כלכלני מיטב: השקעה במניות חברת לישראל עדיפה על פני השקעה במניות כיל
החברה לישראל פרסמה בשבוע שעבר את תוצאות הרבעון השלישי של 2009. בשורה התחתונה חלק החברה בתוצאות חברות הבנות הסתכם הרבעון בהפסד של כ-28 מיליון דולר, בעיקר לאור הפסד של 208 מיליון דולר לחברת צים.
כלכלני מיטב פרסמו היום (א') סקירה מעודכנת על מניות חברה לישראל. האנליסט ניר זוננברג אומר כי תוצאות כיל לרבעון השלישי הראו התאוששות ניכרת לעומת מחצית השנה הראשונה של 2009, בעיקר על רקע עלייה בכמויות האשלג שנמכרו. כיל הינה חברה מצוינת המנוהלת היטב, עם זאת, "מחיר המניה הנוכחי כבר משקף תרחיש אופטימי לגבי התאוששות שווקי הדשנים בשנת 2010. כיל מהווה כ-91% משווי נכסי החברה לישראל".
לגבי צים מציינים במיטב כי החברה רשמה הפסד תפעולי הרבעון של כ-153 מיליון דולר, והפסד נקי של כ-208 מיליון דולר. נכון להיום צים נמצאת אחרי הסדרי החוב וההזרמות. החברה לישראל התחייבה להזרים לצים כ-450-500 מליון דולר ובנוסף רשת בטחון של 50 מיליון דולר נוספים, אשר תופעל במקרים ספציפיים. עד כה הזרימה החברה כ-200 מיליון דולר. "נכון להיום אנו מעריכים את שווי צים עבור החברה לישראל לפי יתרת ההזרמה הצפויה, כלומר בשווי שלילי של כ-300 מיליון דולר".
לגבי טאואר אומר זוננברג כי "החברה ממשיכה במומנטום החיובי, לאחר המיזוג על JAZZ. ברבעון השלישי החברה דיווחה על EBITDA של כ-13 מיליון דולר. לאחר המאזן החברה הודיעה על הסכם של כ-130 מיליון דולר, להקמת רצפת ייצור עבור חברה מהמזרח. טאואר תספק לחברה החל ממכונות ייצור ועד הדרכה של העובדים. אנו מעריכים שכחלק מהייצור יתבסס על מכונות ששימשו את טאואר בזמן הקמת Pab2 ולכן הרווחיות של הפרויקט צפויה להיות גבוהה (מאוד), חוזה זה יעזור לחברה להוריד את רמת החוב הנוכחית. על כל פנים יש לציין כי ציוד משומש ניתן למכור רק פעם אחת.
בהתחשב בשטרי ההון שבידי החברה לישראל היא מחזיקה בכ-37.6%".
בשורה התחתונה אומר זוננברג כי "הפקטור המרכזי בהמלצה שלנו לגבי החברה לישראל, הוא הגישה לגבי כיל. אנו סבורים כי מחיר המניה הנוכחי של כיל, מגלם תרחיש אופטימי ל-2010 של התאוששות חזקה בשוק האשלג. החברה לישראל מתומחרת כיום בדיסקאונט סחיר של כ-27% ביחס לשווי ההחזקות, אשר 90% מהן זו חברת כיל".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
