בקרוב - אינטרנט בפס רחב לכולם? המדינה נכנסת לעסקי האינטרנט

שר התקשורת, משה כחלון, החל היום (ב') לקדם מהלך אשר בסופו תכנס המדינה לשוק הגלישה באינטרנט. המהלך עד היום עוכב על ידי שר האוצר, זאת במטרה לכלול את המהלך כחלק מהרפורמה המתכוננת בחברת החשמל
מאיה זיסר |

בימים אלו שר התקשורת, משה כחלון, החל לקדם את מהלך אשר בסופו תכנס המדינה לשוק הגלישה באינטרנט, זאת לאחר אישרו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ. במסגרת המהלך תהפוך המדינה לספק אינטרנט ותספק לאזרחים פס גלישה רחב בתקווה שהמחיר יהיה זול יותר ממה שספקיות האינטרנט מספקות כיום.

בפועל הכוונה היא לכך, שהמדינה תשתמש בתשתיות חברת החשמל לטובת אספקת שירותי תקשורת מתקדמים, זאת באמצעות שימוש ברשת הסיבים האופטיים של החברה, שאורכה הכולל מגיעה ל-2500 ק"מ.

היום (ב') בועדת המדע והטכנולוגיה שבה השתתף כחלון, נדון נושא שירותי האינטרנט לציבור ותעריפיהם. השר הודיע כי הוא מתכוון לערוך ביקור ב-15 בדצמבר בחברת החשמל בלווי אנשי משרדו, ולהיפגש עם הנהלת החברה, כדי לבדוק מקרוב את נושא השימוש בתשתיות חברת החשמל.

המהלך איננו חדש, אלא עוכב על ידי שר האוצר במשך תקופה ארוכה, זאת במטרה לכלול את המהלך כחלק מהרפורמה המתכוננת בחברת החשמל. במהלך הישיבה שר התשתיות חשף הבוקר במהלך הישיבה כי לפני כשבועיים, אישר שר האוצר, יובל שטייניץ לאפשר למשרד התקשורת את ההפרדה ולהתחיל במהלך זה בנפרד מהרפורמה.

את הישיבה פתח ח"כ שטרית ואמר: "ישראל נחשבת בעולם כמעצמה טכנולוגית אך בפועל אנחנו נמצאים בפיגור בכל נושא האינטרנט ביחס לעולם". לדבריו, "לאחרונה חברות התשתית בזק והוט הכריזו על תשתיות אינטרנט במהירות 50mb ו-100mb (בהתאמה) אך בפועל נכון להיום הצרכנים אשר מבקשים לגלוש במהירות זו נתקלים לרוב באי יכולת לקבל את השירות". לכן לדעתו של שטרית, "צריכה להיות התערבות ממשלתית בנושא פריסת התשתיות."

השר כחלון ציין במהלך הישיבה, "המטרה היא להקים חברת תשתית לאומית לשימוש אינטרנט מהיר כאשר המדינה תוכל בעתיד להפריט את התשתית ובכך להוסיף גורם נוסף לתחרות".

נציגי משרד התקשורת הציגו בפני הועדה נתונים אודות שוק התקשורת בארץ. מהנתונים עולה כי שוק התקשורת מכניס כ-29 מיליארד שקל, הנתח הגדול הולך לחברות הסלולר וכ-6% לספקי האינטרנט. חברת בזק שולטת ב-58% ממשקי הבית בישראל. מנתוני משרד התקשורת עולה כי כיום כ-82% ממשקי הבית בישראל מחוברים לאינטרנט מהיר.

את הישיבה נעל יו"ר הועדה ח"כ שטרית ואמר: "אני קורא לממשלה להקים תשתיות לאומיות מסיביות ולהפעיל את הקווים הפרוסים היום. כמו כן אני קורא למשרד התקשורת לבדוק את מהירות הגלישה והמחירים שמשולמים בפועל. המהירות המשולמת היא וירטואלית בלבד. לסיום אני קורא לשר התקשורת להפעיל את המלצות ועדת גרונאו וליצור תחרות מיידית בשוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.