע של 110 מיליארד אירו במהלך 3 השנים הקרובת, כך אמר היום בביקור באתונה פול טומסון, אחראי על יוון בקרן המטבע הבינלאומית.

עם זאת נציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית מזהירים כי כלכלת יוון עדיין ניצבת בפני אתגרים חשובים במיוחד בנושא קיצוץ בגירעון והן לאור הקשיים במגזר הפיננסי בעקבות הירידה ביחס בין ההון לבין ההלוואות המסוכנות.

במקביל מציינים באיחוד האירופי את העובדה כי ממשלת יוון עדיין לא מצליחה לגייס כספים באופן אחר מאג"ח לזמן קצר (T-BILLS) , דבר המצביע על חוסר אמון מצד הלווים ביכולתה של יוון לעמוד בהתחייבויות העתידיות.

נזכיר כי תכנית הסיוע ליוון כוללת 110 מיליארד דולר, אשר 80 מיליארד הוקצו על ידי האיחוד האירופה ו-30 על קרן המטבע הבנילאומית. בתחילת חודש מאי קיבלה יוון סיוע ראשוני בהיקף של 20 מיליארד בנטרה לתמוך מיידית בכלכלה.

הסיוע ליוון הוא מתוך "קרן הייצוב" המקורית בהיקף 110 מיליארד אירו שהוקצתה למדינות הגוש. יוון קיבלה כ-20 מיליארד אירו במסגרת ההזרמה הראשונה של הקרן בחודש מאי. במסגרת התוכנית שהפעילה יוון לפי דרישת האיחוד האירופי וה-IMF, נכללו קיצוצים בתשלומי הרוווחה ובתשלומי הפנסיה, בוצעו העלאות מסים כדי להגדיל את הכנסות המדינה, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.