הממונה על שוק הון בפסגה השנתית של מרכז רוטשילד: הפיקוח הוא איזור בין צרכים מנוגדים

מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים, של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, קיים היום (יום שלישי) את הפסגה השנתית השביעית. הפסגה עסקה בנושא רפורמה ברגולציה של מוסדות פיננסיים בעקבות המשבר. בפסגה השתתפו חוקרים ואנליסטים מרחבי העולם שדנו במגמות רגולטוריות וברלוונטיות שלהן לשוקי ההון בעולם ולשוק המקומי.

מושב אחר הצהריים של פסגה עסק במבנה הפיקוח בארץ. פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר אמר כי מה שעומד לנגד עיני הפיקוח הוא איזון בין הצרכים הנובעים מיציבות לבין הצרכים הנובעים מתחרות ? צרכים המנוגדים אחד לשני. מקרה קלאבמרט הוא דוגמא מובהקת לכך ? שלוש רשתות שנלחמו מלחמת מחירים בינהן, שפגעה קשות בריווחיות שלהם ולמעשה הביאה לקריסתה של קלאבמרקט. אחד המתחרים קנה את הרשת שקרסה והשוק הפסיד תחרותיות אך הרוויח יציבות.

פרופ' שריג סקר את המודלים המקובלים כיום בעולם למבנה הפיקוח על שוק ההון, כאשר בישראל (ובצרפת, ברזיל, איטליה וספרד) מיושם המודל הפונקציונלי הדוגל בהפרדת הפיקוח לפי מגזרי פעילות. יתרונו הגדול של מודל זה הוא ההתמקצעות במערכת ומגוון הדיעות השונות במערכת. החיסרון העיקרי הוא הפיזור והכפילות בתפקידים. יש לציין כי למרות המודלים השונים של הפיקוח, נתגלו כשלים דומים בעקבות המשבר הפיננסי האחרון.

פרופ' שריג מאמין גדול בפלורליזם מחשבתי בנושאי הפיקוח, בעיקר בזמן משבר, כפי שנעשה בישראל. לצד הפלורליזם המחשבתי, שריג מדבר על הצורך בתיאום בינ"ל (כפי שמתחיל להיעשות כיום יחד עם בנק ישראל) והתיאום המקומי בין הגופים השונים. כמובן שבסופו של יום, צריך להיות רגולטור מוביל שייקח את ההחלטה.

המשבר האחרון חשף את הקונפליקט בין ניהול מדיניות מוניטארית לבין פיקוח על מוסדות פיננסיים. האמריקאים פתרו זאת באמצעות הקמת מנגנון פיקוח על הבנק המרכזי!