הפער בגישתו של מחזיק האג"ח מול גישת חברות המידרוג

מיכה צ'רניאק מלהבה ניהול תיקי השקעות מנתח אג"ח אחד, ומסביר מדוע הוא מאמין במימוש נכסים
מיכה צרניאק |

לאחר היעדרות של שבוע חזרתי בכוחות מחודשים. זה הפך כבר למסורת - כל פעם שאני יוצא לחופשה השוק פשוט עולה באותו השבוע. ולכן, גיבשתי אסטרטגיה מנצחת לכלל הפעילים בשוק. צריך לעשות מגבית בין הפעילים בשוק ולשלוח את הנאחס לחופשה ללא הגבלת זמן (זה יהיה אני כמובן). אפילו לא צריך לשלוח אותי רחוק מדי לאילת (המקום האידיאלי ברוח הזמן כי העלות לא בשמיים) מקסימום לתורכיה אם חלק מתעקשים. תרגישו מיד בהבדל ולדעתי אם יבחנו את המהלך במושגי עלות-תועלת אין כאן בכלל שאלה. החזר ההשקעה הוא מיידי.

התייחסתי בשבועות האחרונים לצורך בהגדלה איטית והדרגתית באג"ח ובמניות ואלו לא אכזבו בתקופה האחרונה, למרות שהביצועים של מדדי האג"ח טובים משמעותית מביצועי מדדי המניות. החלטתי לבדוק מה קורה עם מדדי המניות בארץ.

אין ספק כי ציבור המשקיעים בחודשים האחרונים מדיר את רגליו משוק המניות. המשקיעים המוסדיים והפרטיים, בין אם ישירות ובין אם באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים, סובלים לאחרונה מחרדות שונות ומשונות. זה התחיל מהמשבר באירופה המאיים על כלכלת העולם ועדיין נמצא במקום הראשון בחרדות העולמיות לגבי עתיד הכלכלה העולמית והמשיך לחרדות קיומיות, אתם יודעים, מלחמת גוג ומגוג כל העולם נגדנו והעיקרי "בקיץ הקרוב מלחמה מתקרבת לפחות נגד-אירן ואולי גם סוריה ואולי לבנון ועכשיו גם לבטח תורכיה ונראה שהאירופאים כועסים עלינו (ללא ספק הם אנטישמיים) ומה עם ירדן ומצריים השלום איתם קר מאוד". מה הקטע עם מלחמה באופק? התסריט חוזר בכל קיץ מחדש. מי בכלל יכול להילחם בקיץ? חום אימים.

בקיצור, "העיקר לפחד בכלל" זה המוטו של המשקיעים כיום. הפחד אוחז בנו ומשתק אותנו כבר שלושה חודשים. החלטתי לבדוק את ביצועי מדדי המניות השונים בשלושה החודשים האחרונים. לקחתי את מדד ת"א 75 (סתם מתוך נוחות ובגלל הפיזור הגדול יחסית) בחנתי אותו ביחס למדד ה- S&P 500 (שוב פיזור) ומדד הדאקס הגרמני (מייצג את הכלכלה החזקה באירופה. אולי לא במשבר כמו אחרות אבל בטוח מושפעת לחלוטין ממה שקורה באירופה. ובנוסף, זו הכלכלה שעיקר נטל חילוץ המדינות במשבר ייפול עליה.

הנתונים שקיבלתי היו מדהימים

מזל שאתמול היו עליות חדות אחרת היינו נראים ממש רע. המדהים בהשוואה זו היא העובדה שהשוק הגרמני בכלל עלה יפה בתקופה זו. בארה"ב הירידות היו מתנות יחסית (כ-4% בלבד), אבל אנחנו כאמור מפחדים מאוד. מעניין יהיה לעקוב אחרי הפער שנוצר בחודשים האחרונים ולבחון האם הוא ייסגר ומאיזה כיוון הוא ייסגר (אולי בחו"ל יהיו ירידות ואנחנו נרד פחות).

להלן גרף מדדי המניות הנ"ל- להמחשה גרפית

מה לעזאזל הסיפור של ליברטי?

לפני שבועיים, במסגרת כתבה, התייחסתי לאג"ח ליברטי ב' (ליברטי אג ב)כאג"ח להמרה מעניין להשקעה. ולפתע משום מקום מגיעה מהומה גדולה הכוללת הורדת דירוג של שתי דרגות!!! לאג"ח ויכוח בין החברה ובעל השליטה לחברת הדירוג מידרוג והפסקת ההתקשרות של החברה עם חברת הדירוג. מה קורה כאן? זו השאלה שעלתה במוחם של משקיעים המחזיקים באג"ח של החברה, האם מדובר בתחילת הסוף? האם החברה בדרך לחוסר יכולת לשלם את האג"ח?

אתחיל ואומר כי חברת ליברטי טעתה. לא ייתכן מצב בו חברה נהנית מדירוג האג"ח כשזה נוח לה ומשתמשת בדירוג על מנת לגייס כסף מהשוק בריביות נוחות, שוב בגלל הדירוג, אבל כשהדירוג אינו נוח לה היא שוברת את הכלים. אלו אינם כללי המשחק. ומי שאינו מוכן לשחק לפיהם שלא יכנס למשחק כלל. ניתן להנפיק ללא דירוג עם צירוף ביטחונות לאג"ח.

בואו נבחן את יכולת פירעון האג"ח על ידי החברה

קצת על הטענות של מידרוג "רמת גמישות פיננסית נמוכה ונזילות נמוכה יחסית לצורכי החוב. תזרים שוטף שנחלש והסתמכות על מימוש נכסים לצורך שירות חוב".

בואו נבחן את הטענות. להלן נתונים מהדו"חות השנתיים של ליברטי

אפשר לראות שהמשפט לגבי תזרים מזומן שנחלש אינו מתייחס לשנת 2009 כי ברור שהוא אינו נכון. אם נבדוק את הרבעון הראשון של 2010 נגלה שאכן ישנה ירידה בהכנסות שכירות ובתזרים אך האם יש להסתמך על רבעון אחד בודד על מנת לקבוע קביעות כה נחרצות?

בואו נבחן את הסיבה לפיה, לדעתי, לחברה יכולת טובה למדי לשרת את החוב. אני מתכוון דווקא לנקודה הכוללת "מימוש נכסים לצורך שירות חוב". נקודה זו היא בדיוק ההבדל בין הגישה שלי לגישה של חברות הדירוג. מבחינתי, כבעל אג"ח, אין לי בעיה לכפות על החברה מימוש נכס על מנת לעמוד בתשלום לאג"ח. חברות הדירוג מסתמכות בעיקר על תזרים מזומנים. זו הסיבה שחברות הדירוג מתעלמות משעבוד של מניות כביטחון לאג"ח, כאשר מבחינתי שעבוד של מניות מגדיל את רמת הביטחון ואילו מבחינת חברות הדירוג הוא אינו משנה. הפער הוא כאמור בגישה.

בואו נבחן את הנכס העיקרי של ליברטי - קניון בת ים. בינואר 2010 החליטה הוועדה המחוזית לאשר הפקדה של תוכנית לבנות בניין מגורים מעל הקניון הכולל 130 יחידות דיור. הדבר הגדול מבחינת החברה הוא שעלות הקרקע כלולה בעלות הקניון. כלומר, העלות העיקרית בבנייה למגורים בארץ היא הקרקע והיא לא "תחול על החברה כאן". ברור לכל בר דעת כי במקרה של אישור סופי של התוכנית מגולמת כאן הטבה כספית משמעותית לחברה.

הקניון שמניב כ-9.8 מיליון ש' בשנה ולכן שוויה להערכתי כ-115 מיליון ש' (היוון לפי 8.5% צמוד) לאחר אישור התוכנית שווי הקניון יעלה לכיוון של 160-180 מיליון ש' בהערכה זהירה.

כעת נבחן את מאזן החברה. לחברה (לפי הרבעון הראשון) מזומן בסך 47 מיליון ש', חוב לבנקים בסך 200 מיליון ש' וחוב לאג"ח בסך 118 מיליון ש'. ההון העצמי המסתכם ב-146.5 מיליון ש' ומהווה כ-30% מסך המאזן (טוב משמעותית מרוב החברות בענף). בואו נניח כי החברה תמכור את הקניון לצורך הקטנת והחזר חובותיה. נניח כי הוא יימכר ב-160 מיליון ש' (לאחר מס על רווח ההון יישאר לחברה כ-150 מיליון ש'). לאחר המכירה ותשלום לאג"ח בחודש הבא (סה"כ 25 מיליון לשתי הסדרות) ופירעון של כ-170 מיליון ש' חובות לבנקים, תישאר החברה עם חוב של כ-30 מיליון ש' לבנקים ו-83 מיליון ש' לאג"ח. ההון העצמי יעלה בעקבות המכירה ל-165 מיליון ויהווה כ-55% מהמאזן לאחר המכירה. כעת תשאלו את עצמכם האם במצב כזה כשההכנסות משכירות ירדו אומנם ל-17.5-18 מיליון ש' בשנה אבל סך החובות יפחת ל-113 מיליון ש' בלבד, האם מישהו חושב כי החברה תתקשה לשרת את החוב במצב כזה? ברור שלא, אני אפילו אסתכן ואומר כי דירוג חוב לחברה כזו ינוע סביב A.

מה המסקנה "מהמשחק הקטן" שעשיתי כרגע? ובכן היא פשוטה - בשוק כמו שאנו חווים בשנים האחרונות מסוכן להיות מקובעים לגישה אחת ויחידה. היא עשויה להוביל אותו למסקנות שגויות. חייבים לשלב גישות שונות על מנת להגיע למסקנה נכונה. שימו לב כי לחברה נכס נוסף בבאר שבע שמצבו זהה לקניון בת ים, תחשבו מה יקרה אם היא תמכור גם אותו!!!

וכן, לסיכום, אני חושב שליברטי גח א במחיר 98.75 אגורות המשקף תשואה לפדיון ברוטו של כ-10% צמודת מדד למח"מ 2.25 שנים הוא אג"ח מעניין להשקעה. תשאלו מדוע? כיוון שכולם רצו למכור אותו בשבוע האחרון. מה לעשות, אני מאמין במימוש נכסים.

מיכה צ'רניאק הוא מנהל להבה ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.