כלל תעשיות סוגרת רבעון חזק: מימושים והתאמות ערך הקפיצו הרווח הנקי ל-194 מיליון שקל

לעומת 10 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד. מחלקת דיבידנד במזומן בהיקף של 120 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת כלל תעשיות מקבוצת אידיבי פרסמה הבוקר (א') את תוצאותיה ברבעון השלישי של 2009. הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-194 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008.

תרומת מגזרי הפעילות לרווח השוטף הסתכמה ב-77 מיליון שקל ברבעון השלישי אל מול 59 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיפור נרשם ברווחיות הגולמית של חברות מרכזיות (דוגמת נשר ותעבורה) על אף קיטון במכירות ברבעון.

מתחילת 2009, מדווחת החברה על רווח נקי בסך 405 מיליון שקל, שיפור חד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (23 מיליון שקל).

החברה מציגה שיפור משמעותי בתרומת מגזרי הפעילות לרווח השוטף במצטבר ל-2009, שהסתכמה ב-263 מיליון שקל לעומת 225 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, תוך שיפור ברווחיות הגולמית של מרבית החברות (לרבות נשר, תעבורה ונטוויז'ן).

במקביל, הודיעה החברה כי היא מחלקת דיבידנד במזומן בהיקף של 120 מיליון שקל.

אבי פישר וצביקה לבנת, מנכ"לים משותפים של כלל תעשיות, אמרו היום בהתייחס לתוצאות הכספיות לתקופת הדוח, כי "איתנותה של הקבוצה מתבטאת היטב בעובדה, כי חרף קיטון מתון בהכנסותיהן של חלק מהחברות בקבוצה, הנובע מהשפעות ההאטה הגלובאלית והמקומית, חל שיפור משמעותי בתרומת החברות במגזרי הפעילות השונים, תוך שיפור חד ברווח השוטף והרווח הנקי".

"התקדמות משמעותית והצלחה באבני דרך נרשמה בחברות מרכזיות בכלל ביוטכנולוגיה המקדמת ומשקיעה בלמעלה מתריסר חברות בתחום הביוטק, ובתוך כך מצליחה לייצר רווחיות נאה ברבעון הנוכחי ובכל שנת 2009 עד כה. כהמשך להנפקת המניות המוצלחת של חברת הבת די-פארם, ממשיכות להתקבל אינדיקציות חיוביות להתקדמות בחברות המרכזיות בכת"ב, ובראשן די-פארם, מדיוונד, אנדרומדה ופוליהיל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.