זינוק ברווחי גולד בונד: הרווח הנקי זינק בכ-182% לרמה של 5.3 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת גולד בונד, שבשליטת שלמה שמלצר ושלומי פוגל, מסכמת רבעון נוסף בתוצאות טובות. מהדוחות שפרסמה הבוקר החברה המפעילה את מסוף מטענים בנמל אשדוד והמחזיקה ב-20.25% ממספנות ישראל, עולה היא סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2009 עם זינוק של למעלה מ-120% ברווח הנקי, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והוא הסתכם בכ-5.3 מיליון שקל.
הרווח הנקי מתחילת השנה הסתכם בכ-14 מיליון שקל, המהווים גידול של למעלה מ-58% לעומת הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות החברה מפעילות חברת הבת קונטרם הכוללת מסוף המטענים ופעילות חופשית (טיפול במטענים, השכרת שטחים וטיפול במכולות) , הסתכמו בכ- 18.3 מיליון שקל ברבעון השלישי - ירידה של כ-13% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח התפעולי עלה במעט והוא הסתכם בכ-5.77 מיליון שקל, זאת הודות לקיטון בהוצאות הנהלה וכלליות ובעלות השירותים של החברה.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, הכנסות החברה עמדו על כ-58.3 מיליון שקל (ירידה של כ-2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד). שורת הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדלה בכ-24% והסתכמה בלמעלה מ-20 מיליון שקל.
בחברה אומרים כי למרות ההאטה במשק הכנסות מסוף המטענים נפגעו בשוליים, זאת לצד התייעלות החברה וצמצום ההוצאות. בחברה מעריכים כי ככל שהמצב הכלכלי במשק ישתפר ופעילות הייצוא והייבוא תתרחב יגדלו הכנסות החברה בהתאם. החברה נהנית מגישה ישירה לנמל אשדוד הסמוך אליה ומגישה נוחה לנמל חיפה, הודות לשלוחת הרכבת העוברת בשטח מסוף החברה.
נציין כי הרכוש הקבוע נטו של גולד בונד שעיקרו כ-130 דונם , הכוללים בתוכם שטח של כ?40 דונם בשכירות מרכבת ישראל, באזור התעשייה הצפוני של אשדוד נאמד בדוחות בכ-98 מיליון שקל. שווי השוק של גולד בונד, הנמצאת כיום ברשימת השימור, הוא כ- 105 מיליון שקל בלבד.
ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים נטו, מפעילות שוטפת, בתשעת החודשים שהסתיימו ב-30/9/2009 זינק בכ-100% והסתכם בכ-18.5 מיליון שקל. החברה סיימה את חודש ספטמבר עם יתרת מזומנים ושווי מזומנים של כ-29 מיליון שקל, לעומת כ-10.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עם אישור הדוחות הכספיים, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בהתאם למדיניות החברה בשיעור של כ- 40% מהרווח הנקי. החברה תחלק כ-5.6 מיליון שקל כדיבידנד.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
