יונתן כץ וכלכלני לידר: "אין בועה בשוק האג"ח הממשלתי, העקום עדיין תלול מאוד"

רכישת אג"ח ממשלתי (כמו רכישת מט"ח) על ידי בנק ישראל לא בהכרח חייבת להביא להדפסת כסף. בנק ישראל שולט בגידול בבסיס הכסף על ידי מגוון של כלים, בעיקר המק"מ ומכרזים לפיקדונות שקליים לבנקים. גם תקציב המדינה ומימונו משפיעים על השינוי בבסיס הכסף. בסופו של דבר בנק ישראל שולט בשינוי בבסיס הכסף. כך אומרים הכלכלן יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון בסקירה שפרסמו היום.

אבל, הם מוסיפים, "נכון כי בנק ישראל שואף להגדיל את כמות הכסף כדי לשפר את הנזילות ולתמוך בצמיחה, אבל במינון מסויים ונשלט".

בשנת 2008 כמות הכסף גדלה ב- 16% לעומת גידול בתוצר הנומינלי של 6.3%. בינתיים בשנת 2009 (חודש ינואר וכנראה פברואר) בנק ישראל לא הגדיל את כמות הכסף בשוק. אמנם בחודש ינואר הזרים הבנק כ-7.5 מיליארד שקל נטו על ידי מיחזור חלקי במק"מ, אך ספג בחזרה את הכסף במכרזים לפיקדונות שקליים לבנקים בהיקף דומה.

בנוסף, בינואר תקציב המדינה ספג כ-8 מיליארד שקל (עודף תקציבי וגיוס נטו) אשר קוזזו על ידי הזרמה מרכישות מט"ח של בנק ישראל (כ- 7.4 מיליארד שקל). הסיבה שבנק ישראל לא הזרים בחודש ינואר נעוצה בהזרמה הגדולה שנוצרה בחודש דצמבר ( 1.9 מיליארד שקל), כתוצאה מגירעון תקציבי גדול מהצפוי, אומרים כץ ולידר.

סביר להניח, הם מוסיפים, שחלק גדול מההזרמה שתיווצר על ידי רכישת אג"ח תיספג על ידי גיוס מוגבר במכרזים לפיקדונות שקליים לבנקים, כפי שארע בחודש ינואר. בנוסף, יתכן שבנק ישראל יפסיק או יאט את רכישת המט"ח וגם יתכן שיונפקו יותר מק"מ. "רכישת אג"ח לא בהכרח תומכת בפיחות בשקל (אך צמצום בפערי הריביות לכמעט אפס כן תומך בפיחות מסוים בשקל).

כץ ולידר מעריכים כי ניסיון של בנק ישראל לספוג בחזרה חלק מההזרמה צפוי ללחוץ על הריבית לטווח קצר כלפי מעלה.

לגבי שוק האג"ח הממשלתי הם מעריכים כי אין בועה בשוק הזה. ריבית שקלית סביב 4% (ל- 10 שנים) כאשר הריבית הקצרה מתקרבת לאפס עדיין משקפת עקום תלול מאד בהשוואה בינלאומית.