רכבת הקו האדום
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

זכויות הבנייה במסוך למטרו - האם זה יוביל לבנייה של 300 אלף דירות?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה דיור מטרו

תחנות המטרו במטרופולין גוש דן (תמ"א 70)  יוצאות לדרך. התוכנית אושרה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. יש לזה השלכות גדולות על שוק הדירות - יש בניינים שיופקעו בגלל המטרו כשיש בסה"כ תרומה מאוד חיובית למטרו על היקף הדירות בתחומי הנסיעה. מדובר על פוטנציאל לתוספת של רבבות דירות. 

זכויות הבנייה ליד המטרו: אושרה תמ"א 70 שמשנה את כללי המשחק בגוש דן

אחרי חמש שנים של ציפייה ועיכובים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תמ"א 70 – תוכנית המתאר הארצית לפיתוח סביב תחנות המטרו בגוש דן. התוכנית קובעת את מסגרת הפיתוח האורבני בסביבת התחנות, כולל זכויות הבנייה, עוצמות הפיתוח, ואופן השימוש בקרקע. מדובר באחד הפרויקטים התכנוניים הגדולים והשאפתניים בישראל, שמתיימר לשנות את פני מטרופולין תל אביב.

מה כוללת תמ"א 70?

התוכנית מתווה מדיניות תכנונית חדשה שתשפיע על מאות פרויקטים בגוש דן, עם דגש על התחדשות עירונית ופיתוח בר-קיימא. במינהל התכנון מעריכים כי היא תאפשר בנייה של כ-300 אלף יחידות דיור חדשות, לצד מתחמי תעסוקה, מסחר ותרבות.

התוכנית מבוססת על עקרונות תכנון מוטי תחבורה ציבורית (TOD – Transit Oriented Development), במטרה להפוך את תחנות המטרו למוקדים עירוניים מרכזיים. סביב התחנות, במרחק של עד 800 מטר, תתאפשר בנייה בצפיפות גבוהה משמעותית מהמקובל כיום, תוך צמצום תקני החניה ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה רגלית.

יתרונות וסוגיות כלכליות

במינהל התכנון מדגישים כי המטרו לא רק יקל על התנועה במטרופולין אלא גם יפעל כמנוע צמיחה כלכלי. מדובר בשינוי פרדיגמה, שבו תחנות המטרו הופכות למרכזים אורבניים פעילים המשלבים מגורים, תעסוקה, שירותים ציבוריים ושטחים ירוקים.

אך לא הכל ורוד: יזמים ומשרדי ממשלה חלוקים בנושא היטל ההשבחה, שהוגדר תחילה על 75% מערך ההשבחה וירד ל-60% למשך חמש שנים. ישנם קולות שטוענים שהיטל גבוה מדי עלול להפוך פרויקטים לבלתי כלכליים. מנגד, מינהל התכנון עומד על כך שהתכנון צריך להסתכל בצורה הוליסטית ולא רק דרך הפריזמה של רווחיות היזמים.

תהליך אישור ארוך ומורכב

תמ"א 70 אושרה לאחר שהושלם תכנון כל מקטעי קווי המטרו. התוכנית מתייחסת לא רק לתכנון המרחבי, אלא גם לקביעת כללים להכנת תוכניות מקומיות סביב התחנות, תוך מיקסום פוטנציאל השימוש בתחבורה הציבורית.

קיראו עוד ב"בארץ"

"זהו פרויקט שיביא לשינוי דרמטי במציאות האורבנית," ציינה סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סלומון. לדבריה, "התוכנית תאפשר להפוך את המרחב הציבורי ליעיל ונגיש יותר, עם מוקדים אורבניים מועצמים ותשתיות מודרניות."

מה צפוי בהמשך?

למרות ההכרזה החגיגית, רשת המטרו תתחיל לפעול, על פי הערכות, רק באמצע שנות ה-30. עד אז, יושלמו עבודות הפיתוח באזורי ההשפעה, ותוכניות המפורטות יגיעו לוועדות התכנון.

בינתיים, מנהל התכנון מבטיח שהמטרו ישנה את פני גוש דן, ויהפוך אותו למטרופולין מודרני עם תחבורה ציבורית יעילה ועירוב שימושים חכם.



שאלות ותשובות

  • מהי המטרה המרכזית של תמ"א 70?
    התוכנית שואפת למקסם את הפוטנציאל האורבני סביב תחנות המטרו ולהפוך אותן למרכזים עירוניים פעילים, תוך עידוד השימוש בתחבורה ציבורית וצמצום התלות ברכב פרטי.

  • כיצד תשפיע התוכנית על מחירי הדיור בגוש דן?
    מצד אחד, צפוי גידול משמעותי בהיצע יחידות הדיור, שיכול להקל מעט על המחירים. מצד שני, אזורי ההשפעה סביב התחנות עלולים להפוך למבוקשים מאוד, מה שעשוי להעלות את מחירי הקרקעות.

  • מהם האתגרים המרכזיים ביישום תמ"א 70?
    יישום התוכנית תלוי בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, יזמים ומשרדי ממשלה. נושאים כמו היטל ההשבחה ותכנון תשתיות עשויים לעורר מחלוקות שידרשו פתרונות יצירתיים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".