פאק במערכת, גרסת השב"כ

מתברר שבחורינו המצוינים לא חסינים בפני תלאות הורמונליות וזימתיות כשאר בני האדם. אבל כשזה נוגע אליהם, אומה שלמה נתקפת חרדה * בניגוד לכתוב ברוטר, אלון בן דוד מכחיש שידע על הסיפור טרום פרסום
דבורית שרגל |

רומן חשאי

לאלון בן דוד מערוץ 10 היה אמש סיפור מרעיש:

רומן אסור של ראש אגף בשב"כ עם עובדת נשואה בשירות הביא לקידום העובדת ולפגיעה בבעלה, אף הוא איש השב"כ, כך על פי החשד. בראש הטלנובליזם צועד ידיעות עם כותרת ראשית, "הרומן האסור", ואין לי מושג למה גם פה השתמש/ה המעצב/ה בפונט השרוט, כמו שאני קוראת לו, המיועד בדרך כלל לענייני קטסטרופות מגא-גלובליות. בכל מקרה, ראיתם בדוכנים עיתון עם הכותרת הזו, לא תרוצו בטירוף? כן, מבחינת שיווק ומכירות, ידיעות עשו את המקסימום. אם רק הייתה הכותרת הזו צבועה באדום בוהק, היה בכלל מושלם. בהתאם לנפח השערי, גם כפולת 2-3 מוקדשת לסיפור.

הארץ (!) אחרי ידיעות, הוא השני בחשיבות שהוא מעניק לעניין. הכותרת הראשית היא על התבטאותו של בוגי יעלון - "מישהו לא פעל לפי נוהל קרב" - ואילו הכותרת הסמוכה, משמאל, מתייחסת ליצרים השב"כיים. אבל פה לא מוזכר שום רומן ושום כלום. הכל צחור צווארון ונטול זיעה וזימה: "ראש אגף בשב"כ הושעה בחשד לניגוד עניינים".
כמה תמים, חנוט וחף מיצרים.

במעריב הידיעה מופיעה בתחתית השער. הכותרת אף היא בלתי רומנטית: "טלטלה בשב"כ"
רק בכותרת המשנה אפשר להבין באיזה תחום טולטלו שם:
"ראש אגף בשב"כ הוצא לחופשה כפויה לאחר שקידם עובדת שאיתה קיים קשר אינטימי והעמיד את בעלה לשעבר לדין משמעתי"
טלנובלה? לגמרי.
ההפניה היא בכלל לע' 14, אי שם מעבר להרי החושך החדשותיים, מעבר לאמצע. כרבע עמוד ימני, בתמצות.
גם כאן, הכותרת לא מרמזת על ההמשך: "הלם בשב"כ: ראש אגף הוצא לחופשה". רק בכות' המשנה מוזכר "קשר אינטימי". הקרדיט לערוץ 10 מופיע כבר בראשית.

הידיעה ב-ynet התפרסמה אתמול בערב, מיד אחרי השידור בערוץ 10. הקרדיט לערוץ מופיע רק בסופה.

מתברר שהסקופ הוא בכלל של יהלום מרוטר כך לדבריו.
(תודה להלל על הלינק).
על פי טענתו:

"...אני יודע על פנייה של עובדים לשעבר אשר פנו אל אלון בן דוד לפני יותר משנתיים ודווחו לו על אי סדרים רבים בתחום כח האדם בשב"כ. הדברים היו מגובים בראיות שונות.
אלון בן דוד בעצה אחת עם טלי בן עובדיה שהייתה העורכת הראשית של חדשות 10 העדיפו ככל הנראה קשרי עבודה טובים על השב"כ על פני חשיפת האמת.
נראה כי גם כעת מדובר על הדלפה מתוכננת של שב"כ ואלון בן דוד משמש כצינור להעברת המסר השקרי לפיו דיסקין שולט בדברים וביקש חקירה חיצונית - האמת שונה בתכלית וללא פניית העובד המודח אל נציבות שירות המדינה וחקירה קשה שבוצעה ע"י הנציבות הדברים לא היו מגיעים לידיעת הציבור וא. היה נשאר בתפקידו".

תגובת אלון בן דוד

"כמובן שהמידע הגיע אלי רק עכשיו, אחרת הייתי מפרסם אותו מוקדם יותר (ההשעייה של הבכיר החלה רק השבוע).
לפני שנתיים פרסמנו כתבה נרחבת על יחסי העבודה הבעייתיים בשירות.
התקשורת כולה פרסמה על החילופים שהיו בצמרת לפני כחצי שנה, אבל לי, לפחות, לא היה שום מידע על חשד לפגיעה בטוהר המידות עד אתמול".

הטרדה מינית

זוכה לתהודה מוגברת, לפחות בהארץ, כנראה לכבוד ה-8 ביוני (אתמול), יום המודעות להטרדה מינית שציינה הכנסת לראשונה. צפי סער בחנה את הדברים שהשתנו מנעוריה בשנות השמונים.

והיום: פחות מ-50% מהחיילות שהוטרדו מינית התלוננו.

וגם – 40% מהנשים שהוטרדו במקום העבודה.

צעדת הגלעד

מעריב ממשיך ליחצ"ן ולייצג את משפחת שליט. כפולת 2-3 מוקדשת לצעדה שתתקיים בעוד שבועיים. איך מעיד מעריב על עצמו? "חשיפת מסע המחאה של משפחת שליט אתמול במעריב העירה מדינה שלמה".

עם בלי ספר

מילא, לסגור בתי קולנוע בצפון. מתברר שגם הספרייה היחידה בקריית שמונה נסגרה.

למה? בגלל חוב של המתנ"ס.
קשה להאמין.

עוד קצת משט

רועי ארד תרגם את דבריו של הסופר השוודי שהשתתף במשט, הנינג מנקל. הדברים הופיעו (מקווה שענייני זכויות היוצרים יוסדרו) גם בגרדיאן.

חלק מהדברים מגוחכים (למשל עניין הביסקוויטים והצנימים), חלק מעוררים תמיהה:
"יש כמה בחורות בין החיילים. הן נראות נבוכות מכולם. הן בוודאי מהסוג שבורח לגואה ומתמכר לסמים בתום השירות הצבאי. זה קורה כל הזמן".
באמת? היו חיילות בין הלוחמים?

טלי פחימה התאסלמה

לא ייתכן שאישה פמיניסטית, לוחמת למען צדק וזכויות, באמת עושה את הצעד הזה, שמחזיר את הנשים כאלף שנים אחורה. לפי דברי מומחה כלשהו (לא הצלחתי לעקוב) בתוכנית הבוקר של קשת היום, המהלך הזה די פאטתי ושטחי. הוא נובע מסיבות רגשיות, לא אידיאולוגיות, ומהצורך להשתייך. למגינת לבה של פחימה, זה לא ממש יקרה, והיא תמיד תהיה נטע זר בחברה המוסלמית.
הטוקבקיסטים, בכל מקרה, מבסוטים לגמרי.

פר-סו-מות

מתברר שהפרסומות ללבנון ולסוריה ולכוויית הן במסגרת חגיגות עשר שנים ל-ynet, עם הסלוגן
"אנחנו לא יודעים מה יהיה כאן בעוד 10 שנים.
אנחנו כן יודעים שנהיה כאן כדי לדווח לכם"?
Ynet מתהדר בלוגו חגיגי לכבוד עשורו.

שימו לב מכונת הזמן המדליקה, סליחה על המילה, בסרגל הראשי של האתר. היכנסו למשל לשיחה של קירשנדון על הבאסקים.

אהבתי.

ברשת

אריאנה הפינגטון תוהה אם הטכנולוגיה יכולה לעצב יחסים חדשים בין הממשל לציבור.

העיתונות המודפסת מתלהבת מפייסבוק. אבל מזמן לא ראיתי כיתוב תמונה כה משונה: במעריב (15) נכתב כי כמה מראשי הפשע פתחו עמודים בפייסבוק וכי כעת יש למשטרה "דרך קלה יותר לדעת על צמרת הפשע הישראלית". באותה נשימה נכתב גם שלא ברור אם העמודים הם של בעלי הדבר או לא.
ומה למשל יכולה המשטרה ללמוד? בדף של איציק אברג'יל נכתב כי הסדרה האהובה עליו ביותר היא הסופרנוס.
בהחלט חשוב.

תיאום עמדות

יונתן גת תהה ב-3 ביוני בנרג' להיכן נעלם נשיאנו פרס. הנה הלינק, שמסרב לקבל מרות. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/793.html

יהודה שרוני כתב דברים דומים חמישה ימים אחריו בעמודי הדעות של מעריב.

לחם עבודה

מגזין פנאי פלוס מחפש גרפיקאי/ת חרוצ/ה וכישרונ/ית
למשרה בת ארבעה ימים בשבוע.
העבודה כוללת עיצוב וביצוע.
שליטה באינדזיין וניסיון בעיצוב לעיתונות חובה.
תואר בעיצוב - יתרון.
קו"ח חיים לשלוח למייל:
[email protected]

מח' הגהה

ב-ynet מתרגשים מהאופוזיציה הטורקית ושוכחים לערוך את הכתבה.

לפני פיזור

אני רשאית לא להתייחס לשיר של עמיר בניון ולהשלכותיו על מצב האומה? תודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה