מי יקנה את הפנטהאוז היקר בארץ? "זוג עם 5 עורכי דין, 6 אדריכלים ו-2 בנטלי"

כך מעריך בראיון ל-BizportalTV שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר, שמספק הצצה נדירה אל תוך הפנטהאוז היקר ביותר במדינה. מה מקבלים תמורת 125 מיליון שקלים ברחוב הירקון בתל אביב?
עינת פז-פרנקל |

לאחרונה את מלוא הזכויות בפרויקט היוקרה "הירקון 96" בתל אביב, משווקת בימים אלה 45 דירות יוקרה במתחם (), שכוללות גם פנטהאוז של כ-800 מ"ר, שעשוי להיות הפנטהאוז היקר ביותר שנמכר אי פעם בישראל.

מחירו של הפנטהאוז בפרויקט ינוע בן 110 מיליון שקלים ל-125 מיליון שקלים (כ-150 אלף שקלים למ"ר), ולמרות המיתון העולמי ובריחת משקיעי החוץ, שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר, נשמע מאד אופטימי לגבי מכירתו. "בלי אמונה, אי אפשר לעבוד בנדל"ן", אומר גרופמן בראיון ל- BizportalTV. "התקווה שלי היא שזו תהיה הדירה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם בישראל".

אז מה מקבלים בתמורה? "לוקיישן, לוקיישן לוקיישן", אומר גרופמן, שמדגיש את הקרבה לחוף ימה של תל אביב. בנוסף, יכלול הפנטהאוז בריכה, ג'קוזי, 2 מעליות פרטיות, ובבניין יהיה לובי של 700 מ"ר. מלונות דן יספקו את הניהול ושירותי הקונסיירז', אומר גרופמן.

למרות הסטנדרט הגבוה, גרופמן מעריך שרוכשי הפנטהאוז יוסיפו ואף ישנו את החלל. "מהניסיון שלי, דייר שקונה דירה כזו בא עם 5 עורכי דין לפחות ו-3 אדריכלים, ואשתו עם עוד 3 אדריכלים, והם יישנו את מה שאנחנו נותנים", אומר גרופמן. "שמעתי כבר על רוכשים שרוצים להכניס ברזים מזהב".

עובד זנגי, מנהל המכירות של "הירקון 96", אמר ל-Bizportal, כי רוכשת פוטנציאלית, אשת עסקים מבריטניה, התקשרה וביקשה לדעת אם יהיו מקומות חנייה ל-2 מכוניות הבנטלי שלה - ונענתה בחיוב. נציין כי, נכון להיום, עדיין לא נרכש הפנטהאוז.

גרופמן מעריך שמחירי הדירות, שכבר עלו מאז תחילת השנה (), ימשיכו במגמת העלייה. נציין כי, קרן פייר בונה בימים אלה מספר פרויקטים במרכז הארץ, ולא רק במגזר היוקרה.

"אנחנו כיזמים לא מאושרים מעליית מחירי הדירות, מכיוון שלא תמיד זה גם גידול ברווח של היזם", אומר גרופמן, שמציין כי עלויות הבנייה והקרקע עולות. "אני כבר לפני שנה דיברתי על עליית מחירים במחצית השנייה של 2009. מהניסיון העצום שלי בנדל"ן, מלאי הדירות במרכז הולך ומתדלדל וכן חלק גדול מהיזמים הגדולים נמצאים בקשיים. אלה שחיפשו את הזהב במזרח אירופה, ארה"ב, ולונדון הזניחו את רכישות הקרקע כאן בארץ".

בנוסף, משקיעי החוץ שנעדרו בחודשים האחרונים מהארץ, הבינו שישראל היא "אי בפני עצמו מבחינת נדל"ן. זוהי מדינה קטנה - וקרקע אי אפשר לייבא", אומר גרופמן.

לדברי גרופמן, הביקוש גדול מההיצע, ואלה שידם אינה משגת לרכוש דירה במרכז, יכולים לרכוש דירות בפריפריה. "עם אמצעי התחבורה של היום, אפשר לגור רחוק יותר", אומר גרופמן. "אבל מי שמחפש דירה היום באזור המרכז, צריך לקחת בחשבון שמה שהוא קונה היום מציאה. המחירים עלו ועוד יעלו באופן משמעותי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.